גם לרב שאנס קוראים "הרב"

לאחר הכרעת הדין בפרשת הרב אלון משמיטים רבים את תואר "הרב" שניתן לו. "אולי כך יהיה לנו קל יותר לעכל שרב בכיר מואשם במעשים מגונים. אבל רב שחטא - הוא עדיין רב" / דעה

יונתן אוריך | 11/8/2013 15:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בימים האחרונים, בעיקר ברשתות החברתיות, שמתי לב למגמה שהולכת ותופסת תאוצה. לא מעט אנשים מהמגזר הדתי-לאומי מעדיפים להתייחס לרב מוטי אלון כאל ”מוטי אלון“. סתם, מוטי. אחד מהחבר‘ה, אחד משלנו, שאחרי הרשעתו במעשים מגונים בשבוע שעבר, כאילו נשלל ממנו, אוטומטית, התואר בו התהדר עד כה.

מתי מפסיקים לקרוא לרב
מתי מפסיקים לקרוא לרב "הרב"? הרב מוטי אלון בהכרעת הדין בבית המשפט צילום: ראובן קסטרו
הניסיון האווילי הזה מזכיר לי את התנהלותה של התקשורת החרדית, שמעולם לא דיווחה על כך שחרדי גנב, שהרי אם גנב - איך הוא חרדי והרי זה עבר על ”לא תגנוב“. אותו טמטום צף ועולה גם בפרשת הרב אלון. ”לא נקרא לו רב“, אומרים אותם אנשים, ”וכך יהיה לכולנו קל יותר לבלוע את הגלולה המרה הזו, את העובדה בה רב, בכיר מאוד בציונות הדתית, מואשם במעשים מגונים“.

לא אכנס לפרטי הסוגיות ההלכתיות כי אין זה ממקומי. אני עיתונאי, לא רב או איש הלכה. מתפקידם של הרבנים לצאת מהבונקרים אליהם הם נכנסו ביום רביעי האחרון, לדבר אל המגזר הדתי שצמא לשמוע את מה שיש להם להגיד - ולהציע כיצד על כולנו להתמודד עם ספריו, שיעוריו ומעמדו של הרב מוטי אלון, לאחר שזה הורשע לא רק על ידי ”פורום תקנה“ כי אם גם על ידי מערכת המשפט בישראל.

אבל זו כבר סוגיה אחרת, שכבר נכתב עליה בבמה זו ולצערי - טרם נתגלה הרב האמיץ שהסכים לצאת אל קו האש ולהתמודד עם ההרשעה אל מול המיקרופונים והטוקבקים. בינתיים הם מוסיפים לשקשק מפחד ולהתבכיין על המצב המדיני.
רב שחטא - הוא רב

לגופו של עניין, ישראל שחטא - ישראל הוא. נשיא שאנס - נשיא הוא. שר שגנב - שר הוא. רב שחטא בפלילים או במעשים מיניים חמורים יותר או פחות - הוא רב. לא פחות רב משהיה קודם המעשים, לא יותר רב משהיה לאחר ההרשעה. התואר הציבורי הזה, שהוענק לו למעשה על ידי תלמידיו וחסידיו שהלכו אחריו באש ובמים ועדיין הולכים, לא יכול להיגנז בן רגע, בהחלטה משפטית אחת.

גם אם אחד מרבותיי, חלילה, יואשם מחר בבוקר במעשים גרועים פי כמה מאלו שהורשע בהם הרב אלון, גם אם בכותרות הראשיות של עיתוני הבוקר הוא יואשם באונס קבוצתי, אני ארים אליו טלפון ואשאל: ”מה שלום הרב“. אני אנסה לברר מה קרה. יכול להיות שאחשוב כך או אחרת, אבל לא אשלול את תעודת הזהות שלו, את קורות חייו, את מפעל חייו, גם אם הוא עומד מאחורי המעשים הנוראיים ביותר שניתן להעלות על הדעת. לא אזרוק מהחלון את כל מה שקיבלתי ממנו.

אני זוכר שכשלמדתי בישיבת הר עציון, בשיעורו של הרב אמנון בזק, עסקנו באחד הימים בגישת הישיבה ללימוד התנ“ך. הרב בזק דיבר על כך שאנשים, בכירים וגדולים ועצומים ככל שיהיו, יכולים לחטוא. שכולנו חוטאים וייתכן ומי שגדול יותר - אף חוטא יותר ונפילתו כואבת יותר. ברגע של התרגשות ראיתי את הרב בזק אומר לנו כי הגישה הזו, תפיסת העולם הזו, עזרה לו להתמודד אי אז בימים בהם נחשפה פרשת הרב זאב קופלוביץ'. ההבנה כי גם רבנים יכולים לטעות ולחטוא, מעניקה לאדם ראיית עולם רחבה יותר, שמאפשרת לו התמודדות איתנה יותר עם הנעשה סביבו.

זהירות, זו לא פסיקת הלכה: אבל בשבילי הרב מוטי אלון הוא הרב אלון. ובסוף היום, זה כואב יותר, זה קשה יותר, הגלולה מרה הרבה יותר - אבל זו המציאות.

הכותב הוא העורך הראשי של אתר 'כיפה'


רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק