אפליה? ילד חילוני מקבל הרבה יותר מילד חרדי
פעם אחת ולתמיד צריך לעשות סדר בדברים ולומר את האמת: ילד חרדי מקבל הרבה פחות מהמדינה - בחינוך, תשתיות ודיור. אז על מה מזדעקים החילונים?
במאמר המוסגר - ברצוני להביע התפעלות מכל הקמפיינרים בעשוריים האחרונים על הטמעת מצג השוא בלב הקונצזוס הישראלי-חילוני התמים, כביכול החרדי חי על חשבון האזרח החילוני. ככה. לא משנה אם בימי בגין עם התקציבים לישיבות, בימי רבין עם מענקים למשפחות מרובות ילדים, או בימי ביבי-לפיד שאין לא את זה ולא את זה ותקציב הישיבות קוצץ בחדות בלמעלה מ50%- - בכל מצב האשמה תמשך: אתם, החרדים, חיים על חשבונינו.
אבל מי סופר? בטח לא אותם אבירי ליבה, כמו פרופ' עומר מואב שהתראיין כמוני לתכנית הנ"ל. מה שמקומם בדבריו של מר מואב הוא לא תוכן הדברים, אלא
אניח לו לגבי נימת הדברים, אותה אשמור לעצמי. ברצוני להתייחס לגופן של טענות. פעם אחת ולתמיד מותר לנו לדעת את האמת. אני חושבת שלפני הכל, ראוי להדגיש שאזרח חילוני מקבל מהמדינה 'תמורה' עבור המיסים אותם הוא משלם בשיעור גבוה יותר מעמיתו החרדי, כך שהוא צריך להוציא יותר כדי להשיב למדינה באמצעות מיסים עקיפים, או לחילופין להרוויח המון, ולהשיב את ההשקעה באמצעות מס ישיר. לעומתו, החרדי מקבל כל כך מעט - שגם בלי להגיע לרמת הוצאה גבוהה הוא מחזיר למדינה את הכסף שהושקע בו.
אתחיל בילד חרדי, שמקבל פחות. הרבה פחות. למעשה ילד חילוני מקבל כמעט כמו ארבעה ילדים חרדים. קצת נתונים יבהירו את התמונה:
תקציב החינוך לשנת 2012 כולל הסעיפים של חינוך יסודי, חינוך על יסודי, חינוך התיישבותי ומנהל המורים – כולם סעיפים הנוגעים לחינוך הממלכתי בלבד - עומד בשנה זו על 26,078,407,000 ש"ח. במילים: יותר מעשרים וששה מיליארד ש"ח. הסיכום הזה אינו כולל את סעיף חינוך קדם יסודי, נטפל בו בהמשך.
ניתן להניח שלפחות-25% מהתלמידים בארץ הם חרדים (אם 50% מהתלמידים הם חרדים וערבים אז נניח שמדובר בלפחות מחצית מהמחצית), הרי שבחלוקה הוגנת של תקציב החינוך, רבע מהתקציב היה אמור להיות מופנה לחינוך החרדי. ובתרגום למספרים 6,519,601,750 ש"ח. כל זאת כמובן, בהנחה שהחינוך החרדי היה מתוקצב בהוגנות, כמו זה הכללי.
אבל כמה מתוך הסכום הזה, הוקצה בפועל לחינוך החרדי בשנה זו? סעיף "חינוך עצמאי ומוכר" תוקצב בסה"כ בסכום של 1.73 מליארד ש"ח - פחות מ7% מתקציב החינוך כולו. יש לזכור כי קיימים גם בתי ספר חילוניים המוגדרים כ"חינוך מוכר" ואף הם כלולים בסעיף זה. כרבע מהסכום היחסי אותו היה אמור לקבל בחלוקה שווה.
ובתרגום למשפחות: על פי נתוני הלמ"ס למשפחה חילונית יש 2.5 ילדים מתחת לגיל 18 ואילו במשפחה חרדית יש 6.5 ילדים. כלומר: משפחה חילונית בת 2.5 ילדים מתוקצבת ב35% יותר ממשפחה חרדית של 6.5 ילדים!
דוגמא נוספת, מתחום הדיור. חריש רווית המדנים, כמשל. שם במכרזים על מחיר הקרקע, הציעו המתמודדים החרדים מחירים גבוהים יותר מהחילונים על הקרקעות. ושימו לב למספרים: החרדים הציעו לשלם למדינה 52,000 שקלים לקרקע, בזמן שהחילונים (שזכו כמובן, יש שופטים בירושלים...) הציעו תשעה שקלים בלבד למגרש. נכון – ביחס של 1 ל-5000. מודיעין עילית - העיר החרדית הגדולה - בנויה כולה על קרקעות פרטיות. אלעד תוכננה לדתיים ולא לחרדים וכמובן שהקרקע בה עלתה כסף.
אפילו לגבי כבישים, רובינו מקבלים בשווה - אלא אם אנחנו גרים בקריית ספר שם הכבישים נבנו על חשבון התושבים ולא על חשבון המדינה. היזמים בנו את הכבישים - דהיינו המחיר מגולם במחיר הדירה. אז תשאלו, ובצדק - מדוע שיעור המס בישראל כה גבוה? אם אנו איננו ממנים את החרדים, לאן הולכים כספי המיסים של כולנו?
השאלה נכונה, וראויה שתישאל. אני, כאשה חרדית, שואלת אותה בכאב גדול מכם, הרי אפילו את התמורה הבסיסית אותה אתם מקבלים אינני מקבלת. אבל הזהרו ממלכודת אותה טומנים לכם אלו שיכולים להפסיד משאלה כזו, בשעה שהם מפנים אצבע מאשימה כלפי אלו הכורעים תחת נטל המס לא פחות, ואולי אף יותר מכם.
הכותבת שותפה בפרויקט 'דוסים‘.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
