 |
 |
|
|
|
|
|
|
| כמו בועז שנהג לפנים משורת הדין ברות המואבייה, כמו כל מגילת רות – מגילה שכולה חסד, גם על בתי הדין הרבניים לנהוג בחסד כלפי מסורבות הגט. עדי שרון קוראת לשחרר את המסורבות מהשבי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת
מסורבת הגט שהתבצרה עם הטוענת הרבנית שלה בבית המשפט הרבני, אחרי שהדיון בעניינה נדחה שוב, הסעיר השבוע רבים.
בפרשת השבוע, נשא, רמוז סיפורן של נשים אלה. הפרשה עוסקת באישה סוטה וכתוב בה: "איש איש כי תשטה אשתו". חז"ל דורשים את המילה "תשטה", הכתובה בשין שמאלית, לומר לך שכל אדם ובפרט אישה, עוברים עברה בשל רוח שטות התוקפת אותם.
רמז לשטות שעשתה הטוענת הרבנית ש"רצה" לתקשורת כדי להתפרסם. עדיף היה לו היתה שותקת וחסה על כבוד בתי הדין הרבניים.
נעבור לבעלה של מסורבת הגט. מה כתוב עליו בפרשה? פסוק מפורש – "וניקה האיש מעוון". האיש צדיק וישר. הוא פשוט לא אשם בכלום. ואני מצטטת מתוך פירוש רש"י וה"אמרי נעם": שלא יאמר הבעל בזה שהסוטה מתה. אני הבאתי למותה. ועל כן אומרת התורה שהבעל נקי מזה שהיא מתה, כי הוא עשה כדין, (בכך שתבע שתשתה מים מאררים). ציטוט מפורש! ככה כתוב. מרגיז, נכון?
ובכן, לא נכון! אני אשמה. הוצאתי דברים מהקשרם ולא כתבתי הכל. וכשלא מספרים את כל הסיפור, המסר מעוות. תלוי מה מדגישים ומה מעלימים. השורות לעיל נכתבו בציניות. אני מרגישה עצובה וכועסת. מר לי על גורלן של מסורבות הגט שהן כשבויות. בידי הבעלים ובידי הממסד. צריך לעזור להן לצאת מן השבי. צריך לפעול גם לפנים משורת הדין. ובוודאי לא להחמיר בדקדוקי ביורוקרטיה המורטים את העצבים ומוציאים את הנשמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מגילה שכולה חסד
|
|
|
 |
|
|
|
בעוד שלושה ימים נקרא כולנו את מגילת רות. מגילה שכולה חסד, אמרו חז"ל. אבל לא. לא כולה חסד. יש בה גם רשעות וקטנויות ורכילות. אנשים גדולים שנשברים בעת צרה ובורחים. עיר קרתנית הומיה, מרכלת ושמחה לאיד. חיי שגרה מבורכים שבהם לוקטות העניות שכחה ופאה. כמה נפלא. ריח קציר וניחוחות אביב וקיץ.
נעמי יוזמת את המפגש הראשון בין רות לבועז. מפגש מקרי כביכול, שבו מטיל בועז על אלוקים את האחריות לגורל הנשים העזובות: "ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו" (ב' י"ב). והוא פטור מדאגה נוספת לרות. רות מלקטת בשדה, תחת שמש קיץ קופחת יום יום במשך שלושה חודשים. לאחר מכן היא יושבת עוד זמן בלתי מוגדר עם חמותה וכלום.
לולי פעלה נעמי כפי שפעלה, אף בועז לא היה עושה מעשה ולא היה ראוי לתארים שזכה להם במגילה.
רות מן המגילה, מעזה לרענן את חיי השגרה בבית לחם. היא פורצת גבולות ונעתרת להצעה השערורייתית של חמותה. "ותבוא בלט ותגל מרגלותיו ותשכב". וזה חיובי כמסתבר. בועז יכול היה לגנותה לו רצה. מואביה פתיינית שכמוה. אבל הוא בחר אחרת. הוא אסף את האישה האומללה אל ביתו ושינה בכך גם את עמדת אנשי העיר כלפיה.
הנה. אפשר גם כך. בחסד. לפנים משורת הדין. גם לגויה מואביה. גם למסורבת גט. גם לכל מי שזקוק לעזרה.
במגילה מדרשי שמות רבים: מחלון וכליון ואלימלך ונעמי הנעימה ורות שהרוותה בחסדיה את חמותה.
ובמגילת רות הכתובה בדברי ימינו אלה נוסיף גם את שמה של רעות (גיאת).
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | עדי שרון, דוקטורנטית לספרות בבר אילן ומנחה סדנאות בכתיבה יצירתית וביבליותרפיה. תושבת קרני שומרון ואם לארבעה בנים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
