אחוות הטבעת

מפה לשם, חלפו כבר עשר שנים מאז רחלי מלק הוסיפה לעצמה את השם בודה. וכך כנראה נראים החיים ממרום עשר שנות נישואין

רחלי מלק-בודה | 26/1/2014 16:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לא האמנתי שנגיע לזה, אבל החל מהשבוע אנחנו נשואים רשמית עשר שנים. איך מסכמים עשר שנות זוגיות? ובכן: בחתונה שלנו רקדו 300 חברים, נשארנו בקשר עם שלושה מהם. לא ישנו לילה רצוף כבר תשע שנים. עלינו חמישה קילו. יש לנו שני ילדים וזה מרגיש כמו ארבעה. ואם לא די בכך, אז השבוע התקשרו לעניין אותנו בביטוח סיעודי. אבל אנחנו משתדלים להיות אופטימיים (אם כי חתמנו על הביטוח הסיעודי, ליתר ביטחון).

אז הטור הזה מוקדש לזוגות הוותיקים שבינינו. אנשים שהחופה שלהם עדיין מוסרטת בווידאו ובכל יום הם נשבעים לעצמם שהנה, היום זה קורה. היום ניקח את הקלטת לחנות ונעביר אותה לדי.וי.די. 

אז איך נראים החיים שלכם עכשיו? אני יכולה רק לנסות לשער:

 • אתם עדיין נותנים ידיים ברחוב, אבל רק כשאנשים מסתכלים

 • הפקידה בבנק התחילה לקרוא לכם "גיברת" ו"אדוני"

 • ארוחת הערב שלכם מבוססת על שאריות מארוחת הערב של הילדים

 • כשנגמר המילקי במקרר ואתם מתים מרעב, פנייה לאגף הגרבר נחשבת למעשה לגיטימי

 • ירדתם מהפנטזיה להכניס כלב הביתה

• אין לכם מושג מהו שם המשפחה של האנשים הכי חשובים בחיים שלכם: "מיטל צהרון", "עמליה סייעת", "מאי בייביסיטר"

• כשהמוצץ של הילד נופל אתם מלקקים אותו ומכניסים לו בחזרה לפה. אם מישהו בטעות רואה אתכם אתם אומרים לו שרוק זה הכי סטרילי

• קיבלתם ליום הנישואין מד לחץ דם

• אם זאת בחירה בין צהרי שישי בטיילת לשנ"צ – אז שנ"צ.

• כשאתם אומרים "בוא נעשה ערב רומנטי בבית" אתם מתכוונים ל"חראם על הבייביסיטר, בוא נצטופף מול המחשב ונראה סרט בגוזלן"

• אתם לא ישנים כפיות - אתם ישנים סכינים

• אין לכם מושג מי זה יון תומרקין ואתם לא נמשכים אליו

• כשקראתם לילדה שלכם "הלל" הייתם בטוחים שאתם שיא המקוריים. עכשיו יש 15 הלל בכיתה שלה

• נכנסתם לרשימת התפוצה של היידישפיל.

• כשאתם מגיעים הביתה מהעבודה הילדים אומרים לכם "אמא, אבא, טוב שבאתם. אפשר ת'אייפון?"

• פתאום לא נשמע לכם כל כך נורא לשים לילד טיטול של "ליטופים"

• אתם עדיין זוכרים בעל פה מספרי טלפון קוויים של חברי הילדות שלכם

• אתם מופתעים לגלות שהשחקנית שהערצתם בילדותכם מתחילה לקבל תפקידים של אמא לנערה מתבגרת
איתי כץ קדיש
מדי פעם יוצאים לקמפינג ''ספונטני'' איתי כץ קדיש

• נשים: לא התפללתן שחרית כבר עשר שנים


• גברים: לא התפללתם שחרית של שבת בלי מנשא כבר עשר שנים

• צורפתם בעל כורחכם לקבוצות "פגישת מחזור בפארק הלאומי", "הורי גן מאירה" ו"הורי גן מאירה -הקבוצה הסודית"

• מדי פעם אתם מחליטים להיות ספונטניים ויוצאים לקמפינג עם חמישה מזרונים מתנפחים, שמיכות פוך וגנרטור

• למרות הניסיון העשיר שלכם בבישול, עדיין לא למדתם להיזהר ממתכונים שכתוב בהם "שני עלי דפנה" ו"חומץ בן יין". אתם תקנו את המוצר, תשתמשו בו פעם אחת, ומאותו היום ואילך הוא יהפוך לפוחלץ בתוך המזווה שלכם

• אחרי שהילדים הולכים לישון אתם מקדישים את הזמן לבילוי זוגי משותף ומתייחדים כל אחד עם הלפטופ שלו

• כשאת אומרת לו "ההורים שלי באים" הוא כבר מבין לבד שזה: "קח חבילת מגבונים ותתחיל לטשטש ראיות לקיומם של אורגניזמים בבית הזה"

• פיתחתם מודעות משונה לטלפון הקווי ולמרות שאין לו שיחה מזוהה אתם יודעים בדיוק מי מתקשר ומתי: שישי בצהרים – אמא שלו. שני בחמש – הילד מתקשר מהחוג. שוב שכחתם שזה התור שלכם בקארפול

• לעצמך את קונה לבנים באינטימה. הוא יכול להסתפק בבוקסר מרמי לוי

• כשהוא מספר לך על כך שפגש בטעות את האקסית ברחוב, את מצפה לשמוע שהיא השמינה רצח, שיש לה 15 ילדים ושבעלה מובטל כבר שנתיים

• כשאת מדברת עם הבוס בטלפון יש לו נטייה משונה לבוא אליך מאחורה ולהגניב לך דגדוג מעצבן במותן

• כשאת אומרת "אנחנו צריכים" את מתכוונת "אני רוצה".

• המגש בעגלה של הילד מלא בכתמי שמן ושאריות של במבה ובשקע של הבקבוק התמקמה לה מושבת חיידקים קטנה

• מבחינתך, הזבל מפנה את עצמו כל בוקר ואת לא שואלת איך קורה הפלא הזה

• שביעות הרצון שלך מהמתנות שלו פועלת לפי הכלל הבא: אם המתנה משרתת גם אותו זו לא מתנה שווה

ותודה לבעלי שסבל אותי עד הלום.


רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''רחלי מלק-בודה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק