לבנות על זה? כשלים חמורים בבדיקת חוזק הבטון
תהליכי הבדיקה של הבטון לבנייה לוקים בחסר, והמדינה גם מעניקה הקלות למפעלים שנכשלו במבחן איכות הבטון לפי התקן הבינלאומי. כשלים נוספים במכון התקנים גורמים לכך שתקנים בינלאומיים שנועדו להוריד את יוקר המחיה - אינם מיושמים
אחד מהדברים החשובים ביותר לכל אזרח הוא הפיקוח על המוצרים בהם אנו משתמשים, על אחת כמה וכמה בתוכם אנו חיים - מבני בטון. אלא שלפי בדיקת המבקר, בתחום שורר כאוס, שחלקו מכוון לטובת בעלי אינטרסים: אין גוף ממלכתי שמפקח באתרי הבנייה על תהליך נטילת הבטון לבדיקה במעבדות כדי לוודא שהבטון טוב ויעמוד בלחצים המופעלים עליו. במילים אחרות אין שום פיקוח שוטף המוודא שהמעבדות הממונות על כך נטלו בדיקות בטון במועד, באופן ובמקום שנקבעו בתקן. כמו כן אין בדיקות המנטרות אם דגימות הבטון שניטלו מטופלות, מוחזקות ומובאות למעבדות בהתאם לתנאים שנקבעו בתקן.נספח שעליו המליצה ועדה מקצועית, מגלם הקלה של 10% בקירוב באיכות הבטון יחסית לתקן הבין-לאומי. מעבר לכך, מינוין של הוועדה המקצועית וּועדת ההיתרים במכון התקנים בתחום הבטון לעניין מתן סימון בתו תקן ולמתן אישור למפעל, אינן כוללות מנגנון של איזונים המחייב נציגות של צרכנים, משתמשים, יצרנים, יבואנים ומשרדי ממשלה.
גרוע מכך: ב-2016-2012 היו בכל רבעון בממוצע כ-200 מפעלי בטון בעלי אישור. נמצא כי בכל רבעון כ-21 מפעלי בטון בממוצע (כ-10% מכלל המפעלים) - נכשלו בבדיקה הראשונה של התאמת הבטון לדרישות התקן. למרות זאת, הנספח המוזכר לעיל מאפשר למפעלים שלא להחשיב את הכישלון בבדיקות, באמצעות שינוי לאומי המאפשר בדיקה חוזרת - בדיקה של חוזק בטון שהתקשה במבנה. הכללת השינוי הלאומי בתקן חוסכת למפעלי הבטון לפחות 16 מיליון שקל בשנה, אך השינוי משפיע לרעה על איכות הבטון, דבר העלול להחליש את עמידותם של מבנים ברעידות אדמה.
מכון התקנים מייצג את הצרכנים או את בעלי ההון?
מעבר לתחום הבטון שהליקויים בו מסכני חיים ממש, מתברר כי גם בתחומים מרכזיים אחרים בפעילות מכון התקנים ישנן בעיות. כך לדוגמא, תקנים בין לאומיים לגבי מוצרים לא מתקבלים בישראל, זאת בניגוד להחלטת ממשלה בנושא שמטרתה היתה להוריד את יוקר המחייה בארץ ולהתאים את התקן הישראלי לתקן הבינלאומי.
בהקשר לכך קובע המבקר כי "בכמה מקרים סירבו ועדות תקינה לאמץ תקן בין-לאומי, בניגוד למדיניות הממשלה, ובכמה מקרים התעורר החשש כי הסירוב נבע מהרכבן של ועדות התקינה, כגון הטיה לטובת אחד מבעלי האינטרסים בוועדה. למשל, ועדות התקינה מסרבות לאמץ את התקן הבין-לאומי EN 206-1 בתחום הבטון, המחייב שינויים לאומיים בדרך קביעתה של תואמוּת הבטון, במדיניות הפיקוח ובאיכות הייצור".
כדי להמחיש את הנזק ליבואנים ואת ההשפעה על יוקר המחייה בישראל, כותב המבקר כי "במועד סיום הביקורת, ינואר 2017, היו בישראל 3,428 תקנים, 492 מהם תקנים רשמיים. בכ-95% מהתקנים הרשמיים נעשו שינויים לאומיים, ולגבי כמחצית מהתקנים הרשמיים טרם בחן הממונה על התקינה אם יש הכרח בשינויים הלאומיים שנעשו בהם. בתחום המזון, מכלל 206 התקנים הרשמיים והתקנים המחייבים , כ-25% הם תקנים מקוריים וברוב השאר נעשו שינויים לאומיים".
עוד קובע המבקר כי "מכלל כ-170 הוועדות שיש בהן נציגי צרכנים, ב-47 השתתפו נציגי הצרכנים בפחות ממחצית ישיבות הוועדה. קיימות 14 ועדות תקינה שהוקצו בהן מקומות לנציגי צרכנים, אך נציגים מטעם ארגוני הצרכנים לא מונו ולא השתתפו כלל בישיבותיהן. המועצה לצרכנות אינה שולחת לפעילי התקינה נתונים על השפעת התקן הנדון בוועדה על המשק, על טיב המוצרים ועל יוקר המחיה, ולא את הנחיותיה לגבי העמדה הצרכנית".
בעיה נוספת נובעת מהעובדה שהמשרדים השונים לא מודעים בכלל להשפעה של תקני המכון עליהם. במחלקת הממונה על התקינה אין מאגר מידע המשייך את התקנים הרשמיים ואת המוצרים שהם חלים עליהם, לרשויות ולשרים שהמוצרים נמצאים באחריותם, כדי להיוועץ בהם לפני ההחלטה על שינויים בתקן. בנוסף, למחלקת הממונה על התקינה אין מערכת מחשב ייעודית לתיעוד התקנים. בשנת 2014 ערכו עובדי מחלקת הממונה על התקינה, בגיליון אלקטרוני, רשימה של תקנים רשמיים ושל שינויים לאומיים שנעשו בהם, אך הרשימה לא עודכנה מאז.
הוועדות לבחינת שינויים מהתקנים הבינלאומיים בקושי פעילות
בדצמבר 2013 נכנס לתוקף תיקון מספר 10 לחוק התקנים לפיו שר הכלכלה ימנה "ועדת אימוץ", שתפקידה לבחון כל שינוי לאומי קודם ההכרזה על תקן שמבוסס על תקן בין-לאומי שנעשה בו שינוי לאומי, ולבדוק אם השינוי האמור נדרש בשל הצורך בהתאמות לשוק הישראלי ותנאיו. חברי הוועדה לפי אותו תיקון הם: הממונה על התקינה, נציג ציבור שהוא נציג ארגון צרכנים, ונציג מכון התקנים. נציג התעשיינים ונציג היבואנים ישמשו משקיפים. ועדת האימוץ לא החלה לפעול אלא ביולי 2015, כשנה וחצי לאחר תחולת התיקון לחוק. ממאי 2015 עד ינואר 2017 העביר המכון כ-220 תקנים למחלקת הממונה על התקינה, להחלטה על הכרזה כתקן ישראל רשמי; במועד סיום הביקורת, ינואר 2017, כ-150 מהם עדיין נמצאו בטיפול.
עד אוקטובר 2016 קיימה ועדת האימוץ שמונה ישיבות, בהן נדונו שינויים לאומיים שנעשו ב-14 תקנים בלבד מכלל ה-220. מעבר לכך, תקנים רבים נתונים במשרד הכלכלה בשלבי דיון פנימיים במשך תקופות ארוכות. באוקטובר 2016 היו נתונים בשלב הדיון הפנימי בלשכה המשפטית של משרד הכלכלה ובלשכת מנכ"ל משרד הכלכלה 102 תקנים - 92 מהם היו נתונים בשלב זה יותר מעשרה חודשים, וחלקם אף יותר מחמש שנים.
בנוסף לכך בניגוד להחלטת הממשלה, תקופה ארוכה (לעתים שנים) נמנעו כמה ממשרדי הממשלה ממענה לממונה על התקינה, שפנה אליהם לשם היוועצות בעשרות תקנים. ביוני 2016 שלחה מחלקת הממונה על התקינה תזכורות למנכ"לי המשרדים האמורים והעתקים לשרים הממונים, אולם גם על תזכורת זו לא התקבלה תגובה מהמשרדים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם