שוויון בנטל - אך ורק בלי סנקציות פליליות
חובתה של המדינה לעשות הכל כדי לייצר שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי, אולם לא באמצעים שיגבירו איבה ושנאה ושתועלתם תהיה מזערית
בה בעת אנו מאמינים, ואין צורך להכביר על כך מילים, כי מדינת ישראל זקוקה לצבא חזק. לדידנו, השירות בצה“ל אינו חובה אזרחית בלבד אלא מצווה גמורה מהתורה - להגן על קיומנו, כמו גם ערך מוסרי ממדרגה ראשונה: לשאת בעול עם כל חברינו המשרתים בסדיר ובמילואים.
כותבי שורות אלו גם מאמינים ביכולת ובצורך לשלב את לימודי תורת ישראל בגיל הנעורים עם שירות צבאי איכותי ומשמעותי בצבא הסדיר ובשירות המילואים שאחריו. אחרים, בעיקר בקרב ראשי הישיבות במגזר החרדי, רואים בשירות הצבאי שבירת הרצף של לימוד תורה בהעמקה ובמסירות. צר לנו על כך, ואנו משוכנעים שהם טועים - לפחות לגבי רוב ציבור הלומדים הצעירים. לגבי מיעוט נבחר, אפשר בהחלט שהצדק עמם.
מה שאמור להיות ברור לכל אדם מוסרי הוא שאלו שאינם לומדים ברצינות אחת דינם להתגייס לצבא, להשתלב במעגל העבודה והפרנסה ולעשות ככל יכולתם לשלב זאת עם לימוד תורה ברמה זו או אחרת - מצווה שכל ישראל מחוייבים בה. יתר על כן, זכותה וחובתה של המדינה לקבוע מהו מספר הלומדים שהיא מוכנה לממן ולא להותיר זאת להחלטתו של הפרט. המחלוקת מתמקדת בימים אלה בנושא אחר: במקרה שבו לא יוגשמו יעדי הגיוס המצופים על ידי מערכת הביטחון, האם ניתן יהיה להטיל סנקציות פליליות עם הלומדים בישיבות.
נחזור ונדגיש: אין ספק כי מי שאינו לומד בישיבה ועובד שלא כחוק ראוי להיענש בכל חומרת הדין ככל עריק. שונה הדבר כשבאים לדון באלה הלומדים תורה וחורגים ממכסות הפטור.
בהתמודדות המאתגרת על הנשיאה המשותפת בעול הביטחוני והכלכלי מול שאלת לימוד התורה הרצוף נקט הצבא עד עתה בדרך ששידלה את החרדים להתגייס בעזרת תנאי שירות המאפשרים לשמור על הזהות החרדית ולקיים את המצוות בהקפדה הראויה, באמצעות תמיכה כלכלית מכובדת לנשואים המתגייסים, אפשרות ללמוד מקצוע שהצבא זקוק לו בתנאים טובים ובעזרת הטבות נוספות. זה לא היה קל לשום צד - לא לחרדים המתגייסים ולא לצבא - אך הרצון הטוב חיפה על הקשיים ודומה שכל הצדדים הרוויחו מהשיח המשותף בין הצבא לחרדים. מספר המתגייסים ניכר והוא נמצא בעלייה מתמדת, אם כי הוא עדיין רחוק מאוד מלספק את צורכי השיוויון בנטל וגם את צורכי הביטחון האובייקטיביים.
קיימות אפשרויות נוספות לגביר את מוטיבציית הגיוס של החרדים, להגדיל במידה משמעותית את מספר המתגייסים ולקוות ש“חבר יביא חבר“.
עתה עומדת על הפרק האפשרות לסנקציות פליליות נגד כל חרדי שלא ייענה לקריאת הגיוס. קיים היגיון ברור בשימת מי שאינו מציית לחוקי המדינה - וחוק הגיוס בכללם - מאחורי סורג ובריח. אך מולו עומד היגיון נגדי שלפיו דרך זו לא רק שלא תרתיע את החרדים
רובו הגדול של העם בישראל רוצה לראות את הכל מתגייסים. הוא שמח בלימוד תורה של חלק קטן ואיכותי המתמסר ומקדיש את חייו לתורה, אולם לא רוצה לראות רבים העושים בתורה קרדום לחפור בה ונעזרים בתירוץ התורה ככלי להשתמטות.
בקרב העסקנות החרדית והחילונית יש קולות המובילים להקצנת השיח כדי להפוך את חיינו לרווי שנאה ועל ידי כך להפיק רווחים פוליטיים נאים. בעולם החרדי יגברו הקולות הקוראים להתבדלות בנוסח גזרות השמד. בחברה החילונית יועצמו עוד יותר קולות השנאה. בחור ישיבה אחד נוסף לא יתחייל ועובד נוסף לא יצטרף למעגל העבודה.
חובתה של המדינה לעשות הכל כדי לייצר שיוויון בנטל הביטחוני והכלכלי, אולם לא באמצעים שיגבירו איבה ושנאה ותועלתם תהיה מזערית. הציבוריות הישראלית הרחבה חייבת לעשות הכל - כולל צעדים כלכליים מתבקשים - כדי שערכי הסולידריות יישמרו אבל באופן שהחבילה כולה לא תיפרם.
הרב סתיו הוא יו“ר ארגון רבני ”צהר“, הרב מדן הוא ראש ישיבת ”הר עציון“
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
