הרב דרוקמן, תגרום לרב אלון להגיד "חטאתי"
אולי עוד ניתן לתקן, ובהכוונתך הרגישה תוכל להניע את הרב מוטי אלון להקים עולה של תשובה ולומר "חטאתי". מכתב גלוי לרב חיים דרוקמן
בפראפרזה על דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק שגם אותם למדנו ממך, בל ניתן לאהבה העצומה שאנו אוהבים אותך מלסמא את עינינו מלבקר את מומיך: אתה, מורנו, הרב דרוקמן, מתנהל בפרשיית הרב מוטי ובפרשיות קודמות כמכחישן סדרתי לכאורה כלפי עברייני מין שהם במקרה גם רבנים.
עוד בראשית שנות ה־90 של המאה שעברה, בעת שכל הכותרות רעשו על "פרשת הרב פרדס", כינסת אותנו בחדר השיעורים הגדול שבביתך ומסרת שיעור להגנתו של הרב פרדס. כמי שהיה שם האמנתי לך אז ואני מאמין לך עתה: באמת לא העלית על דעתך כי ייתכנו מעשים נפשעים שכאלו על ידי רב מכהן בקודש, ועוד מתוקף סמכותו. אחר כך חזר הדפוס, ביתר שאת ובתוצאות מחרידות ממש, עם פרשת הרב זאב קופולוביץ' ו'נתיב מאיר'.
הפצע נפתח מחדש בשנה וחצי האחרונות, מאז הזמנת בראשית זמן אלול תשע"ב את הרב מוטי אלון לתת שיעור בישיבה. היינו מצפים שמי שנכווה ברותחין ייזהר בצוננין, אבל נראה שמערכת ההכחשה אצלך, רבנו, בנושא הכאוב הזה עמוקה מדי, ועוד נראה שאין מספיק אנשים נבונים וחזקים דיים בסביבתך כדי להצילך מן ההחלטות הנוראיות הללו.
אני מנסה להיכנס, באמפתיה ובאהבה גדולה שאני רוחש לך, אל תוככי נפשך. אני בטוח שמה שעובר בתוך נפשו של הרב הוא שהנה, גם תלמידי הרב מוטי יוקד באהבה שכזו. לא עולה בנפשך ובתודעתך כי ייתכן שאצל נפש אחרת נחצה, אולי כבר מזמן, "הקו הדקיק שבלבי שמפריד בין טוב לרע" (כלשון הזהב של המשוררת זלדה). לא עולה על דעתך שלצד החום והתמיכה שיקדו מהרב אלון כלפי אלפי תלמידיו היו גם היו מעשים שנעשו בחושך.
ובעניין הזה, שהוא קודם כול מנגנון נפשי והכרתי, נראה שאינך מתרשם גם מאלף עדים: לא קשת מהימנה ומפוארת של עמיתיך, שלל רבני הציונות הדתית, שישבו על המדוכה בדיונים הרגישים של פורום 'תקנה' והבינו כי העדויות שהגיעו לפתחם הן רק קצה הקרחון; לא עדויות הפרקליטות על קורבנות נוספים שלא מצאו כוח ללכת עד הסוף עם העניין המשפטי, וגם לא פסק חלוט וגמור של בית המשפט שנסמך על עדויות נוספות ועל "דפוס" שעלה וזוהה מתוכן. בזמן האחרון, לדאבון לבי, אני שומע על מקרים נוספים במרוצת השנים שבהם אטמת אוזנך משמוע זעקת פגועות ופגועים נוספים.
אני מתהלך בשבוע האחרון כמו רבים אחרים כשלבי פצוע ומורתח. אני שומע את ההדים והריקושטים הקשים כל כך הנזרקים כלפיך וכלפי ישיבתנו מכל עבר – גם מקרב אלפי תלמידיך ורבבות אוהביך מבני הציונות הדתית ובכלל. אני חושב עליך ועל כל שליחות חייך הבלתי נגמרת למען קידוש שם שמיים ועד כמה הדברים רחוקים עתה, למרות כל כוונותיך הטובות. הלא אתה לימדתנו מהו, 'בשורה התחתונה', קידוש השם וחילולו. ממך למדנו כיצד כותב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ה'): "ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עברות הרי זה חילל את השם".
אז אני פונה אליך כאן, כשרבים־רבים מבקשים גם הם תשובה מפיך. אולי עוד ניתן לתקן, אולי עוד ניתן להוציא מתוק מעז, ואתה, בהכוונתך הקשובה והרגישה, תוכל להניע את הרב אלון ושכמותו להקים עולה של תשובה, כדוד המלך בשעתו, ולומר "חטאתי".
כותב בדמע, תלמידך ואוהבך,
אליעז כהן
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
