משבט המאיה - לשריון
סמל תומר דויד ליבה נולד כאינדיאני בגואטמלה ואומץ כשהיה תינוק • כיום הוא משרת בחיל שהפך למשפחתו השנייה • אחרי שהקים סוכה עם חבריו ליחידה, אמר: "בחגים מרגישים את זה, כשכולם יחד, ומדברים על הכל"
דרך ארוכה מאוד עבר סמל תומר דויד ליבה מאז נולד כאינדיאני בשבט המאיה ועד לסוכה שהקים במוצב בגבול הצפון, לצד חבריו לחטיבה 401 בחיל השריון. הסיפור שלו, עם זאת, מתחיל דווקא בעיר מודיעין. "ההורים המאמצים שלי, שלא הצליחו להביא ילדים לעולם, קיבלו אישור לאמץ 3 ילדים. אני הייתי השני", הוא מספר בגאווה.
תומר אומץ על ידי הוריו עוד כשהיה תינוק אינדיאני בן שבעה חודשים. הוא היה הצעיר מ־11 אחים, חלה באבעבועות רוח והועבר לבית חולים בגואטמלה. "אני לא יודע מה קרה עם ההורים הביולוגיים, ולצערי אין לי שום קשר עם המשפחה שלי משם", הוא מספר, "מאז שאומצתי ועד היום לא הייתי שוב בגואטמלה".
''אין רגע של שעמום''. סמל ליבה והסוכה שהקים
צילום: אייל מרגולין, ג'יני
למסתכל מן הצד נראה אולי כי משפחת ליבה מקיימת את מנהג האושפיזין בכל חודשי השנה. אחותו הבכורה אומצה מבולגריה, תומר הגיע מגואטמלה. אחיו הצעיר, שמשרת אף הוא היום בצה"ל, הגיע מרוסיה. "אנחנו אולי אחים חורגים, אבל אנחנו אחים בנפש", הוא אומר, "כולנו התגיירנו ולא הבאנו איתנו את התרבות שממנה הגענו, כי הגענו לכאן בגיל צעיר מאוד".
הורי השלושה אף הם מגיעים ממקומות שונים. אביהם המאמץ של השלושה עשה עלייה מאוסטרליה, והאם המאמצת נולדה אמנם בישראל, אבל שורשיה נטועים בתימן הרחוקה.
את לימודי התיכון שלו העביר בישיבה דתית־לאומית. לפני קצת יותר משנה התגייס לחיל השריון. אבל כמו מסלול חייו, גם הדרך להצטרפותו לחיל לא היתה פשוטה. תקלה ברישומים הובילה את ליבה לקבלת פרופיל 46, שאינו קרבי - אך הלוחם נלחם במערכות הצבאיות עד שהצליח להעלות אותו ל־92.
"תחושה של משפחה"
"לשמחתי הגעתי לחיל השריון, שהפך למשפחה שנייה בשבילי", הוא מחייך, "אין רגע של שעמום בקו, אני משרת עם אנשים נפלאים שאכפת להם אחד מהשני. זאת תחושה של משפחה אדירה שמוכנה לעשות בשבילך כל דבר", ובמשפחה כמו במשפחה, החגים הם תקופה בלתי נשכחת - ולראיה, הסוכה שהקימו לתפארת. "בחגים מרגישים את זה, במיוחד כשכולם נמצאים מסביב לשולחן, צוחקים ומדברים על הכל", הוא מסכם.
ומה אחרי הצבא? אולי זה יהיה הזמן לעבודת שורשים. "ניסיתי לחפור בשורשים שלי, קראתי על שבט המאיה, ראיתי קצת סרטים. זה שבט מאוד מעניין", הוא אומר, "אחרי הצבא יהיה לי כל הזמן שבעולם כדי להתעמק בזה יותר".
אקו"ם