 |
/images/archive/gallery/270/561.jpg גלנט.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| דן גלנט, ממייסדי 4Sale, ויאיר שמש, מייסד אולסייל: נער ההיי-טק עם החזון שהתרסק עם נאסדק, והסוחר מטבריה שלמד לנצל את האינטרנט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מי שיגיע לצומת הרצליה בשבת בבוקר ימצא שם כ-10,000 איש בכניסה למחסן מכירה. על המחסן מתנוסס שלט גדול, אולסייל, כשמו של אתר האינטרנט למסחר אלקטרוני. "פתחנו את יריד המכירות משלוש סיבות", מסביר יאיר שמש, המנכ"ל והבעלים, "כדי לנצל את כוח הקנייה הגדול של האתר להזדמנות קנייה נוספת, כדי לאפשר ללקוחות שרוכשים באמצעות האינטרנט לאסוף בעצמם את הסחורה, וגם כדי להתגבר על חסמים של לקוחות, שנמנעים מקניות באינטרנט. כלומר, להביא אותם לחנות ולהגביר את המוטיבציה שלהם לקנות באמצעות האתר".
במילים אחרות, שמש מסביר שהמודל העסקי שלו מוטה מכירה, ושהיום,כשש שנים לאחר שהוקם אתר הסחר האלקטרוני, הוא פשוט סוג נוסף של נקודת מכירה, סניף
נוסף ברשת החנויות של שמש למכירת מוצרי חשמל.
היקף המכירות השנתי של אולסייל מוערך ב-200 מיליון שקל, ובשנתיים האחרונות עברה החנות לרווח. מדובר באחד מאתרי הסחר האלקטרוני החשובים בישראל ובאחד הראשונים שבהם. אולסייל, שהוקם כבר ב-99', מחזיק להערכתו של שמש בנתח של כ-25% מהיקף המכירות באינטרנט בישראל, והוא החל בכלל בחנות למוצרי חשמל בטבריה.
"הכל התחיל במסחר, ורק אחר כך עבר לאינטרנט", מסביר שמש. "לכן אנחנו יודעים להביא את המוצרים הנכונים במחירים הנכונים". מסיפורו של שמש אפשר להסיק שתי מסקנות: האחת, שמסחר הוא מסחר ושאין בו כללים חדשים או כלכלה חדשה. והשנייה , שהסחר האלקטרוני בישראל הוא אחלה ביזנס.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
"רוצים לקנות נכון"
|
|
|
 |
|
|
|
אחרי 4 שנים של רגיעה, דן גלנט, ממייסדי 4Sale, אתר הקניות המקוון הראשון בישראל, שוב בביזנס. גלנט, שכבר מכר הרבה, הרוויח המון, והתרסק ברעש גדול עם התפוצצות הבועה, שותף כיום במיזם אינטרנט חדש, העוסק בהשוואת מחירים ובייעוץ לקניות ברשת. "זו הזדמנות שזיהיתי לפני שנתיים, והיא המשך להתפתחות המסחר האלקטרוני. היקפי הפעילות ברשת כבר עצומים, והם גדלים מדי שנה, כך שנוצר צורך בקרב הצרכנים להשוות ולבדוק הצעות שהם מקבלים. כיום יש חברה אחת שעוסקת בתחום, זאפ, והיא למעשה מונופול. אנחנו מציעים אלטרנטיבה למי שרוצה לקנות נכון".
את פור-סייל הקים גלנט ב-98', שנה לאחר שהשתחרר מחיל האוויר, עם חברו אלון פופקין ועם מספר משקיעים גדולים. האינטרנט היה אז רחוק משיעורי חדירה משמעותיים, אבל היזמים הצעירים והשאפתנים, שלא מכרו עד אז סחורה אף לא בשקל, כבר ראו את החזון. שנה מאוחר יותר הצטרפו לפנטזיה שלהם לא מעט חולמים וקמו להם אתרים מתחרים רבים: שופי, קומבינה, 522 וגם אולסייל. מביניהם שרד רק אולסייל.
גם מסיפורו של גלנט אפשר להסיק שתי מסקנות: האחת, שכמו יזמי אינטרנט אחרים, הוא נשאר רעב גם אחרי ההתרסקות, והשנייה, שהקניות באינטרנט עדיין יכול לספק את הרעב הזה של יזמים חדורי רוח קרב.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: דיויד גוגליאמו
|
|
|
|
|
|
|
הפחד מהאינטרנט פחת
|
|
|
|
|
|
|
מי שמסתכל בלי פרספקטיבה על זירת הקניות הישראלית יכול בטעות לחשוב שהבועה מעולם לא התפוצצה. נכון, פור-סייל, כמו כל השחקנים המשמעותיים אז בזירה חוץ מאולסייל, התרסקה. נוסד אז גם מיזם גרנדיוזי במיוחד, XXL שמו, שיעקב גלברד אמור היה להקים ביחד עם דיסקונט השקעות, ואשר מעולם לא התרומם. אבל במקומו צצו מיזמי סחר אלקטרוני אחרים, המבוססים על מודלים עסקיים אחרים: P1000, נטאקשן , וואלה שופס וסקאל, וכמובן אולסייל, ולצדם עלו לרשת אלפי אתרים נוספים.
החסמים הפסיכולוגיים של הקונים התרופפו מעט, הביטחון העצמי והאמון גברו, והתוצאה היא גידול פי 15 כמעט בהיקף המכירות ברשת בחמשהשנים האחרונות. גלנט טועןשהיקף המכירות באינטרנט ב-2004 הסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל.
גלנט, היזם המלוטש והמתוחכם שכשל, וגם שמש, סוחר מוצרי החשמל הטברייני והיחיד ששרד, מדברים כל אחד מנוקדת מבטו על קניות באינטרנט. מההבדלים בפילוסופיה העסקית שלהם אפשר ללמוד, שהמסחר האלקטרוני כיום הוא עוד ערוץ הפצה של הכלכלה הישנה, וככזה הוא עוד עתיד להתפתח.
מה היתה הפנטזיה?
גלנט: "הפיתוי היה, בעצם, הפוטנציאל. אף אחד לא הרוויח, אבל הבהלה לזהב היתה בגלל הפוטנציאל, בהבנה שהאינטרנט יגיע לכל בית, לכל טלוויזיה, לכל סלולרי, לכל מכשיר קצה. החלום היה לאפשר לאנשים לקנות בלי להגיע לחנות. בשנות השיא, 2000-1999, מכרנו בהיקף של 5 מיליון שקל בחודש ל-80 אלף לקוחות פעילים. החזקנו בערך 50% מהמסחר האלקטרוני, אולסייל החזיק ב-30%, וב-20% הנותרים החזיקו כל השאר. היקף המכירות הכולל באינטרנט היה אז כ-100 מיליון שקל בשנה, וזה נראה מבטיח".
שמש: "בהתחלה האינטרנט היה, מבחינתי, פלטפורמה אלקטרונית לביצוע מכירות פומביות. ברשת חנויות החשמל שהיתה לי ניהלתי סוגים כאלה של מכרזים, וידעתי שהקהל אוהב את הרעיון הזה. זה היה המניע. היום המכירות הפומביות מהוות כ-70% מהפעילות שלנו -- פעם זה היה 100%".
מה גרם לקפיצה הזו בהיקפי המכירות ברשת?
גלנט: "אנשים הבינו פתאום שהאינטרנט הוא זירה בטוחה כמעט לחלוטין. השוק התחנך. הקניות ברשת גדלו ביחס ישר לגידול בשימוש באינטרנט, ביחס ישר להתייחסות התקשורתית לרשת, וגם למה שקורה בעולם. פעם טענו שהאינטרנט ייכשל, כי צריך 'למשש את הסחורה', ובאמת אמזון מכרה בהתחלה רק ספרים ודיסקים, שאותם לא צריך למשש. היום מוכרים שם כבר הכל. eBay הוכיחה שהכל נמכר ברשת, כולל מטוסים ויאכטות".
שמש: "יותר ויותר אנשים מעוניינים במחירים אטרקטיביים. פעם הקהל קבע את המחיר הסופי, ואילו כיום יש היענות יפה גם למכירות רגילות, שבהן המחיר קבוע וסופי. הגענו למכירות בהיקף של כמיליארד שקל בשנה, ויותר אנשים מצטרפים לאינטרנט. הקהל כבר חושש להשתמש בכרטיסי אשראי ברשת, וחברות האשראי נותנות לכך גיבוי מלא".
מה היה ההבדל הבסיסי בין פור-סייל לאולסייל? למה אחד הצליח והשני נכשל?
גלנט: "אנחנו האמנו במודל ה'אמזוני', הווירטואלי, שהתבסס על ניהול עצמאי באמצעות מחסנים ולוגיסטיקה עצמאית. אולסייל לא עשה את זה -- הוא היה מתווך. המודל של אולסייל הוא זה שכולם מיישמים כיום: במקום להתעסק עם לוגיסטיקה ועם מלאים, אולסייל החליטה להיות רק מתווך. לגזור קופונים מהתיווך ולא לנסות לשנות הרגלי קנייה. זה מודל שמתאים יותר לישראל כשוק מוגבל".
שמש: "מתחילת הדרך התמקדנו במכרזים ובמכירות פומביות, מה שהוכיח את עצמו, כי בסוף התהליך הלקוח זוכה למחיר אטרקטיבי. האינטרנט הוא עוד כלי תיווך, שמאפשר חשיפה לקהל רחב מכל הארץ ומאפשר לקנות מוצרים מבלי להקים רשת חנויות. זה מה שמאפשר למכור כמויות גדולות ומגביר את כוח הקנייה שלנו. השילוב בין העולם הפיזי לאלקטרוני הוא הסוד, ומי שיודע לעשות את זה עונה לצורך של קהל רחב יותר".
ועכשיו, עם התפתחות הקניות בטלוויזיה, לאן ילך הסחר האלקטרוני?
גלנט: "לכיוון של אתרי השוואה. הצרכן היום חקרן יותר, מתוחכם יותר ורוצה להשוות מחירים ולהתייעץ".
שמש: "אני מאמין שהמכירות באינטרנט ימשיכו לגדול. לא לפי קצב המצטרפים לרשת, אבל באולסייל אנחנו מצפים לגדול בעשרות אחוזים כל שנה, ביחד עם המערך הפיזי".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
