גיוס חרדים: המדינה צריכה לשנות את הדיסקט
אם כל צד יתבצר בעמדתו, נראה שלא נגיע לשום מקום, לא לגיוס חרדים ולא לכבישים פנויים. אולי כדאי למדינה, בתור "המבוגר האחראי", לעצור את מחול השדים הזה ולחשוב על אופציית שירות אחרת למדינה
בשבועות האחרונים אנו עסוקים רבות במאבק החרדים ובמחאתם החריפה שלא להתגייס לצה"ל. מידי כמה ימים מהדהדות הכותרות על חסימות כבישים וצירי תנועה מרכזיים על ידי החסידים המתנגדים לגיוס, שמרגיזים מאוד את הנהגות, הנהגים ואת מדינת ישראל כולה. מאבק שנראה לרוב הציבור הישראלי, לא הוגן, לא מוצדק.רק בשישי שעבר, צדה את עיניי כתבה בעלת ניחוח לא נעים במיוחד. תרתי משמע. כתב 'ידיעות אחרונות' עודד שלום, פרסם במוסף השבת כתבה על האמצעי החדש של המשטרה לפיזור הפגנות החרדים, על רקע מחאותיהם, שמכונה "הבואש". ככל המתואר בכתבה, מדובר בסילון של חומר מבאיש במיוחד המופעל כנגד המתפרעים בהפגנות. כך גם תוארה בכתבה "מערכת ההגנה הקולקטיבית" המתוחכמת של חסידי הרב שמואל אוירבך, הידוע בקיצוניותו להתנגדות עזה לגיוס לצה"ל, הכוללת התראות לפני הגעת כוח השיטור לתפיסת סרבנים, כרטיס פלסטיק הכולל הטבות לעריקים, מערך משומן של עורכי דין הבקיאים בתחום ועוד. זה די זעזע אותי.
מפגינים נגד הגיוס. אם כל צד יתבצר בעמדתו נראה שלא נגיע לשום מקום.
צילום: נועם ריבקין פנטון
הדהימה אותי במיוחד ההשקעה המרובה והחשיבה לפרטים של כל המערך הזה. אילו רק היו אותם חרדים סרבנים משקיעים פרומיל אחד מעשייתם זו, ברצון להידברות ולהגיע לאיזה שהוא קונצנזוס עם המדינה- היו נחסכות חסימות כבישים רבות, והייתה תועלת למאבק הזה. אך הסרבנים בשלהם.
חוק שירות הביטחון, כידוע, מחייב כל אזרח ישראלי או תושב קבוע להתגייס לצה"ל. אם נניח רגע בצד את הקבוצות שלא חייבות בגיוס (ושחלק מאוכלוסייה זו בכל זאת מתגייס בשירות "רגיל" או "התנדבותי"), נראה כי חרדים הם חלק מקבוצה זו.
עם השנים נעשו ניסיונות לשלב גיוס חרדים בצה"ל, בשירות חובה, באמצעות ניסוח חקיקתי שעבר גלגולים רבים; בעבר נחקק "חוק טל" (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002( שאיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים שפורטו בו, אך לאחר הארכה נוספת שלו בוטל לבסוף ב-2012. בהמשך נחקק "חוק הגיוס", ותוקן, ושונה, ועלה וירד, ובחודש ספטמבר האחרון קבע הרכב מורחב של בג"ץ כי ההסדר החוקי לגיוס חרדים לצה"ל "בלתי מידתי ובלתי חוקי"- והורה על ביטולו בתוך כשנה.
הפעם, לעומת שנים קודמות, הניקוד היה אחת-אפס למדינה נגד מחאת החרדים להתגייס לצה"ל. אנרגיה רבה השקיעה המדינה בחובה לגייס. ובכל זאת, נשאלת השאלה, האם מדינת ישראל לא צריכה לשנות את הדיסקט? לא. לא להתפשר נוכח המחאות. פשוט לבחון חלופות גיוס אחרות. למה לא בעצם?
חרדים מהפלג הירושלמי חוסמים את גשר המיתרים בירושלים. לבחון חלופות גיוס אחרות.
צילום: הלל מאיר, TPS
נתוני הגיוס בשנים האחרונות יכולים אולי לסייע בשקילת חלופות אחרות. סוגיית שינוי מתכונת השירות - גם היא עלתה לדיונים נרחבים בשולחנות הכנסת. לא ממש מפתיע אבל ישנה אבטלה סמויה בצה"ל. בדו"ח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, שהוגש לשר הביטחון ב-2006 (המכונה דו"ח ועדת בן-בסט"), הוצגה המסקנה כי בצה"ל יש ריבוי של כוח אדם זול שגורם לבזבוז המשאב האנושי ולאבטלה סמויה במערכת הצבאית. במסגרת הוועדה הוצע לקצר את שירות החובה.
אך מדוע, נוכח הנתונים, המדינה מתעקשת בכל זאת לגייס חיילים חסרי כל מוטיבציה לשרת את המדינה, ולהשקיע תקציבים שמנים בגיוסם, לרבות השקעה בכוח שיטור ובאמצעי פיזור הפגנות, והעברת חוקים מתוקנים חדשות לבקרים, אך לא לחשוב על אופציה אחרת? הרי זה ברור שכל אחד ואחת מאיתנו מחויבים לשרת את המדינה. אך אולי ניתן לחשוב על שירות לאומי אזרחי המחייב את קומץ הסרבנים החרדים בכל זאת לתרום, ולצד זאת להפעיל סנקציית אכיפה אזרחית, שאולי מועילה יותר מסנקציה צבאית. כי אולי מהרגע שנצא מהמעגל "הצבאי", ציבורית ופסיכולוגית שירות כגון זה שהוצע לעיל ייתפס אחרת, וכך גם הסנקציות כנגד ההפרה, ייתפסו כ"אזרחיות", בדומה לסנקציות של רשויות אחרות במדינה כנגד הפרה כלשהיא, רשות האכיפה והגבייה, רשויות המס וכדומה- ויובילו ללחץ בציבור המתנגדים לגיוס ולהיעתרות לכך.
אם כל צד יתבצר בעמדתו, נראה שלא נגיע לשום מקום, לא לגיוס חרדים ולא לכבישים פנויים. אולי כדאי למדינה, בתור "המבוגר האחראי", לעצור את מחול השדים הזה, ולחשוב על אופציית שירות אחרת למדינה. וכשייתפס סרבן במתכונת כזו, הוא לא יישפט בבתי דין צבאיים; אלא בבתי כלא "אזרחיים" שהכתם האישי ישאיר חותם הרבה יותר משמעותי מכלא צבאי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם