 |
אצל רבים, תושב"ע הוא שם של מקצוע מימי התיכון. אצל אחרים, תורה שבעל פה היא עולם שלם שכל חייהם מרוכזים סביבו. אלה גם אלה, לומדים אותה מתוך ספרים כתובים, ולאו דווקא בעל פה. אז למה תורה ש"בעל פה"?
משה קיבל את התורה בסיני והעבירה אלינו. זוהי התורה שכולנו מכירים, הפותחת בסיפור הבריאה בספר "בראשית" ומסתיימת בספר "דברים", וכוללת ציווים כמו "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" או "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו".
עם כל עוצמתם של הציוויים הללו, יש צורך לפרוט אותם לפרוטות על מנת להפוך אותם לבני מימוש. מהו גובה המעקה הדרוש? ומהו הפיצוי על נזק או אסון? אילו עוד גדרות ומחסומים נדרשים על מנת למנוע נזק? מה חייבות חברת חשמל, בזק או חברת הכבלים לעשות כדי למנוע אסון, כאשר הן פותחות את הכביש לצורך עבודות תשתית (מלבד לסגור אותם מהר וללכת כדי למנוע פקקי תנועה ונהגים עצבניים)?
התורה שבעל פה, שניתנה, על פי המסורת היהודית, לצידה של התורה שבכתב, כוללת את הפרשנות לציוויים הכתובים, ופותחת את הדיון להבנת העקרונות ולהעמקה. הדבר מוכר גם בעולם המשפט, בו דיון בפרשנות החוק הכתוב הוא דבר יומיומי. פעמים רבות, נדרש השופט לדון בכוונת המחוקק או לעמת בין חוקים שונים, על מנת להכריע במקרים מורכבים יותר, מקרים, שהמציאות המפתיעה שלנו מצליחה להעלות.
כשמה כן היא, התורה שבעל פה לא הייתה כתובה, ועברה מדור לדור על ידי שינון ועל ידי העמקה ופרשנות. מפאת הכמות הגדולה והחשש משכחה, היא נכתבה והפכה לספרים מלאים ועמוקים. אנחנו כלומדים, כבר לא לומדים בעל פה, אבל בהחלט חשים את החיבור המדהים והמעשיר בין תכנים העוברים בקפדנות ובדיוק מדור לדור לבין הדיון החי והתוסס שמפליג מהמילה הכתובה למרחב ה"בעל פה".
אבי גוזלן, מהנדס תוכנה, הוא בוגר ישיבת הר עציון וחבר "תאיר".
|
 |
 |
 |
 |
|
|