ראשי » חדשות » בארץ

דו"ח ה-OECD: שכר המורים השתפר, הפערים עדיין גדולים

"אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם", קובע דו"ח המשווה בין מדינות החברות בארגון ה-OECD. כמו כן, נרשמה עלייה בשכר המורים בישראל ושיפור בעקבות רפורמות שיושמו במערכת החינוך. עם זאת, הצפיפות בכיתות עדיין מהגבוהות באירופה

היום (ג'), פרסם ארגון ה-OECD את הדו"ח השנתי של ה-EAG, המשווה בין מערכות החינוך החברות בארגון. נתוני ההשכלה הגבוהה ותוכנית הלימודים מתייחסים לנתוני 2016 ו-2017. כמו כן, הדו"ח מתייחס להשפעות של יישום הרפורמות "אופק חדש", רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ו"עוז לתמורה", שמטרתה להביא לידי שינוי יסודי בהיבט הפדגוגי, בתחום הניהולי ובתנאי העסקת המורים בחטיבות העליונות. כמו כן יש התייחסות להשכלה הגבוהה.

הבשורות הטובות ביותר שעולות מהדו"ח הן כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בין חברות הארגון. ב-2016 אחוז בעלי ההשכלה גבוה בהרבה מממוצע ה-OECD. שיעור בעלי השכלה שלא סיימו תיכון הינו נמוך למדי: 13.2 אחוזים בישראל לעומת 21.9 אחוזים בממוצע ה-OECD. מקום שלישי במספר בעלי ההשכלה הגבוהה לאחר קנדה ויפן. בדיווח אנו אף רואים גידול, מ-44 אחוזים בעלי השכלה גבוהה בשנת 2008 ל-49.9 אחוזים בשנת 2016.
 
שיעור בעלי ההשכלה השלישונית מתוך כלל בוגרי תיכון בישראל גבוה במיוחד (58 אחוזים) וקודמות לה רק קנדה אנגליה וספרד. בישראל השכר הממוצע עולה עם רמת ההשכלה, בעלי MA  ודוקטורט מקבלים שכר גדול יותר משכרם של בעלי השכלה תיכונית. שכרם של בעלי השכלה נמוכה נמוך בכ-28 אחוזים.

בשנת 2015 "אופק חדש" הוחל על כל הגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, והרפורמה "עוז לתמורה" הוחלה על 41 אחוזים מהמורים. מנתוני הדו"ח עולה כי ישנו שיפור בשכר המורים בישראל, מספר שעות לימודי החובה גבוה יותר. ומנגד, הצפיפות בכיתות גבוהה יותר.
 

המורים בחינוך היסודי נוכחים יותר בבית הספר ומלמדים יותר ממורה ב-OECD, אך בחינוך העל-יסודי, המורה בישראל נוכח פחות ומלמד פחות. המורים צעירים יותר בישראל ויש יותר מורות בישראל בממוצע מאשר במדינות ה-OECD. כמו כן, למרות שיש גידול בהוצאה לחינוך בישראל, ההוצאה הדולרית בממוצע לתלמיד נמוכה מזו של מדינות ה-OECD. אך ההוצאה הלאומית עבור חינוך גבוהה ביחס לתוצר הלאומי: 6.6 אחוזים בישראל לעומת 5.8 אחוזים בממוצע ה- OECD.

שכר המורים

המדד הבולט ביותר הינו השיפור בשכר המורה. בעניין זה מציין הדו"ח כי מבין מדינות ה-OECD, ישראל דורגה במקום השני בשיעור השיפור של השכר בגני הילדים וביסודי ודורגה במקום הראשון בחטיבות הביניים ובמקום הרביעי בחטיבה העליונה. משנת 2007 ועד 2015 השכר הריאלי של המורים בחינוך הקדם יסודי והיסודי תפס את המקום השני, אחרי לוקסמבורג, בשיעור העלייה מבין כלל המדינות הארגון באותן שנים – גידול של 38 אחוזים בישראל בחינוך הקדם יסודי, ושל 25 אחוזים בחינוך היסודי.

גם שכר המורים הריאלי בחטיבת הביניים עלה בתקופה זו ב-36 אחוזים לעומת 4 אחוזים בממוצע ה-OECD ובחטיבה עליונה נרשמה עלייה מתונה יותר של 15 אחוזים. במשרד החינוך אמרו כי השיפור הוא תוצאה של רפורמת אופק חדש וכי "נתוני חטיבת הביניים מביאים לידי ביטוי רק חלק מהעלייה הצפויה ביישום המלא של הרפורמה "עוז לתמורה'".

עם זאת, שעות העבודה הסטטוטוריות נכללות בהסכם העבודה ותנאי העסקה בין המעסיק למורים. בישראל, מספר שעות הנוכחות של מורה בבית הספר ומספר שעות עבודתו לפי הסכמי השכר, הינם זהים. כתוצאה מכך, שכר שעת העבודה בפועל בכלל שלבי החינוך בישראל גבוה מאשר ב-OECD. מורה בישראל מרוויח לשעת עבודה בפועל, לפי הסכמי השכר, בין 12 אחוזים ל-45 אחוזים יותר לעומת שכרו לשעה בפועל של מורה ממוצע ב- OECD. 

