מדיניות טראמפ לא בת ערובה של וטו פלסטיני

הכרזה נשיאותית לגבי הכרה אמריקנית בירושלים משדרת לבני בריתה של ארה"ב במזרח התיכון, שהממשל הנוכחי נאמן לבני בריתו ומקיים את הבטחותיו

קובי מיכאל | 6/12/2017 10:37
תגיות: טראמפ, ירושלים, דעות
היום (ד') צפויה הכרזה נשיאותית לגבי הכרה אמריקנית בירושלים כבירת ישראל ועדכון לגבי ההיערכות להעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. ההכרזה הנשיאותית מתחייבת במקרה שהנשיא יסרב לחתום על דחייה נוספת של 6 חודשים ביישום החלטת הקונגרס האמריקני משנת 1995 לגבי העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.

ההנהגה הפלסטינית נזעקה להעביר את רוע הגזירה בשני מסלולים מקבילים: האחד, בהובלת צאא'ב עריקאת, בשיחות ישירות עם בכירי הממשל האמריקני ואנשי המעגל הקרוב של הנשיא טראמפ והאחר, בהובלת נשיא הרשות מחמוד עבאס, בשיחות טלפון עם מנהיגים ערבים. הפלסטינים מאיימים שהחלטה נשיאותית להכרה בירושלים כבירת ישראל תביא את הקץ לתהליך המדיני ותגרום להבערת האזור ולתסיסה רבתי בעולם המוסלמי. אלא שבאופן מפתיע משהו, או שאולי לא, רק עבדאללה מלך ירדן הצטרף לאזהרה הפלסטינית וגם דבריו נוסחו והושמעו באופן מתון יותר מהאזהרות הפלסטיניות. בולטת במיוחד התנהלותן המדודה ומתונה מאוד של מצרים וערב הסעודית כמו גם מדינות המפרץ האחרות ושתיקת העולם המוסלמי הרחב יותר היא כמעט בחזקת שתיקה רועמת.
 
צילום: AP
טראמפ וארדואן בניו יורק. המסגרת האזורית היא הפלטפורמה לדיל האולטימטיבי לו התחייב. צילום: AP

החלטת הנשיא האמריקני, במידה ואכן תיפול, היא לא רק מימוש הבטחת בחירות וזכות סוברנית מלאה של ארה"ב לקבוע את מקום שגרירותה בבירה המוצהרת של בת בריתה המשמעותית ביותר במזרח התיכון, אלא שינוי כיוון פרדיגמטי של הממשל האמריקני. החלטת הנשיא טראמפ מבטאת הבנה שהמדיניות האמריקנית אינה יכולה להיוותר כבת ערובה בידי וטו פלסטיני. מדובר בהתייחסות אמריקנית להתחמקות פלסטינית מכל פתרון בירושלים, לאחר שהטאבו הישראלי בנוגע לחלוקת ירושלים נותץ כבר בשיחות קמפ-דיוויד ביולי 2000, והבנה שהמשך המדיניות הקיימת של דחיית החלטת הקונגרס, אינה מקדמת את התהליך המדיני ואינה מספקת לפלסטינים כל תמריץ לחידוש התהליך, ושאולי ההיפך מכך, כן.

מעבר לכך, בהחלטת ארה"ב לגבי ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות למערב ירושלים, אין כל שינוי בעמדת ארה"ב לגבי עתידה של מזרח ירושלים שצריך להיקבע במסגרת משא ומתן בין הצדדים. יש להניח כי אמירה כזו גם תושמע על ידי הנשיא לכשיכריז את הכרזתו.

הבהרה כזו מצד הנשיא, מרוקנת, במידה רבה, את האיומים הפלסטינים מתוכן, אבל חשוב מזה, היא משדרת לבני בריתה של ארה"ב במזרח התיכון, בדגש לגבי מצרים וערב הסעודית, מסר המבהיר שמדובר בממשל אמריקני נחוש ונאמן לבני בריתו, המקיים את הבטחותיו ושעליו ניתן לסמוך.

למסר הזה יש חשיבות רבה בעת הזו, כשארה"ב מבקשת לבסס את הברית האזורית, שישראל היא חלק ממנה, במסגרת המאבק בהתפשטות והאיום האיראניים במרחב והמלחמה בג'האדיה-סלפיה. לברית האזורית הזו יש, בעיני האמריקנים, תפקיד חשוב גם בהקשר ישראלי-פלסטיני. בעיני הנשיא טראמפ, המסגרת האזורית היא הפלטפורמה לדיל האולטימטיבי לו התחייב. שדרוג יחסי ישראל-ערב הסעודית ומתן יותר פומבי לשיתופי הפעולה ביניהם אמורים לתמרץ את המחנה הערבי הפרגמטי בהובלת מצרים וערב הסעודית להירתם להפעלת הלחץ הנדרש על ההנהגה הפלסטינית ואת ישראל לחידוש התהליך המדיני בכיוון של הסדר ביניים של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים כשלב בדרך להסדר קבע בעתיד לבוא.

מצרים, שושבינת תהליך הפיוס הפלסטיני הנתקל בקשיי יישום, מוטרדת בעיקר מטרור המדינה האסלאמית בחצי האי סיני. ערב הסעודית חשה מאוימת על ידי האיראנים, הנושפים בעורפה מתימן באמצעות הח'ותים ומעבר לה. שתיהן מבקשות להחליש את האחים המוסלמים ואת הציר התומך של האסלאם הפוליטי בהובלת טורקיה וקטר. שתיהן מוטרדות מאוד מההתמודדות עם אתגרי פנים – מצרים עם מציאות כלכלית קשה ואופוזיציה בועטת של האחים המוסלמים, וערב הסעודית מהשלכות הרפורמות המבניות העמוקות שמוביל יורש העצר מחמד בן סלמאן וממרד נסיכים שעלול לפרוץ בגין מהלכיו האחרונים של יורש העצר. בעבור שתיהן, הסוגיה הפלסטינית הופכת לסוג של אבן ריחיים על צווארן ומקשה על מנהיגיהן לקדם שיתוף פעולה הכרחי עם ישראל לצורך ביסוס הברית האזורית בתמיכה אמריקנית. זה צורך השעה האמיתי מבחינתן ולכן סביר ששתיהן, כמנהיגות המחנה הסוני הפרגמטי, לא תמהרנה להצטרף לצפירת האזהרות והאיומים הפלסטינים.

באופן פרדוקסלי משהו, לא מן הנמנע שהחלטת הנשיא טראמפ והעדר מחאה קולנית בעולם הערבי, יבהירו להנהגה הפלסטינית שהברירה האסטרטגית הנכונה מבחינתם היא למצוא במהירות האפשרית את הדרך חזרה לתהליך המדיני, מאחר והמעטפת המגוננת בדמות תמיכה אוטומטית של העולם הערבי וחשש אמריקני מפני תגובתם, מתפוררת והולכת.

ד"ר קובי מיכאל הינו חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך