 |
1. בעקבות מכת הארבה שנחתה עלינו במפתיע אמר הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, כי הארבה הגיע כעונש על התייחסותנו הרעה לעניים שבתוכנו. בתחילת התוכנית "לונדון וקירשנבאום" החליט ירון לונדון "להיכנס" ברב, ופצח בסדרת שאלות סרקסטיות ופוגעניות שהחלו ב"ואולי מכת הארבה הגיעה בגלל השטויות הרבות שרבנים אומרים?" במילים אחרות: כשרבנים מתעסקים רק בענייני הלכה, אז הם לא מעורבים בחברה הישראלית ומנותקים מהעם. כשכבר יש להם אמירה חברתית חשובה שאמורה קצת לעורר חשיבה על הזולת, אז בואו נעשה ממנה צחוק בשידור. האם לא הגיע הזמן להתבגר, מר לונדון? 2. התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין הצליחה השבוע לעורר סערה ואף התעניינות בינלאומית כש"חשפה" את תמלילי הקשר בתקרית המ"פ המפורסמת, שבסופה נהרגה פלסטינית בת 13. לא הכנסנו את המילה "חשפה" סתם למרכאות, מכיוון שלמרות הניסיון להציג כך את העניינים, כלל לא מדובר בסקופ עיתונאי, אלא חלק אינטגרלי וידוע מחומר הראיות שנמצא בידי מערכת המשפט, שדנה בימים אלה במקרה. האם הגברת דיין לא חושבת שיש בשידור התמלילים כפי ששודרו, בפריים טיים של ערוץ 2, גם אם לא עברו "שיפוץ" או עריכה מכוונת, משום חריצת דין ציבורי כנגד המ"פ באמצע ההליכים המשפטיים? האם זו חלק מהאתיקה וההגינות העיתונאית שמערכת "עובדה" כה גאה בה? 3. כמעט כל כלי התקשורת הזדרזו להכתיר את תוצאות הבחירות לראשות מוסדות הליכוד בתחילת השבוע שעבר כ"ניצחון של שרון". השנאה המהולה בפחד מכוחם הגובר של נאמני ארץ ישראל בליכוד, גרם שוב לאמת להיבלע ולהתעוות כליל בים הכותרות. העובדות, כמובן, הראו על כל דבר מלבד ניצחון של שרון: יו"ר המרכז החדש, השר צחי הנגבי, היה שותף לניסיון הפוטש כנגד שרון רק לפני כחודש, בדיוק כמו השר דני נווה, שגבר על ח"כ גלעד ארדן מ"המורדים" בהפרש זעום בלבד. המועמד היחיד שהורץ על ידי ראש ממשלת ההתנתקות ובנו עמרי היה ח"כ אברהם הירשזון, שהובס ודורג במקום השלישי והאחרון לתפקיד יו"ר המזכירות. במקום הראשון, אגב, זכה השר ישראל כץ, איש מחנה נתניהו. האם באמת אין גבול למוכנות של אנשי תקשורת מסוימים לבלוע כל ספין תקשורתי של ראש הממשלה, ובלבד שהפינוי המיוחל יגיע כבר? 4. אתם מצליחים לדמיין במציאות הישראלית, מקרה בו סכום של שלושים מיליון ש"ח מחכה למעלה משבוע לאנשים שיבואו לקחת אותו על פי דין, ואף אחד מגיע לדרוש את הכסף? ובכן, אתם בטח תופתעו מאוד לדעת, אבל זה תיאור מדויק של המציאות במינהלת ההתנתקות. מקדמות הפיצויים למתנחלי גוש קטיף וצפון השומרון מתחננות למשפחה אחת שתבוא ותסכים לפנות את ביתה, אך לשווא. עד כה, למעלה משבוע אחרי מסיבת העיתונאים המתוקשרת שערכה המינהלת, פנו אליה אפס (ובמספרים: 0) משפחות כדי לממש את ההבטחות - כך דווח בידיעות אחרונות. אבל רגע. איך נתון זה מסתדר עם שפע הכותרות והספינים שניחתו עלינו מכל עבר בחודש האחרון, ביניהם "שני שלישים מהמתנחלים כבר פנו למינהלת" ואגדות אחרות? ספין תוצרת משרד ראש הממשלה כבר אמרנו? 5. "המוסף לשבת" של ידיעות אחרונות החליט להעניק את מאמר השער לפובליציסט מאיר שלו, שבא בנוסף על טורו הקבוע במוסף. בטור מפורטים בתאווה כמעט מזוכיסטית כל חטאיו המוסריים של צה"ל בתקופה האחרונה, ובראשם תקרית הכינור המפורסמת. בדמגוגיה כה צפויה (כינור הרי שווה יהודי בגליציה) רומז שלו להשוואה בין מעללי צה"ל של היום לתקופה שחורה ב"עבר הלא רחוק". כולנו יודעים בדיוק למה התכוון שלו, ולא שמענו את טומי לפיד, ניצול אותו "עבר לא רחוק" מזדעק על זילותו. דעותיו הקיצוניות של שלו ידועות זה שנים, אבל האם ידיעות אחרונות החליט באופן סופי להפוך לעיתון של נשות "מחסום ווטש"?
|
 |
 |
 |
 |
|
|