 |
/images/archive/gallery/209/442.jpg סורק של hp
 |
|
|
|
|
| ארז בן-ארי מחדד עוד תעלומה טכנולוגית. והפעם: מנייר למסך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לסורקים לקח שנים רבות להפוך ממכשיר מקצועי ויקר למכשיר ביתי נפוץ, אבל כיום, בעידן של מכשירים משולבים וסורקים שעולים 300-200 שקל, לא תמצאו בתים רבים בלעדיהם.
הטכנולוגיה הבסיסית של הסורק דומה למכשירי הדמיה רבים: חיישן CCD יוצר אות חשמלי בתגובה לאור.אותם החיישנים משמשים גם במצלמות דיגיטליות, מצלמות וידיאו ואפילו מכונות צילום חדישות. בסורק שולחני ניצבת זרוע סריקה, שעליה מותקנת מנורה אשר תפקידה להאיר את האזור הנסרק. האור המוחזר נקלט על-ידי מערך חיישני CCD בזמן הסריקה: מנוע חשמלי מסיע את הזרוע לכל אורך המסמך, שנסרק שורה אחרי שורה. המידע הנסרק נשלח אל המחשב, וממנו "מורכב" בחזרה העמוד כולו.
הסורקים בשוק התפתחו במהלך השנים, ולכן ניתן למצוא וריאציות טכנולוגיות רבות לתהליך. ברוב הסורקים נעשה שימוש בנורת פלורוסנט. בסורקים ישנים יותר היא סתם נורה ארוכה, אבל בחדשים יותר היא מסוג
"קתודה קרה" (CCFL) או כזאת המבוססת על הגז זנון. מספר סורקים, כמו סדרת Lide של קאנון, מבוססים על תאורה של דיודה פולטת אור (LED). סורקים כאלה דקים וקלים יותר, וגם בעלי אורך חיים גדול יותר, אבל איכות הסריקה פחות טובה ומחירם גבוה למדי.
החיישן ממוקם בסורקים מסוימים על הזרוע, אבל באחרים הוא נמצא בקצה הסורק, ובמקרה כזה מותקנת מראה או סדרת מראות על הזרוע, והיא משקפת עבור החיישן את המידע מהמשטח הנסרק. בדרך כלל הסריקה מתבצעת על-ידי 3 חיישנים שונים: חיישן אחד לגוני הצבע האדום, שני לגוני כחול ושלישי לגוני ירוק. המראות מפצלות את התמונה עבור 3 החיישנים, ופילטרים צבעוניים שולחים לכל חיישן רק את הגוונים הרלוונטיים עבורו. לרגישות החיישנים חלק מרכזי באיכות הפרדת הסריקה. היצרנים מנסים לפתח חיישנים רגישים יותר, אבל בפועל לכל סריקה רגילה מספיקה הפרדה של 300 עד 600 נקודות לאינץ' (DPI).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עניין של שרבוב
|
|
|
 |
|
|
|
כאמור, במהלך הסריקה מטיילת זרוע הסריקה לאורך המסמך, ולכן דיוק המנוע שלה חשוב מאוד לאיכות הסריקה. כך ייתכן, למשל, שסורק יגיע להפרדה גבוהה מאוד לרוחב, אבל נמוכה יותר לאורך. לעתים קרובות ההפרדה בסורק בפועל נמוכה מזו המוצהרת על-ידי היצרן, ולכן הסורק משתמש בחישוב הנקרא "אינטרפולציה" ("שרבוב") כדי להגדיל את ההפרדה. תוכנה מיוחדת בסורק יוצרת אשליה שמדובר בהפרדה גבוהה על-ידי "ניחוש" הצבעים של נקודות שלא נסרקו באמת. כל נקודה שנסרקת מחולקת ל-4 או ל-9 חלקים , והצבע של הנקודות מחושב מחדש על בסיס הצבע המקורי ולפי צבען של הנקודות הסמוכות לו. זו פעולה פשוטה שכל תוכנה גרפית מסוגלת לבצע, אבל התוצאה לא תמיד משביעת רצון, כי פרטים קטנים נוטים "ללכת לאיבוד".
בשוק קיימים גם סורקים מסוגים אחרים, כמו סורקי הזנה או סורקים ידניים. הם מבוססים על אותם עקרונות טכנולוגיים, אבל העברת המידע נעשית בשיטה אחרת. בסורק הזנה, למשל, החיישן קבוע וגלגלי גומי מניעים את הנייר מולו כדי לבצע את הסריקה. בסורק ידני, יד אדם היא זו שמניעה את החיישן לאורך המסמך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עשה זאת בעצמך
|
|
|
|
|
|
|
סורקים מסוימים מסוגלים לסרוק גם שקופיות ותשלילים ")נגטיב.(" אם מסתכלים על תשליל ללא מקור אור מאחוריו, הוא נראה כהה מאוד או אפילו שחור לחלוטין, ולכן בסורק שקופיות מותקנת נורה נוספת בחלקו העליון, שמאירה את השקופית מאחורה. אבל לא צריך להשקיע הון כדי לסרוק שקופיות, ואפשר לעשות זאת גם עם רוב הסורקים הרגילים. הניחו את השקופיות על משטח הסריקה עם הצד המבריק כלפי מטה, שימו נייר טואלט או זכוכית "חלבית" מעליה כדי לפזר את האור, ומקמו מנורה שולחנית כך שתאיר מעל משטח הסורק (לא קרוב מדי.(! סרקו בהפרדה גבוהה, של 1,600 נקודות לאינץ' לפחות, ותקבלו תוצאה סבירה למדי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
