בעצת רבנים, נשים עוברות טיפולי פוריות לשווא
הרופאים בישראל מיישרים קו עם הממסד הרבני. כאשר זוג דתי בא להיבדק, בודקים הרופאים קודם כל את האישה. נוצר מצב אבסורדי: אישה מתחילה טיפול הורמונאלי לפני שבן זוגה נבדק, מה שאומר שבמחצית מן המקרים הטיפול ההורמונאלי שהיא מקבלת, מיותר
פריצת דרך: טיפול ישראלי בפוריות הגבר זוכה בהכרה בינ"ל
אחד מבין שישה עד עשרה זוגות סובלים מקשיי פוריות, החל בשרה אמנו, רבקה ורחל, חנה ורחל המשוררת, אליהם מצטרף רבי מנחם מנדל הכהן מ"והיה העקוב למישור".
מסתבר שהשוויון המגדרי נשמר כאן בקפידה. בקרב 45 אחוזים הגורם לבעיה מאובחן אצל הגבר וב45 אחוזים אצל האישה. בעשרה אחוז מהמקרים הגורם אינו ידוע. למרות זאת, התפיסה הדתית הרווחת בקרב רבנים המטפלים בנושא היא כי יש להתחיל את הבירור הרפואי ואת הטיפולים באישה. לעיתים הרופאים מיישרים קו עם הממסד הרבני, כפי שאמר לי רופא בכיר בתחום: "אם מגיע אלי זוג עם כיפה אני לא אשלח לבדיקת זרע בשלב ראשון, רק אחרי מספר כישלונות. אני לא שואל אותם, אני מניח שזה מה שמתאים להם". כך נוצר מצב אבסורדי: אישה מתחילה טיפול הורמונאלי לפני שבן זוגה נבדק, מה שאומר שבמחצית מן המקרים הטיפול ההורמונאלי שהיא מקבלת ניתן לה לשווא. לחינם היא מחדירה לגופה הורמונים, לחינם ההמתנה, הציפייה והאכזבה.
הטיפולים עצמם קשים וחודרניים, משפיעים על מצבה הגופני והנפשי של האישה, כרוכים בכאב ואי נעימות לשני בני הזוג, משבשים את שגרת החיים וחודרים ללב האינטימיות הזוגית. נוסיף לכך את התנודות החודשיות בין תקווה לאכזבה, את ההשפעות ההורמונאליות הקשות של החומרים המוזרקים, את מעטה הסודיות והבושה, את העובדה שהאחות במרפאה, הרב והבלנית מודעות לסטטוס האישי בכל רגע נתון. נוסיף את המגורים בקהילות וישובים ברוכי ילדות וילדים. הלחץ החברתי במגזר הדתי נמצא כגורם מפריע ופוגע בהצלחת טיפולי הפוריות. זוגות רבים עוזבים את הישוב בו הם גרים בשל חוסר יכולת לשאת את המבטים החודרניים, את ההערות שנאמרות לא פעם בפומבי ואת קצב הילודה המסחרר.
נשים מטופלות פוריות סובלות מדיכאון וחרדה בשכיחות זהה לנשים החולות בסרטן. מחקרים מראים כי כאשר סיבת חוסר הפוריות מיוחסת לגבר שכיחות הדיכאון גבוהה אף יותר, כך גם החרדה, הפגיעה בדימוי העצמי, תחושת הכישלון והפגיעה בגבריות.
לעזרה פסיכולוגית השפעה משמעותית על המצב הנפשי של האיש או האישה בזמן הטיפולים ועל הצלחת הטיפול. טיפול פרטני או קבוצתי מעלה בשלושים אחוזים את שכיחות ההריונות. מחקר שנערך ביחידת הפריה חוץ גופית באירן מצא כי כאשר הגבר או האישה סובלים מדיכאון הסיכוי להצלחת הטיפול יורד בחצי ועומד על שבעה אחוזים וכאשר הדיכאון מטופל, הצלחת הטיפול מוכפלת פי 7.
למרות זאת, מעטות/ים הפונות/ים לקבלת עזרה פסיכולוגית. בסקר שערכנו בארגון 'קולך' יחד עם 'הרשות למעמד האישה' אודות פוריות ולידה ענו 85 אחוז מהנשים הסובלות מקשיי פוריות שסיוע פסיכולוגי הכרחי להתמודדות עם טיפולי הפוריות, אך רק לרבע מהן הוצעה עזרה פסיכולוגית ורק לתשעה אחוז הוצעה עזרה במסגרת המרפאה בה טופלו. חלק קטן מבין מטופלי/ות הפוריות פונות/ים לקבלת עזרה פסיכולוגית וזאת בשל חוסר מודעות, ריבוי פרוצדורות רפואיות וחשש מסטיגמה ומחשיפה.
בניגוד לתפיסה הרווחת, הטיפולים המומלצים אינם ארוכי טווח, ולא עוסקים בחיטוט בפצעי העבר, הם מתמקדים בשיפור אסטרטגיות התמודדות, בהחזרת יכולת שליטה ובחירה ובהבקעת חומות הבדידות. לעיתים נדרש זיהוי של קונפליקט פנימי התורם לחסמי הפוריות, עיבוד של אבל על דמות הורית, פחד מלהיות הורה או טראומה בשל אובדן עובר או תינוק. בשיח פתוח מטופלות פוריות מביעות משאלה להצליח לטפל גם בסביבה: פחות לחץ חברתי, פחות רחמים וקצת פרטיות, בבקשה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
