פרס ישראל להתאחדות לכדורגל
ההתאחדות תחת עופר עיני הצליחה להבקיע גבולות ולפרוץ דרך שמציבה את ישראל על מפת הכדורגל העולמי. זה שאנחנו מפסידים פה ושם ושם ושם - זה לא באשמתה. הרי ידוע שלשחקני ספרד או גרמניה יש 4 רגליים בעוד שלכדורגלן הישראלי הממוצע יש 2 בלבד
ההפסד "המכובד" של נבחרת ישראל מול נבחרת המשנה החלופית של ספרד בהרכב חסר, מדגיש ומעצים את הישגיה הנדירים של נבחרת הכדורגל שלנו והתוצאה הבלתי נמנעת היא בצורך להעניק כבוד ויקר למי שהביאונו עד הלום: ההתאחדות לכדורגל על שלל עסקניה ופקידיה המוכשרים והמסורים. אני פונה בזאת למשרד החינוך להעניק ללא דיחוי את פרס ישראל לספורט לשנת תשע"ח ליו"ר ההתאחדות האחד ואין בלתו, מר עופר עיני.ההתאחדות תחת שרביטו הצליחה בשנים האחרונות להבקיע גבולות ולפרוץ דרך ששמה את ישראל על מפת הכדורגל העולמי. בראש ובראשונה ההישג העצום בכך שכל שנתיים מצליחים קברניטי הכדורגל שלנו להעניק לישראל הגרלה מצוינת לבית שבו מצויים מיטב כוחות הכדורגל העולמיים כמו ספרד או איטליה. אנו בטוחים שבעמל רב, בהתמדה ובאימונים אינסופיים, תוך השתלבות במיטב הקונגרסים ומסיבות הקוקטיילים של אופ'"א, פיפ"א, קא"פ ואפ"ק, יצליחו בהגרלה הבאה להביא לנו אפילו את נבחרת גרמניה המעולה.

בחכמה רבה ניהלה ההתאחדות מדיניות תבונית ממדרגה ראשונה שבה מובאים ארצה עשרות ומאות שחקני רכש זרים, רצוי מארצות שרוב אוהדי הכדורגל בארץ לא שמעו את שמן, ומאפשרת לקבוצות להוציא הון עתק על שחקנים מדרגה ת' ומטה. ללא ספק, חשוב מאד לקדם את הכדורגל בנאורו, ונואטו, טוקלאו, או איי פיטקרן. מה יותר הגיוני מלשלם 4 מיליון אירו לשנה עבור שחקן שכבש שלושה שערים עצמיים בגמר גביע נגורנו-קרבאך? להתאחדות גם תרומה נכבדה בפתרון בעיית מהגרי העבודה בישראל כאשר הפכה חלק ניכר מהם למיליונרים.
האם יעלה על הדעת לבזבז את הכסף על פיתוח כישרונות צעירים? להקים בית ספר לכדורגל לילדים וילדות, לתגמל מאמנים מוכשרים, ליצור חינוך ומוטיבציה בקרב צעירים שיראו בייצוג העם בנבחרתו חלום ומשאת נפש ושלא יחלמו לזרוק בשאט נפש את סרט הקפטן שעל זרועם? שטויות. לא צריך. הרי להקצות תקציבים מספקים לליגות הילדים, לבנות מגרשים ולייסד מסגרות מסודרות הוא רעיון עוועים שסתם עולה כסף. בשיא פועלה החינוכי, נמנעה ההתאחדות לכדורגל שלנו תחת ניהולו המצטיין של מר עיני, מלבנות מגרשי כדורגל ברחבי הארץ עבור ילדים, בני נוער וצעירים. הרי ברור שאין שום טעם להשקיע בדור הצעיר שממילא לא יגיע ליורו או למונדיאל. זה שבארצות אירופה הקרות מעודדים ילדים לייצר עתודה צעירה של מיליונים שמתוכה יצמחו המעולים והמצטיינים – זה לא נוגע לנו. אנחנו הרי יודעים טוב יותר.
עדיף, כמובן, להשקיע את הכסף, כתשעים מיליון שקל, במיזמים בעלי פוטנציאל רב יותר לעתיד כמו כרטיסי טיסה לעסקנים לקונגרסים השונים ברחבי העולם, בשליחים שינסו לאתר את האומלל הבא שיקבל על עצמו את התפקיד המתגמל ביותר בארץ – מאמן הנבחרת ובמשכורות מכובדות לכל אלה שהביאו לנו את כל הטוב הזה. וכך נזכה להגיע להגרלה הבאה שבה שוב נצטיין ונאדיר את שם ישראל בעמים.

ההתאחדות לכדורגל בישראל, עשתה הכל כדי להבריא את ספורט הכדורגל בישראל ממחלתו הקשה וזה שלפעמים מפסידים פה ושם, וגם שם ושם ושם ושם ופה ועוד פעם שם, (ה"פה" האחרון הוא הפסד ביתי למקדוניה) זה לא באשמתה. יש לפטור את ההתאחדות מכל אחריות בכל הקשור להיעדר מוטיבציה של שחקני הנבחרת ומהעובדה שהם יודעים הכל חוץ מלשחק כדורגל איכותי ויפה. הרי ידוע שלשחקני ספרד, גרמניה או אנגליה יש כושר ויכולת אישית מעולה והם משחקים כדורגל מהנה ושובה עין רק הודות לעובדה שיש להם ארבע רגליים בעוד שלכדורגלן הישראלי הממוצע יש שתיים בלבד.
פרס ישראל מיוחד ניתן להעניק לעיתונות הספורט בישראל. אולי בשנה הבאה. זו הצליחה באופן מרשים ליצור מצג שווא ואשליה שיש בארץ כדורגל, בסופרלטיבים נלהבים על כל דבל-פס אקראי, בכותרות ענק על כל גרעפס שעושה שחקן המועלה לדרגת סלב ובריאיונות חושפניים עם אשתו/חברתו וכמובן במעקב עוצר נשימה, כולל דיווחים חיים, "גל פתוח" וצי ניידות שידור המדווח על הנעשה ב"שוק הכדורגלנים" שבו מועברים שחקנים מקבוצה לקבוצה נוסח "יד 2", תוך חילופי מזומנים בסכומים שבהם ניתן לפתור את בעיית הדיור בישראל.
ההתאחדות שלנו יכולה בהחלט להתפאר בהישגים הנ"ל. ישראל היא לא כמו מדינות רקובות-כדורגל כמו איסלנד או אוקראינה שהתדרדרו מתחתית הרשימה להיות בין עשרים וחמש הראשונות בעולם בתוך ארבע שנים או כף ורדה שהתקדמו רק 47 מקומות במעלה הדירוג העולמי. מצרים, שעלתה השנה למונדיאל לא עשתה זאת 28 שנה וזה רחוק מאד מהשיא הישראלי העומד על 48 שנה. השנה ירדנו רק 12 מקומות בדירוג אבל בהתאחדות לכדורגל מבטיחים שבשנה הבאה ייעשה מאמץ יתר שהירידה תהיה גדולה בהרבה.
את פרס ישראל תעניק למר עיני לא אחרת מאשר שרת הספורט, הגברת מירי רגב שאין ראוי ממנה והיא ראויה לו. השרה אף היא הצטיינה בהבטחות להביא לכך שממשלת ישראל תבנה מאות מגרשים ברחבי הארץ ותקדם את החינוך לספורט וערכים. עד כה אמנם לא עשתה דבר אבל כל עוד בלבב פנימה נפשנו הומיה, עינינו צופיה להבטחות הפורחות אל אל ישראל.
הערה לסיום: רק שגיאה אחת עשה מר עיני. בזאת שנלחם, וגם הצליח, להפר את מזימתו של ג'בריל רג'וב בקונגרס פיפ"א להשעות את ישראל מהארגון. אלמלא ההקשר הפוליטי המזעזע היינו אומרים שחבל שהמהלך לא צלח. הביזיון בהרחקת ישראל מפיפ"א אולי היה גדול, אבל הביזיון שהתאחדות לכדורגל מעניקה לנו ושתוצאותיו ניכרות על כר הדשא - גדול הרבה יותר.