 |
 |
|
|
|
עדי שרון הזדעזעה מהסרט "מקודשת" וקוראת לרבנים להוקיע את דייני בתי הדין הרבני |
|
|
|
|
|
 |
צפיתי בסרט הדוקומנטרי, מקודשת, של ענת צוריה ואני מתביישת במה שקרה ליהדות שלי. אני מתביישת בעובדה שמי שמתיימר לבצע את ההלכה הפך להיות מחלל שם שמים. אני מתביישת שכך מתבצעת ההלכה באופן מעשי. אני מתביישת על שאפשרנו, אני ואחרים, למערכת זו לפעול בשיכרון כוח מעוות בשם ה'. אני מצטרפת למאבק נגד הממסד התורני המפלה נשים בשל מינן ומשתמש לצורך כך בדבר האלוקים, כביכול. האלוקים שאני מאמינה בו אינו מסכים לכך.
באומץ הלב מציג הסרט תמונה שלא הכרנו ומצליח לעמוד מול מערכת משומנת ומושחתת ולהוקיע. להגיד בריש-גלי את האמת.
הגיע הזמן לשנות את המערכת וליטול את הכוח מן ה"דיינים" העושים את דבר האלוקים פלסתר. חילול ה' מצוי במעשי ה"דיינים" האלה ובין כותלי בתי הדין התורניים, ולא רק בסיפור שחשפה צוריה. התוכן מקומם ומכעיס ומעורר מחשבה. איפה היינו עד שהסרט חשף לנגד עיננו את הזוועה הזאת? הסרט עוקב אחר ניסיונן של שלוש נשים לקבל גט. חוץ מהסיפור המזעזע שבו נשים הופכות להיות שבויות בידי בעליהן, מזעזעת גם העובדה שה"דיינים" מסייעים לבעלים בשם ה', בשם התורה וההלכה, לסחוט אותן מבחינה כספית ולחמוק מעונש אזרחי. שאט-נפש נוסף אפשר לחוש מהתחסדות הממסד ומההגנה על הנורמות הקיימות. אחת הגיבורות לוותה עשרת אלפים שקל וקיוותה שבכך היא תזכה "לקנות" את הגט. "אם הוא יראה את הכסף", היא אומרת, "הוא בטח יסכים". תקוותה נכזבת. בבואה בפעם הבאה לבית הדין הרבני שואל אותה הדיין: "כמה כסף הבאת לו?" האישה משיבה כי הפעם לא הביאה איתה כסף. הכסף היה שאול והיא החזירה אותו. אבל הדיין איננו מרפה. "אבל כמה הבאת לו? כמה הוא רצה?" בגיבוי ה"דיינים" עולה הסכום שהבעל דרש, מדיון לדיון. בתחילה, כשהיא הביאה עימה עשרת אלפים שקל, רצה הבעל 6,000 דולר כדי להסכים לתת לה גט. ובהמשך 110 אלף דולרים. בהמשך ולא בסוף, כי לטרגדיה הזאת עוד אין סוף. זה סרט אימה ומתח המעלה לדיון ציבורי את הקונפליקטים שבין הממסד המשומן והחזק, היונק כביכול מכוח אלוקי, לבין אישה חד הורית ואם לילדים הנאבקת על מנת לשרוד. אבל זה גם סרט על מלחמה של ממש בין גברים לנשים: בשם הגברים - פועלים גברים בלבד. למסורבות הגט – עוזרות בסרט רק נשים. אבל למה? איפה אתם, גברים דתיים הפועלים על פי אמות מוסר אנושי ודתי? איפה אתם, רבנים שיתגייסו להוקיע ולנקות את השטח, את הפצעים המדממים האלה?
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | עדי שרון, דוקטורנטית לספרות בבר אילן ומנחה סדנאות בכתיבה יצירתית וביבליותרפיה. תושבת קרני שומרון ואם לארבעה בנים |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
|
|
|