הרב יהושע נויבירט הפך את השבת לקדושה יותר
הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" היה גאון, עניו וצנוע. הרב חולל מהפכה בעולם ההלכה, לא רבים זוכים לחולל מהפכה בסדר גודל כזה. הוא ייזכר לדורות
מי שפתח את הדלת לספרות זו היא הרב יהושע נויבירט זכר צדיק לברכה, שהלך לעולמו אתמול. איני יודע אם מבחינה היסטורית הוא היה הראשון, אך הוא יהיה זה שיצוין כפותח את תקופת הליקוטים. ספרו "שמירת שבת כהלכתה" על גרסאותיו השונות היווה מופת ודוגמה לכל הבאים אחרים. זהו הספר שהביא למהפכה של ממש בידיעת הלכות שבת ובשמירתה. אדם שהתלבט האם דבר מסוים חובה, מותר או אסור בשבת יכול היה למצוא את מבוקשו במהירות ובבהירות, בשלמות ובסמכות, בספר שמירת שבת כהלכה. כתוצאה מכך, כאמור, הפכה השבת לקדושה יותר ולקיימת יותר בעולמו של האדם, והאווירה הציבורית בכללותה נעשתה נאמנה הרבה יותר להלכה.
את כל אלה כתב רב גאון, עניו וצנוע, הקשור במורשתו העמוקה לרבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה. אני זוכר את מפגשי איתו כשבאנו, בחורים צעירים מישיבת 'נתיב מאיר', לדון עימו בשאלת ענידת סמל בני עקיבא והצמדתו לדש החולצה בעזרת סיכת ביטחון בשבת. מה שהרשים אותי מאוד הייתה הרצינות שבה התייחס אלינו, הפך אותנו לשותפים ב"התלבטות" שלו, ולמעשה יש גם שינוי בין המהדורה הראשונה של הספר למהדורה השניה, שאפשר שהתרחש בעקבות מפגשנו עימו. הוא היה הרב הראשון ששאלתי שאלה בהלכה, ובהתייחסותו זו הוא גם פילס לי את הדרך לשאול אין ספור רבנים וללמוד מהם את דרכם ואת משנתם.
בעקבות הספר שמירת שבת כהלכתה לא רק שמירת השבת התעצמה, אלא ההלכה בכללותה. ספרים כמו "הגעלת כלים" ו"טבילת כלים" ועוד ספרים של הרב צבי כהן; ספרים העוסקים בנושאי אבלות ובנושאי החגים כמו גם בדיני ריבית, ועוד ועוד – כולם התברכו מאותה דרך מיוחדת של ספרות הלכה חדשה, שהיא תלמוד המביא לידי מעשה. לא רבים זוכים לחולל מהפכה בסדר גודל כפי שהוא חולל.
חלק בלתי נפרד ממורשתו ההלכתית היא גם הזהירות מפני הצללים של סוג הספרות הזה. אחד היסודות העיקריים שאנו מלמדים בישיבה היא שאין הופעה רוחנית עליונה ללא סכנה של הצד האחר שבה. יצר של עבודה זרה יצא מבית קודשי הקודשים, ואין מלמד טוב יותר של תופעת הצל המתלווה להופעה העליונה של קודש הקודשים. ספרות הליקוט, כשהיא נעשית לא על ידי תלמידי חכמים גדולים כמוהו, עלולה להביא את ההלכה למקומות לא טובים. בעיקר להחמרות אין ספור בנוסח "יש לחשוש" או "יש אומרים". די שמאה פוסקים לא יכתבו דבר על נושא מסוים, ואילו פוסק אחד יכתוב ש"יש לחשוש" והדבר עלול כבר להתנסח בספר ההלכה בשורות העליונות שלו, ומכאן ואילך להחמיר עוד ועוד, ולהרחיק את האדם מישראל מיכולת לשמור את ההלכה בשמחה וללא נקיפות מצפון תמידיות.
ב"שמירת שבת כהלכתה" יש פער בין הכתוב מעל הקו, שהוא בדרך כלל לחומרא, ובין מה שמתברר מתחת לקו, בהערות, המלמדות על עמדות אחרות, ועל אפשרות לנהוג אחרת. בחלק מהספרים אחרים אנו נמצאים כבר במקומות רחוקים בהרבה. צוואתו של פוסק גדול היא שלא להקל במקום שאסור להקל ושלא להחמיר במקום בו אין חובה להחמיר.
לימדו תורה. בבהירות כפי שהוא למד. בעוצמה כפי שהוא מימש. בנגישות לכל כפי שהוא עצמו יצר. נהווה כולנו מצבה לזכרו, הן בהקפדה היותר גדולה על הלכות שבת, והן בשימוש הנכון בספרי הליקוטים למיניהם, על ידי זהירות מהחמרת יותר, ומיצוי כל הטוב והאור שיש בהם, שאותם פתח בפנינו הרב יהושע נויבירט, זכר צדיק וקדוש לברכה. חבל על דאבדין.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
