 |
1. חגי ישראל בכלל וחג הפסח בפרט מהווים לא פעם אתגר לשוני לשדרני רדיו, המפגינים את בורותם באוזני כל. כך לדוגמה, ניסתה השבוע מרב מיכאלי להפגין את ידיעותיה הנרחבות בטרמינולגיית החג, ושחה כממתיקת סוד למאזיניה בתוכנית הבוקר ברדיו ללא הפסקה: "אם אומרים לכם חג שמח, תענו 'חגים וימים לששון'". יופי מרב. (הפיתרון לגולשים החילונים: "חגים וזמנים לששון")
2. גם עדי טלמור מגל"צ לא הספיק להרים טלפון לאחד מהגל"צניקים הדתיים, כדי לשאול אותו איך קוראים למנהג המשונה הזה בחול המועד, בו מברכים הכהנים את העם בכותל המערבי. במבזק חצות שלפני היום המיועד למאורע, הכריז טלמור בעיזוז: "מחר תיערך בכותל תפילת הכהנים המסורתית". כל הזמן הם מתפללים הדוסים האלה, אה עדי? (הפיתרון לגולשים החילונים: "ברכת כהנים")
3. עיתון "הארץ" לא ייתפס בטעויות מביכות שיעידו על בורות בענייני מסורת. לעומת זאת, החבר'ה משוקן לא יחמיצו הזדמנות גם בפסח בכדי לחלל עוד קצת את קדושת המועד. ביקורת המסעדות של יום שני השבוע הוקדשה למסעדת "כתית" בכפר רות. ומה אוכלים שם? "הארוחה נפתחה בשלושה סוגי לחם - שיפון שאור, מתובל באניס, ושיפון וצימוקים, שכל אחד מהם היה טעים מאוד...". עורכי גלריה היקרים: הבנו שאתם מה זה ליברלים ואוכלים ים של חמץ בפסח, אבל היינו מבינים את זה גם עם סוג אחד של לחם. לא צריך פטיש חמישה קילו.
4. בביקורת על הופעתו האחרונה של עמיר בניון, נטפל אחד בשם אבנר ברנהיימר דווקא לכיפתו של הזמר החוזר בתשובה וכינה אותה בזלזול "סלסלת מקרמה שחורה", ו"ביזארית". ליברליות?
5. כמו שכבר מזמן ידענו, אמנון אברמוביץ המכונה עיתונאי, מונחה על ידי אג'נדות ולא על ידי מציאות ועובדות. והשאלה היא לחברת החדשות של ערוץ 2: האם יש סיבה להחזיק ולתת זמן מסך לפרשן שהודה בפומבי שיותר משהוא כלב שמירה, הוא פודל שעשועים המכשכש בזנבו?
|
 |
 |
 |
 |
|
|