ראשי » חדשות » דעות

ח"כים, תפסיקו להתקוטט וחלקו את העוגה נכון

מושב החורף של הכנסת הוא ההזדמנות האחרונה של הכנסת ה-20, להפסיק ולהניף דגלים של רדיפת עמותות ובית משפט עליון ולעסוק בעיקר: שינוי מבנה הכוח וחלוקת העוגה בחברה הישראלית

בשנים האחרונות אני חלק מתנועה חדשה. אפשר לכנות אותה תנועת "הטוב המשותף". מדובר ברשת של ארגונים, מנהיגים, עמותות וזרמים, בחברה הישראלית, השמים להם למטרה לקדם חיבור בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, חיבור "השבטים".

התמהיל הבסיסי של הקבוצות אותן אני מנחה, הוא שיקוף רחב של הקבוצות הישראליות השונות. ערבים, חרדים, מזרחים, מתנחלים, דוברי רוסית ועוד. כולם יחד לומדים לעומק את הקהילות השונות, ומחדדים את השיח והמתודולוגיות לשיחה הכלל ישראלית.

יש אמירה במיינדפולנס, שמטרת התרגול הרוחני היא לחשוף את ההבנה שיש בהווה את כל התנאים לאושר. במובן מסוים, זו מטרת הפעולה הזו של החברה האזרחית. לחשוף את ההבנה שבמגוון ובשונות הללו, בחברה הישראלית, יש את כל התנאים והמרכיבים לחברה חזקה ומשגשגת. לראות את השונות ככח וחוזקה, ולא כחיסרון המאיים על קיומה של החברה הישראלית.
 
המערכת הפוליטית מצטרפת למאמץ הזה, במגוון דרכים. הבולטת מכולן היא העבודה הנפלאה של בית הנשיא, על בסיס "נאום השבטים", לקידום הנושא. נאום הנשיא, מ-2015, שם את אתגר החיבור הישראלי, כאתגר מרכזי איתו החברה הישראלית חייבת להתמודד בשנים הקרובות. המערכת הפולטית-מפלגתית מסייעת פחות למהלך. היא אחת המראות דרכם אנחנו רואים, באופן מעוות ומוגזם, את הפערים והקרעים בין הקבוצות הישראליות השונות.

אבל, האמת היא שתפקידה של המערכת הפוליטית הוא לא לשקף את "יחד שבטי ישראל". יהיה נחמד שנראה יותר כבוד וחברות בין המרכיבים השונים של הפרלמנט הישראלי. ביום יום, הפחות חשוף לעינינו, זה מתקיים לגמרי. ועדיין, התפקיד הפוליטי בחיבור הוא אחר ופרקטי. חיבור אמיתי בין קבוצות לא יכול להתקיים ללא מגמות של הקטנת פערים ואי שוויון בהזדמנויות.

הבעיה האמיתית של הערבייה מהצפון היא התמודדות עם אפליה בשוק התעסוקה, אי קבלה לישובים קהילתיים יהודיים ומקורות הכנסה דלים של הרשות שלה, מחוסרת אזורי התעשייה. הבעיה האמיתית של המזרחי מדימונה היא מערכת חינוך דלה וענייה ומערכת בריאות ציבורית צפופה ולא יעילה. הבעיה של החרדית היא מקומות עבודה שלא מותאמים לאמונותיה הבסיסיות וחסמים פנים-קהילתיים ביכולת ההשפעה שלה. וכך הלאה והלאה.
  
התפקיד של המערכת הפוליטית הוא לדאוג לחלוקה הוגנת של ההזדמנויות והמשאבים. צדק חלוקתי בתרבות, למשל, כפי שזועקת שרת התרבות, הוא דבר הכרחי. כמה חבל שהיא מדברת הרבה ועושה מעט, ולא להיפך. צדק חלוקתי בחינוך, שיסגור את הפערים האדירים בין ילדי המרכז והפריפריות, הוא הדבר עליו חייבים לעמוד נבחרי הציבור שלנו. הפערים בחלוקת הקרקעות וההכנסות בין ישובים יהודים וערבים, בין מועצות אזוריות ועיירות פיתוח, בין תל אביב לשכנותיה העניות, הוא התרומה של הכנסת לחיבור בין הקבוצות.

אם הדברים הללו לא יעשו, השיח והחיבור היפים באמת, של החברה האזרחית, לא רק שיהיו ריקים וחסרים, אלא יסייעו לשימור העיוות המערכתי הישראלי. קל לנבחרי הציבור שלנו להתקוטט, להשתלח ולהפריח סיסמאות ורעיונות לחלל האויר. הרבה יותר קשה לעשות את השינוי והתיקון העמוק והמערכתי הנחוץ. אבל, לשם כך בדיוק הם נבחרו. ואם הם לא מסוגלים, אנחנו חייבים לבחור טובים ומדויקים מהם.

מושב החורף של הכנסת הוא ההזדמנות האחרונה, פחות או יותר, של הכנסת ה-20, להפסיק ולהניף דגלים של רדיפת עמותות ובית משפט עליון, של חוקי לאום (כאילו אנחנו כל כך חלשים וחייבים להגדיר את עצמנו, על חשבון אחרים) ופינויים מדומיינים, ולעסוק בעיקר. שינוי מבנה הכוח וחלוקת העוגה בחברה הישראלית. זה בנפשנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אבי דבוש

מספר 8 ברשימת מרצ, ממייסדי מועצת הנגב וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות.

לכל הטורים של אבי דבוש