העם האיראני מאס במהפכה - וכיסאות האייתוללות מתחילים לרעוד
הצעירים באיראן מעדיפים מוזיקה מערבית על פני דרשות במסגדים • הדרך להפיכה עוד ארוכה, אך כשאפליקציה שמסייעת לחמוק מסיורי "משמרות הצניעות" מתפשטת כמו אש בשדה קוצים, וכשתמונת המנהיג הרוחני מועלית באש בחוצות הערים - יתכן שאיראן על סף מפנה היסטורי
בפברואר 2016 דיווחה התקשורת באיראן על יישומון סלולרי חדש, ששמו גרשאד. הוא פותח על ידי סטודנטים מקומיים שביקשו לסייע לאזרחים, ובעיקר לנשים באיראן, להתחמק ממשמרות הצניעות האוכפים את קוד הלבוש האסלאמי ברחובות הערים.
היישומון נעזר בכוחם של ההמונים, המדווחים בזמן אמת היכן מסתובבים סיורי משמרות הצניעות, כדי לסייע למשתמשים אחרים להימנע מהם. כשנתיים קודם לכן העלו אלפי נשים איראניות לרשת הפייסבוק תמונות המתעדות אותן במרחב הציבורי כשהן גלויות ראש בהתרסה נגד כפיית הרעלה.
ההפגנות נגד השלטון באיראן
צילום: EPA
מאז המהפכה האסלאמית חווה החברה האיראנית שינויים תרבותיים מרחיקי לכת, והפער בין הציבור למוסדות המשטר והממסד הדתי הולך ומתרחב. צעירים רבים מתרחקים מערכי המהפכה ומאמצים לעצמם אורח חיים מערבי. זאת חרף מאמצי השלטונות לבלום את מה שנתפס בעיניהם כמתקפה תרבותית מערבית.
הדרשן בתפילות יום השישי בעיר משהד, שבה התפרץ גל המחאה באיראן בשבוע שעבר, הצהיר לפני שנים ספורות כי החברה האיראנית גרועה כיום מבחינה תרבותית יותר מאשר טרם המהפכה. הוא הלין על כך שהצעירים מעדיפים לצפות בשידורי הטלוויזיה בלוויין ובסרטי קולנוע ולהאזין למוזיקה במקום לעסוק בענייני דת.
גם בתחום הכלכלי רושם לעצמו המשטר כישלון חרוץ. הקלת המצוקות החברתיות והכלכליות הייתה ממטרותיה החשובות של המהפכה. אך גם לאחר השיפור הכלכלי שהתאפשר בזכות הסכם הגרעין, רוב אזרחי איראן מתקשים לראות את פירותיו ודורשים פתרונות למשבר האבטלה, ליוקר המחיה, לשחיקת הקצבאות ולקריסת קרנות הפנסיה.
בחירתו של חסן רוחאני כנשיא איראן בקיץ 2013 סימלה עבור רבים באיראן תקווה לעתיד טוב יותר. רוחאני, שנמנה עם מייסדי המשטר האיראני ונחשב לבשר מבשרה של המהפכה, מבין היטב שהמשטר הולך ומאבד את תמיכת הציבור. כך שעל מנת לגייסו מחדש עליו להתאים את האידיאולוגיה המהפכנית למציאות העכשווית. אלא שארבע שנים וחצי לאחר בחירתו, הציפיות הרבות שתלו האזרחים בו ובהבטחותיו לשפר את המצב הכלכלי ולהרחיב את זכויות הפרט, פינו את מקומן לאכזבה ולייאוש המשתקפים היטב במחאה הנוכחית.
הנשיא עשוי לנצל את המשבר, במאמציו לקדם רפורמות כלכליות ואזרחיות, שיספקו ולו מענה חלקי לדרישות הציבור. אלא שמולו ניצבים כוחות שמרנים רבי עוצמה, ובראשם המנהיג העליון ומשמרות המהפכה, המסתייגים מכל שינוי משמעותי. המשטר בטהרן עשוי לצלוח גם את המשבר הנוכחי, אך התעלמותו לאורך זמן מתהליכי העומק החברתיים ומדרישות הציבור עלולה להגביר את המחאה עד כדי הצבת איום של ממש על עצם שרידותו.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומהפורום לחשיבה אזורית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם