 |
/images/archive/gallery/132/854.jpg תפילה המונית בכותל.
אורי גליקמן  |
|
|
|
|
| רבים ביקשו סליחה מאבא ומאמא, מהילדים ואפילו ממנהל הבנק. הנה כמה מהסליחות הנבחרות שלכם |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
NRG מעריב
23/9/2004 20:25 |
|
|
|
|
|
|
|
אתם כבר הרמתם את הכפפה והגבתם. רבים ביקשו סליחה מאבא ומאמא, מהילדים ואפילו ממנהל הבנק ("סליחה על המינוס"). והיו עוד בקשות נוגעות ללב.
מרים הלה, בת ים: "אני מבקשת את סליחתכם אם פגעתי בכם. שבע וחצי שנים חלפו ועדיין לא סלחתם. יש לי שני נכדים ואני לא מכירה אותם. עד מתי אלוהים? תסלחו לי בבקשה, אמא".
גם המצב הכלכלי הקשה מצא את דרכו לבקשות הסליחה.
"נהג" מתל-אביב ביקש סליחה ממקבצי הנדבות בצמתים: "סליחה שאני לא תורם אף פעם ,פשוט...אם אני אתרום לכל אחד שקל זה יוצא לפחות מאתיים שקל פר יום ואני לא ממש יכול להרשות לעצמי דבר כזה".
"הבוס הגדול" ביקש סליחה מהעובדים שפיטר: "עצוב מאוד אבל זה כבר לא היה תלוי בי. מקווה מאוד שכל אחד ואחד מכם ימצא דרך חדשה ויסתדר בחיים. אז סליחה מכל הלב וגמר חתימה טובה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"סליחה אהובי"
|
|
|
 |
|
|
|
בני ובנות הזוג מככבים גם הם בבקשות הסליחה. "סליחה ששכחתי את יום ההולדת, שלא זכרתי את יום הנישואין, סליחה שעזבתי אותך", הם רק חלק מהטקסטים הנוגעים ללב.
דנית מירושלים מבקשת סליחה מהחבר שסירבה להינשא לו: "זו היתה השנה הכי נפלאה בחיים שלי ואתה יודע את זה. לא התכוונתי שכך זה יסתיים אבל אני לא מוכנה כרגע להמשיך הלאה ולא מרגישה מספיק בשלה לנישואין. זה לא אומר שאני לא אוהבת! אני מתגעגעת אלייך נורא ולא יכולה בלעדייך. סליחה אהובי. אם רק היית יכול להבליג ולתת לי עוד צ'אנס אחד".
ויש מי שלמרות יום הכיפורים לא מרגישים צורך לבקש סליחה. "SAS" כותב: "כמי ששרד את קרבות הבלימה בדרום רמת הגולן (חטיבת ברק) ואיבד את כל חבריו ומפקדיו, אני פטור מיום הכיפורים. אין אצלי אין יום כזה בלוח השנה".
חיה מכפר סבא: "סליחה שעד עכשיו לא לקחתי את הדברים שלי ועפתי מכאן. על מטוס כלומר. למקום אחר, שפוי יותר".
ולפני סיום, לסבתא שושנה: ימית הנכדה מבקשת סליחה שהיא שומעת מוזיקה בפול ווליום, כל יום בין שתיים לארבע, בדיוק כשאת מנסה לנוח. מעכשיו, היא מבטיחה, יהיה לך שקט.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
