הדרת נשים: שובניזם, או שנאת חרדים?
אמש שוב דווחנו על אירוע שמחה חרדי שהפריד בין גברים לנשים. מעניין מתי התקשורת תפסיק להיות מופתעת מהעובדה שהחברה החרדית היא חברה מופרדת. למה היא מופרדת? ציפי ירום מסבירה
לא עוד. פסטיבלי ישראל 2013 הפכו את האירועים הללו לבוץ דביק אחד גדול של "השוביניזם החרדי בחסות הדת, שאפילו לא מאפשר לאשה ללכת באותה המדרכה עם גבר" ולא, אני לא אלך להתחנן עכשיו על כך שמאה שערים זו שכונה חרדית ושיחיו שם כפי רצונם ושהאורחים/ות יכבדו אותם. כי חשוב לנו להבין מה עומד מאחורי ההפרדה הזו.
האם זו באמת שובינסטיות וראית האשה כשפחה מושפלת וכאדם סוג ב'? קחו לדוגמא את הרמב"ם, אביר זכויות האשה, המתייחס לחגיגות המוניות בחגים ואומר: "חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו מסבבין ומחפשין בגינות ובפרדסים ועל הנהרות, כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים, ויבואו לידי עבירה." (משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פרק ו הלכה כ"א) וזהו. זה בעצם מה שאכפת להם, לדוסים הפנאטים ממאה שערים. לשמור על שלימות התא המשפחתי ושלא להיגרר אחר העבירה.
אני יודעת שיש כאלה, אלו הזועקים מרה על "הדרת נשים", שעבורם זו המצווה הכי גדולה להתערב יחד נשים וגברים. זה פלורליסטי, שוויוני, ומאוד כיף. לחלקם זו אפילו עבירה מאוד גדולה שלא לאפשר את המגע הזה, והם גם טורחים להטיף לנו מוסר על כך.
אבל מה לעשות ויש נשים, (וכמובן גם אנשים) שחשוב להן מאוד לשמר את ההפרדה הזו. לפחות במקומות צפופים במיוחד. בשבילי ובשביל חברותי עצם היכולת להנות ממעמד שמחת בית השואבה מותנית בכך שתהיה מחיצה שתפריד בין הגברים לנשים. ומי שהיה שם מבין על מה אני מדברת.
בדיוק כמו בבית המקדש, שם המשנה מספרת לנו ש"שמחת בית השואבה", השמחה של שאיבת המים לניסוכם בבית המקדש, התחילה ב"תיקון גדול" שנעשה בעזרת הנשים – התקנת מרפסות לנשים, מופרדות מהגברים, כדי שתוכלנה להשתתף בשמחה מבלי לאפשר ליצרים להשתולל.
צמד המילים "הדרת נשים" מבליט את הבעיה הכי גדולה שלנו כחברה, שבמקום לדבר עברנו לסיסמאות. הסיסמא 'הדרת נשים' מקבעת כהנחת יסוד שההפרדה היא דרישה גברית פסולה, המדירה בכפיה את הנשים מן המרחב הציבורי. ולא היא. האשה החרדית שמחה מאוד בהקצאת שטח סטרילי עבורה. שטח בו גם היא יכולה להנות מהשמחה, בלי לעבור על איסורי תורה.
האם זו קיצוניות ליצור בימי החג הפרדה גם במדרכות? תלוי את מי שואלים. אבל זה לא משנה, כי עצם הרעיון שההפרדה מגיעה מתוך מתן כבוד לאשה, לחירותה ולבעלה, הוא החשוב. ההבנה שלא שוביניזם גברי אכזרי ומדיר עומד מאחורי הפרדת המדרכות, אלא דווקא שמירת מקומה הייחודי של האשה. לא הדרת נשים יש כאן, כי אם הדרת חרדים.
אז אנא, חילונים יקרים, בואו נחזור לאחור, אי שם בשלהי 2009 כשעוד ידענו לכבד איש את מנהגי רעהו, ונמשיך לשמוח יחד, מבטיחה לכם. חג שמח!
הכותבת שותפה בפרוייקט ההסברה החרדי 'דוסים'
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
