פמיניסטיות, אתן מפחידות אותי
לא משנה מה אכתוב כאן, כמה אהיה זהירה במילותיי, די ברור שמחר יחכה לי לינצ'בוק מייגע. פמיניסטיות יקרות, הגיע הזמן שתשאלו את עצמכן מדוע כל כך הרבה נשים ליברליות לא מצטרפות אליכן

במובנים רבים מדובר בשבוע הגאווה של הפמיניסטיות הדתיות ששיאו עתיד להתרחש מחר, בשמחת תורה איור: רונה מור
פחד. כך בפשטות אפשר לתאר את תחושותיי בבואי לכתוב על פמיניזם. כמו להסתובב עם חצאית מיני במאה שערים. כמו להגיע עם בגד אדום למשחק של בית"ר. כמו לבחור תפוחים בחנות של ירקן עם קשרים בעולם התחתון. כי הרי לא משנה מה אכתוב כאן, כמה אהיה זהירה במילותיי, די ברור שמחר יחכה לי לינצ'בוק מייגע, עם מילות מפתח אימתניות כמו "מיזוגניה", "שוביניזם" ו"החפצה".
לא במקרה בחרתי לעסוק בנושא דווקא עכשיו, בתקופת סוכות. במובנים רבים מדובר בשבוע הגאווה של הפמיניסטיות הדתיות ששיאו עתיד להתרחש מחר, בשמחת תורה. במהלך השבוע החולף הן הזמינו אושפיזות לסוכה, מנו את מספר הלולבים שנראו בעזרת הנשים, השוו את קצב ההתקדמות שלהן בחזרות לקריאה בתורה, פרגנו לשלומית על התושייה, והנה סטטוס אחד שראיתי, טרי טרי מהשפם: "גם זו הבניה מגדרית — שלושה מינים זכרים עטורי טעם או ריח או שניהם, ורק ערבה נקבה אחת נכלמת ובוכייה בהיותה ריקנית ונסמכת". מעניין מה יש לסופגנייה ולחנוכייה ולחיטה–שעורה–גפן–תאנה לומר על זה.
אל תגידו לי ממה להיעלב
בעולם פמיניסטי מתוקן יכולתי אני, פמיניסטית בעירבון מוגבל, להיכנס לפורום הזה ולהקשות במספר שאלות כמו "כמה מכן מקפידות לאכול בסוכה?"; "למה רק פוסקות ודיינות ולא, נניח, מוהלות או מתנדבות בזק"א או סתם שוחטות בתנובה?"; "איך זה שמעולם לא שמעתי את בן זוגי מתקנא בי על כך שאני מדליקה נרות שבת?"

"כמה מכן מקפידות לאכול בסוכה?" נשים רוקדות במוצאי שמחת תורה בירושלים פלאש 90
את השורות המאוד לא מחמיאות האלה אני מרשה לעצמי לכתוב דווקא משום שככתבת ועורכת קידמתי לא מעט אייטמים שוויוניים, יעידו מובילות הדעה הפמיניסטיות שכמעט מעולם לא נענו על ידי בשלילה. רק לשם סיבור האוזן, ולא בשביל הקרדיט, אלא רק לצורך הבהרת הנקודה: הכתבה הראשונה על הפדלחושיות הדתיות נעשתה על ידי.
4,704 חברות וחברים מונה הקבוצה הפמיניסטית הדתית. 3,804 מונה הקבוצה הלא דתית. איפה כל השאר? הגיע הזמן שהפמיניסטיות ישאלו את השאלה הזו. מדוע כל כך הרבה נשים, סו קולד "ליברליות", לא מצטרפות אליהן? האם התהיות הללו עולות בכלל לחלל האוויר הפמיניסטי, או שזה עוד אחד מרעשי הרקע שאפשר לבטל במחי סטטוס תוך שימוש במגוון ההטיות האפשריות של השורש "הסגברה"?
המאמר המלא יתפרסם במגזין מוצש ביום שישי הקרוב
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg