ראשי » חדשות » דעות

הגיע הזמן להפסיק עם מחלת "היהודי הגלותי"

הפיגוע הקשה בהר אדר העלה איתו את הטקס הקבוע בו אנו מאשימים את עצמנו. צריך לחזור אחורה בזמן ולהבין שלאלימות הערבית יש חלק בזה. כשנבין את זה, נוכל להתחיל לדבר על הפתרון

הסיפור הזה חוזר על עצמו כמו טקס קבוע, בכל אירוע טרור. גם הבוקר, קם מחבל ערבי ורוצח יהודים, ועוד לפני שמתברר גודל האסון ופרטיו, מתחיל מחול השדים של ההלקאה העצמית בתקשורת וברשתות החברתיות.

אז פעם אחת אנחנו אשמים כי שמנו מגנומטרים, ובפעם אחרת אנחנו אשמים כי מישהו שביקש לעלות להר הבית. במקרה אחר אנחנו אשמים כי "החמרנו" את תנאי הכליאה של אסירי חמאס. ובפעם אחרת אנחנו אשמים כי וועדת תכנון התירה לבנות כמה בתים ביהודה ושומרון.
  
מחלה זו ידועה גם בשם "היהודי הגלותי", בה אנו נוטים להאשים את עצמנו בכל אירוע שלילי - פיגוע, פקק תנועה או מזג אוויר. אותם אנשים שחולים במחלה הזו, פעילים פוליטים, פוליטקאים ופרשנים למיניהם, סובלים משני סימפטומים עיקריים.

הסימפטום הראשון הוא "אנחנו אשמים בכל". ניתן לזהות את הלוקים בסימפטום זה באמצעות הכחשתם את ההיסטוריה והעובדות. ולא, אני לא מדבר על ימי אברהם אבינו או משה רבינו, אלא על 200 השנים האחרונות. אני יודע, אנשים אלו לא אוהבים עובדות, אבל מה לעשות שהעולם לא נברא ב-1967, וכבר ב1851 נרצח גבאי בית כנסת בירושלים ע"י מחבלים ערבים. הרבה לפני המצאת המגנומטר או שחרור ירושלים.

אני יודע שלאותם אנשים לא נוח לשמוע, אבל חשוב לזכור שהשייח' עז א-דין אל-קסאם, שהנהיג פעילות טרור מאורגנת נגד היישוב היהודי בארץ, עשה זאת כבר בתחילת המאה ה-20. גם כן הרבה לפני כל תירוץ אותו נוהגים לתרץ. ואפשר להמשיך לפרעות תרצ"ט ותרפ"ט והרשימה עוד ארוכה ומלאה בדם, אבל את הנקודה הבנתם.
   
הסימפטום השני, והלא פחות בעייתי, הוא "הערבים לא אשמים ולא אחראים למעשיהם". מעבר לכך שמחלת ה"אנחנו אשמים בכל" מסוכנת כשלעצמה, העצמת עין מהאלימות הערבית ומההסתה המתמשכת כבר מאות בשנים היא לא פחות מסוכנת. עוד לא דיברנו כמובן על החינוך לשנאה מגיל אפס, על העידוד לטרור של הרשות הפלסטינית, המשכורות למחבלים ובני משפחותיהם, ועל הנצחת רוצחי משפחות בכיכרות ורחובות משל היו גיבורים נאורים.

לפני כמה שנים, כחייל צעיר בגולני, לימדו אותנו בשיעור הראשון של הניווטים את הכלל הראשון: אם הלכת לאיבוד, תחזור על הצעדים שלך אחורה עד שתגיע לנקודה שאותה אתה מזהה בוודאות, ומשם תמשיך שוב. זהו אולי המרשם הטוב ביותר שאני יכול לתת לאלו שקצת איבדו את דרכם בשנים האחרונות וחלו במחלת ה"אנחנו אשמים": חיזרו נא כמה שנים אחורה עד שתגיעו לנקודה בה תבינו איפה טעיתם.
 
בדרככם לשם, תעברו בבקשה ליד מלון פארק בערב פסח, תקפצו לשנת 2001 ליד הפיגוע בסבארו ותגיעו אל 1974 אל בית הספר במעלות. משם תסתכלו על הטבח במעלה העקרבים ב-1954, ותמשיכו לרצף הפיגועים וההתנכלויות של הערבים ביהודי הישוב הישן טרם הקמת המדינה. אם עד שם לא הבנתם איפה טעיתם בדרך, כנסו לערך הוויקפדיה של הטבח בחברון ב-1929 וקראו בו היטב.

סביר להניח שבשלב זה תזהו את הנקודה בה סטיתם מהדרך, ותבינו שלא המגנמוטרים, לא הרמאדן ולא החגים בלוח השנה העברי אשמים בטרור הערבי. עכשיו כשהכרנו בבעיה, אפשר להתחיל לדבר על הפתרון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אביחי שורשן

ממקימי תנועת "האמת שלי", גר בכפר אדומים, בעל נקודת קפה ומידע לתיירים, נשוי ליעלי ואבא לרותם ואלה

לכל הטורים של אביחי שורשן