"'נשות הכותל' הצבועות, לא נמאס לכן?"
אתמול לראשונה מאז 67' נמנעה כניסת מתפללים יהודים לכותל. למה? כי אותם מתפללים, בשונה מ'נשות הכותל', לא שכרו את שירותיו של משרד יח"צ משופשף. "כל החיות שוות. אבל יש חיות ששוות יותר"
הציטוט מהספר הנודע של אורוול, עלה בראשי כשהבנתי שבראש חודש זה משטרת ישראל, לראשונה מאז 1967, מנעה ממאות מתפללים שומרי מצוות, להגיע לרחבת הכותל לתפילת שחרית. למה? כדי לאפשר לקומץ נשים לקיים את תפילתן החודשית ללא הפרעה בכותל. כן, ליד אותו הכותל שהתנועה הרפורמית (תחת הנהגתה של יו"ר ארגון 'נשות הכותל' ענת הופמן) כינתה מקום "שאין לראות בו קדושה כלשהי". אתם מבולבלים? גם אנחנו.
בשונה מנשות הכותל, המתפללים הרגילים לא שכרו את שירותיו של משרד יחסי ציבור משופשף, הם גם לא קראו לצבא של עיתונאים, ואפילו לא עדכנו את העולם על התקדמות התפילה דרך ה'טוויטר' תוך כדי הפנייה לאלוקים. הם פשוט באו להתפלל. המשטרה עשתה חישוב קר של תועלת התפילה, מול הנזק התקשורתי, וחופש הפולחן של מאות ה"דוסים" נדחק לטובת הצרכים של "הנשים הנאורות".
במאבקן על חופש דת 'נשות הכותל' לא בחלו בשום אמצעי. השחרת פני ישראל בתקשורת הבינלאומית כמדינה הפוגעת בזכויות הנשים, יצירת קרע בין ישראל לבין יהודי התפוצות, השוואה בין מעמדן לבין זה של קורבנות אונס – הכול היה כשר כדי להשיג את המטרה הנכספת – החופש להתפלל איך שבא להן. העובדה שבמעשיהן הן פוגעות באחד הסממנים האחרונים לאחדות הישראלית ויוצרות קרע בעם, לא נוגעת במצפונן. הרגשות החמים של הישראלים לכותל לא באים בחשבון.
לא רק זאת, אלא גם שהמאבק של 'נשות הכותל' רומס בדרך זכויות של מתפללים אחרים, אבל זה לא נוגע להן. ביטול אוטובוסים בעיר, פקקי תנועה ענקיים והמצור המשטרתי על העיר העתיקה, הם כסף קטן כשישנה הזדמנות "לשחרר" את הכותל.
החכם מכל אדם, שלמה המלך, לימד אותנו ש"כמים פנים לפנים כן לב האדם אל אדם". במשך שנים, נשות הכותל מחו על הפגיעה בהן בידי הממסד, המשטרה והחרדים. הן שיחקו תפקיד של קורבן אומלל שכל חפצו הוא שיעזבו אותו לנפשו. מה ש'נשות הכותל' רואות מסביבן זאת רק השתקפות של הבוז שהן רוכשות לכל מי שמעז לחלוק על האג'נדה המיליטנטית שלהן. את הנשים שחשבו אחרת כינתה מייסדת 'נשות הכותל' פיליס צ'סלר, "מאוימות וקטנות" ואמרה כי הן מתנהגות כך לאחר ש"הפנימו אל קרבן את הדעות השוביניסטיות".
בתפילת ראש חודש האחרון, חוסר הרגישות של נשות הכותל עלה על כל דמיון. בזמן שאלפים התעכבו בדרך לעבודה, והעיר נחסמה בפקקי ענק, נשות הכותל דבקו בטענה שהן הקורבנות בסיפור. "באמירת קריאת שמע אנחנו זוכרות שעל אף שהחודש נסגרנו בכלובים לפחות לא עוצרים אותנו", כך הן דיווחו בחשבון ה'טוויטר' שלהן. ה"כלובים" לא היו אלא מחסומי משטרה שהועמדו על מנת לתחם שטח עבורן בתוך עזרת הנשים.
האם אין גבול לדו-פרצופיות? למניפולציה התקשורתית ולמשחקי של יחסי ציבור? האין להן ערכים של יושר בסיסי, של הבנת האחר, של הסתכלות על התמונה הגדולה?
אבל מה כבר אפשר לצפות מקבוצה שמשווה את עצמה לקורח? כן אותו קורח שזרע פירוד בעם ישראל, רק כדי להשיג שליטה - במסווה של מאבק על ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם. אותו קורח, שבו רואה המסורת היהודית דוגמא של אומן הפופוליזם ומניפולציות בשירות האגו. אותו קורח שהוא סמל ודוגמא למחלוקת שאינה לשם שמים אלא לשם המחלוקת בלבד.
עם דמויות מופת כאלה האם יש תקווה לשיחה ופתרון? אנחנו מאוד מקוות שכן. מאז שהקמנו את תנועת 'נשים למען הכותל' לפני פחות מחודשיים פנינו לנשות הכותל במספר הזדמנויות על מנת להתחיל בשיח. לצערנו כל מאמצינו נדחו על ידן. במפגש עם עיתונאים זרים בשבוע שעבר סירבו 'נשות הכותל' לשבת איתנו באותו החדר. כשנגשנו אליהן להגיד שלום, הן לא הסכימו להביט אל כיווננו. אפילו העיתונאים האירופאים הליברלים נשארו המומים.
נשות הכותל דורשות הבנה ממיליוני ישראלים, דתיים ומסורתיים, שמתנגדים לצורת תפילתן. הן דורשות התחשבות מיוחדת מהחברה הישראלית שלא מבינה למה הן לא מוכנות להתפלל ליד אותו הכותל, 20 מטר ימינה במה שנקרא קשת רובינסון אחרי שהממשלה השקיעה 8 מיליון שקלים בשיפוץ האתר. המוטו של נשות הכותל הוא אני ואפסי עוד.
תגידו לא נמאס לכן?
לאה אהרוני היא ממקימות התנועה נשים למען הכותל השמה לה למטרה לשמר את המסורת הנהוגה בכותל, ולשמור את המקום הקדוש מחוץ למחלוקות פוליטיות.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