כמו כן, מורים מבוגרים (55-64) מתוגמלים ב-OECD פחות לעומת בני גילם במדינה מהצעירים (25-34). כלומר, שכר המורים לפי ממוצע מדינות ה-OECD צומח בקצב נמוך יותר ולכן נשחק באופן יחסי. בישראל לעומת זאת, יחס השכר בין מורים לחבריהם במשק נשמר בשתי קבוצות הגיל של הצעירים והמבוגרים. עובדה זו מצמצמת את פערי השכר בין מורה בישראל למורה ממוצע מה- OECD בקבוצת הגיל המבוגרת יותר.

בנוסף, נעשתה השוואה בין שכר המורים והמורות. נשים מרוויחות אחוז אחד יותר ביסודי וכ-2.1 אחוזים בחטיבת ביניים. שיעור המורות האקדמאיות גבוה מאשר המורים האקדמאים. יחידות גמולי ההשתלמות ודרגות אופק חדש גבוה במקצת באוכלוסיית המורות לעומת המורים. מאידך, שיעור בעלי תואר MA ומעלה גבוה יותר בקרב הגברים. ממוצע וותק לשכר וממוצע הגיל בקרב הגברים גבוה יותר לעומת הנשים.
 

מספר שעות לימוד החובה של תלמידי ישראל גבוה מממוצע ה-OECD ב-25 אחוזים בחינוך היסודי. מקצועות הלימוד מתפלגים באופן דומה למדינות החברות ב-OECD. בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים לומדים בישראל יותר מהמדינות החברות ב-OECD ויותר שעות מוקדשות ללימוד במקצועות מתמטיקה, ושפות באופן מוחלט ובאופן יחסי.

צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ-27 אחוזים בחינוך היסודי, 26.8 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע ה-OECD. אמנם, בחטיבות הביניים מספר התלמידים בכיתה ירד בשנים האחרונות מ- 32.2 תלמידים לכיתה בשנת 2009 ל-28.0 תלמידים בשנת 2015, אך ממוצע ה-OECD עומד על 23.3 תלמידים בכיתה, פער של כ- 20 אחוזים.

במשרד החינוך מסבירים כי "נתונים אלה מתייחסים לשנה בה טרם הוחלה הרפורמה של צמצום מספר תלמידים בכיתה אשר הוחלה כבר על כיתות א-ג. טרם הרפורמה המספר המקסימלי עמד על 40 ילדים בכיתה ואילו בעקבות הרפורמה המספר המקסימלי הוא בין 32-34 ילדים בכיתה".

גיל המורים - מורים צעירים יותר בישראל

בישראל, גיל המורה בכל שלבי החינוך נמוך יותר מהממוצע ב-OECD. שיעור המורים בישראל עד גיל 39 גבוה מזה של ה-OECD  ושיעור המורים מגיל 50 נמוך יותר. בחינוך היסודי, כ- 50 אחוזים מהמורים בישראל הם עד גיל 39 וכ-21 אחוזים מעל גיל 50. בהשוואה, בממוצע ה-OECD כ- 40 אחוזים הם עד גיל 39 וכ-32 אחוזים מעל גיל 50. שיעור המורים המבוגרים גדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר. בישראל, כ-35 אחוזים מהמורים בחטיבה עליונה הם מעל גיל 50 לעומת 21 אחוזים בלבד בחינוך היסודי.

אחוז המורות בישראל גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך בפרט בגני הילדים (מעל 99 אחוזים) ובחינוך היסודי (מעל 85 אחוזים). וגם ביחס למדינות ה-OECD, אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר, קרי בחטיבה העליונה. בקדם-יסודי שיעור הגברים הוא 0.6 אחוזים, כ-15 אחוזים ביסודי ו-30 אחוזים בחטיבה עליונה.
 

הוצאה על חינוך

למרות שישנו גידול ההוצאה לחינוך בישראל, ההוצאה הדולרית בממוצע לתלמיד נמוכה מזו של מדינות ה-OECD  ועומדת על 72 אחוזים בכל שלבי החינוך, מהיסודי עד להשכלה השלישונית (ישראל: 7,800 לעומת כ- 10,800 ב-OECD). בין השנים 2010-2014, ישראל דורגה במקום השני עם שיעור הגידול הגבוה ביותר על ההוצאה לחינוך. ישראל מדורגת במקום השני (אחרי תורכיה) בשיעור הגידול הגבוה ביותר בהוצאה לחינוך וכן בגידול מספר התלמידים.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב מסר: "דוח ה-OECD מצביע על שיפורים במדדים רבים ובעיקר בשכר המורה. איכות החינוך מתחיל באיכות ההוראה, ושימוש מושכל במשאבים מאפשר לנו לשפר את איכות ההוראה בישראל. הדו"ח מלמד על כך שהתלמיד מקבל יותר שעות הוראה, והמורה מקבל יותר תגמול עבור השקעתו. בכוונתנו לפעול לחיזוק שדרת המורים הן הצעירים, והן הוותיקים, שכן בסופו של דבר הם מהווים את עמוד השדרה של מערכת החינוך".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg