למה נשים אינן מצליחות להשתלב במועצות הדתיות?
איך מצליחה ההגמוניה הגברית לשמור על מציאות בה רק 6% מחברי המועצות הדתיות בישראל הינן נשים - למרות פסיקות בג"ץ בסוגיה? תחקיר
ההישג של בן גיגי נחשב מרשים בעיקר משום שאין כמעט נשים במועצות הדתיות בישראל. לפני כשנתיים אומנם קבע השופט אליקים רובינשטיין כי מינוי נשים הוא דבר "ראוי, נחוץ והולם", ואף קרא לשר לשירותי הדת "לשקוד על מינוי נשים למועצות הדתיות", אך בכל זאת, נתוני מכון המחקר של הכנסת מגלים כי נכון לשנת 2012, נשים היוו שישה אחוזים בלבד מסך כל החברות במועצות הדתיות. 29 נשים מתוך 499 חברים ב־132 מועצות דתיות.
בדיקה מגלה כי הדרת הנשים מהמועצות הדתיות החלה דווקא בימים בהם שלטה המפד"ל במשרד הדתות. למעשה, עד לשנת 1986 לא היו כלל נשים במועצות. אלא שאז קמה תושבת ירוחם, לאה שקדיאל, והחליטה לשנות את המצב. "המועצות הדתיות מורכבות מנציגים שנבחרים על ידי הרשות המקומית, נציגי משרד הדתות ונציגי הרב המקומי", מסבירה שקדיאל. "אני נבחרתי על ידי הרשות המקומית להיות נציגתה במועצה הדתית, אבל במקרה שלי, התהליך לא הושלם. השר קיבל את רשימת הנבחרים מהרשות, ולא עשה איתה דבר. היה ברור שהסיבה לכך היא מפני שברשימה נמצאת אישה".
מה משמעות הליך שלא הושלם?
"המשמעות היא שההרכב הקודם של המועצה ממשיך לתפקד".
שקדיאל דרשה הכרעה. "כשיש חוסר הסכמה לגבי ההרכב בין שלושת הגורמים שבוחרים את נציגי המועצה הדתית, הנושא עובר לוועדת שרים, בראשות שר הדתות", מסבירה שקדיאל. "הוועדה הזאת קבעה שלא אוכל לכהן בתפקיד כי אני אישה. במקומי מינו גבר לתפקיד".
היא לא ויתרה ופנתה לבג"ץ. "המאבק שלי נמשך שנתיים ותשעה חודשים, מינואר 1986 ועד פסיקת הבג"ץ בדצמבר 1988", היא נזכרת. "בג"ץ הכריע ששר הדתות לא יכול להוציא אותי מהמועצה, כי נבחרתי כחוק". ואכן, היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד, ועשתה זאת במשך חמש שנים. "יחד עשינו הרבה דברים משמעותיים בעיר", כדבריה.
אחרי שנבחרת, הרגשת התנכלויות בתוך המועצה?
"ממש לא. הבעיה לא הייתה בירוחם, אלא בצמרת השלטונית. הרי מי שבחר אותי לתפקיד היה ראש המועצה בירוחם. אז מבחוץ ניסו להשמיץ שבירוחם, הפרימיטיביים מהפריפריה, לא יודעים מה הם עושים, אבל האנשים בירוחם התעקשו. הרגשתי שירוחם עומדת מאחוריי".
מאז אותה פסיקת בג"ץ מפורסמת, חלפו כבר למעלה מ-25 שנה, אך אחוז הנשים המכהנות נותר נמוך במיוחד. "משרד הדתות נשלט על ידי המפלגות החרדיות כבר שנות דור, גם אם היו הפוגות קלות שבהן הוא עבר לפרק זמן קצר לידי הציונות הדתית", מסביר פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. "למשרד הדתות יש משקל גדול במינויים למועצות הדתיות, ובאופן מסורתי המינויים שלהם הם של גברים. גם כשהציונות הדתית הובילה את המשרד, היא באה מעמדת חולשה וה'דילים' שעשתה עם החרדים לצורך מינוי אנשים מהציונות הדתית לא היו יכולים להתקיים אם רבני הציונות הדתית היו מציעים נשים לתפקיד".
ולמה בעצם עד היום נשים כמעט לא נאבקו על זכותן לכהן במועצות האלו?
"כי כהונה במועצה נתפסה כעניין אפור ומשעמם. אם נשווה את זה לתחום לימוד התורה לנשים, נראה שלימוד התורה נהנה מדימוי גבוה, ונשים שרוצות לבטא את עצמן מרגישות שיוכלו לפלס באמצעותו את דרכן. לעומת זאת, כהונה במועצות דתיות היא לא אטרקטיבית והיא אינה מושכת נשים, גם לא שנות דור אחרי הניצחון בבג"ץ של שקדיאל.
"ויש עוד עניין. ייצוג נשים הוא דל לא רק במוסדות הדתיים. בסגל האוניברסיטאות, למשל, אני חושב שנשים אינן מגיעות אפילו ל-30 אחוז מהסגל. הבעיה היא כללית. דווקא במפלגה הציונית דתית, באופן יחסי יש כיום נציגות גבוהה לנשים, אבל זה דבר חדש. עד כה, נשים חברות כנסת מטעם המפד"ל היו מעטות ביותר".
למועצות הדתיות יש דימוי רדום ומיושן, אך בפועל הן מגלגלות סכומי עתק ויכולות למנות מקורבים רבים לתפקידי מפתח. חברי המועצה הדתית הם אלו שאחראים על הענקת תעודות הכשר לעסקים בתחום הרשות, הם מספקים עבודה למשגיחי הכשרות, מתחזקים את בתי העלמין, מעבירים תקציבים לבתי הכנסת ולעמותות, ואפילו מתפעלים את אירועי התרבות. התקציבים שמועברים אליהם על ידי המדינה, מחולקים לגופים השונים לפי החלטת חברי המועצה ובהתאם לשיקול דעתם. רק בשנת 2012, תקציבן של המועצות הדתיות עמד על 443 מיליון שקל. "ככל שהרכב חברי המועצה דומה לאוכלוסייה מסוימת, יגיעו יותר תקציבים אל אותה אוכלוסייה", מסביר עובד מועצה דתית שהעדיף להישאר בעילום שם מסיבות ברורות. "אם חברי המועצה יהיו חברי ש"ס, מובן שיגיעו יותר כספים לעמותות ולכוללים שלהם. אם מדובר בחברים דתיים-לאומיים, התקציבים יגיעו למוסדות שלהם. מדובר בהרבה כסף וג'ובים ולא מעט כוח".
עורכת הדין סמדר גרוס, נציגת ראש עיריית כפר סבא למועצה הדתית, מכירה היטב את כל מאבקי הכוח האלו. היא נבחרה למועצה ואפילו כיהנה כיו"ר שלה, אך במהירות הבינה שזה יהיה קשה. קשה מאוד. "כדי להבטיח את המינוי שלי, הסתמכנו על פסק הדין של שקדיאל", נזכרת גרוס. "התגובה הייתה: היא יכולה להיות חברת מועצה דתית, אבל לא ראש המועצה".
ההתנגדות, מספרת גרוס, לא הייתה רק של רבני העיר ואנשים מהזרם החרדי. גם אנשי הציונות הדתית חששו לראות אישה דתייה מכהנת כראש מועצה. "לא כולם הצביעו בעדי. היינו תשעה חברי מועצה. ארבעה הצביעו בעד המינוי שלי ליו"ר וארבעה הצביעו נגד. הקול שלי היה הקול המכריע ועל חודו של קול נבחרתי לתפקיד".
גרוס החזיקה מעמד בראשות המועצה תשעה חודשים בלבד. "חשבתי שאני באה לשנות. היו לי כוונות להפוך את המקוואות בעיר למעין ספא, כפי שכיום קורה במקומות אחרים, אבל לא בכפר סבא. רציתי לייעל את כל נושא משגיחי הכשרות ועוד כל מיני שינויים מתבקשים. כשהרגשתי שאני נתקלת בקירות, החלטתי שזה לא מתאים לי".
הקושי לשנות נבע מהיותך אישה?
"בוודאי. הייתה שם הגמוניה גברית מוחלטת. למרות שמרבית חברי המועצות הדתיות הם חובשי כיפות סרוגות, התחושה הייתה שכל צעד שנעשה הוא פגיעה בהגמוניה הגברית. אני עורכת דין שעוסקת בנדל"ן, תחום שהסביבה בו היא לרוב גברית, ובמהלך עבודתי אין בכלל התייחסות להיותי אישה. כשכיהנתי בראשות המועצה הדתית, לעומת זאת, הרגשתי שבכלל לא רואים את המקצועיות שלי, אלא רק את המגדר שלי. מעולם לא נתקלתי ביחס כזה, לא לפני ולא אחרי שהייתי שם. זאת צורת התייחסות שאופיינית למחוזות כאלה בלבד".
ההמלצה כיום היא למנות לפחות אישה אחת במועצות הדתיות. נראה לך שההמלצה הרשמית הזאת יכולה לשנות את אותה "הגמוניה גברית" שעליה את מדברת?
"אם רוצים באמת לשנות את המצב, צריך שלפחות 40-30 אחוז מחברי המועצה יהיו נשים. לא ברור לי למה נשים מודרות מהמועצות הדתיות. הרי בסופו של דבר, כל הנושאים שמטופלים שם קשורים לנשים. המקוואות הם בוודאי נושא של נשים, בנישואים הנשים הן בדיוק 50 אחוז מצרכני השירות, וגם נושאים כמו כשרויות או קבורה הם לא ייחודיים לגברים. התפקידים צריכים להיות פתוחים באופן שווה לכולם".
גם פנינה זיו, שנבחרה בשנת 2009 למועצה הדתית בנס ציונה, עוררה סערה. ראש העיר יוסי שבו החליט למנות אותה לתפקיד, לראשונה בתולדות העיר. "תמיד הייתי פעילה בקהילה ובבית הכנסת", מספרת זיו. "הפנייה של ראש העיר אליי התקבלה בטבעיות, ושמחתי. לא חשבתי שזה יעורר בכלל התנגדות".
התנגדו לך רק בגלל שאת אישה? לא היו סיבות אחרות?
"רק בגלל היותי אישה", מדגישה זיו. "אמרתי אז שאם מישהו מתנגד למינוי שלי מקצועית - אהיה מוכנה לוותר עליו. כשהבנתי שזה רק בגלל המגדר שלי, סירבתי לסגת".
ראש העיר השבית את פעילות המועצה הדתית עד שתתקבל החלטת ועדת השרים שדנה בעניין, וזיו מספרת שלקראת הסוף שקלה להסיר את מועמדותה כדי לא לפגוע בתושבי העיר, אך ראש העיר התעקש. "ההתנגדות הייתה לא חוקית, ולכן המינוי שלי אושר בסופו של דבר", היא מספרת.
היא מכהנת עד היום בתפקיד, חברה אחת מתוך שבעה חברי מועצה. "למדנו לעבוד יחד", היא אומרת על יחס המתנגדים אליה. "הייתי שמחה אם תהיה לפחות עוד חברת מועצה אחת. אני מרגישה שבעצם היותי אישה, אני מהווה כתובת. מבחינה ציבורית חשוב שתהיינה נשים, כי נשים רואות דברים אחרת".
לאחרונה, כאמור, נבחרה בן גיגי לתפקיד. האם יש כאן ניצני שינוי? אם תשאלו את סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, המכהן בפועל כראש המשרד לשירותי דת, התשובה היא בהחלט כן.
"כשסגן השר הרב בן דהן נכנס לתפקיד, הוא היה צריך להכריע בדבר מועמדים לראשות המועצה הדתית בעכו", מספר רובי לוזון, תושב העיר, פעיל בהנהגת הציבור הדתי בעיר ומו"ל עלון בתי הכנסת 'שביעי'. "רב העיר ביקש ממני להמליץ על מועמד, ומיד חשבתי על לאה ביטון, תושבת העיר, דמות פעילה ובעלת ניסיון בניהול".
רב העיר בעכו הוא חרדי. הוא לא התנגד למינוי אישה?
"להפך. הוא שמח על הרעיון. כיוון שהוא מכיר אותה ואת המשפחה שלה, הוא ידע שהיא תמלא את התפקיד בצורה מצוינת".
סגן השר, לדבריו, תמך מיד. "הוא הסביר לי שלכל תפקיד צריך למצוא את האנשים המתאימים, בלי קשר למינם", מספר לוזון.
המינוי אושר, אך לא כולם קיבלו את הבחירה של בן דהן בשוויון נפש. העיתון 'יתד נאמן' יצא במתקפה חריפה נגד יו"ר הבית היהודי, שר הכלכלה והדתות נפתלי בנט. "בכל ההיסטוריה של המועצות הדתיות", כתב העיתונאי יחיאל סבר. "נבחרה פעם אחת אישה כיו"ר מועצה דתית נבחרת (לא ממונה) בכפר סבא".
בכתבה גם צוטט ח"כ משה גפני מ'יהדות התורה', שהגיב בחריפות על הצעד של בנט ואמר כי "נפתלי בנט הינו בטלן, המנסה כל העת להוכיח שהוא לא דתי ולא מעניינת אותו המסורת הקיימת בעניין... הוא לא מצליח בכל מה שהוא עושה ומחפש כל מיני כותרות כדי לקבל כל מיני מחיאות כפיים כמו מעמותת חדו"ש, דבר המוכיח שוב מי הם חבריו, המעידים עליו".
הרב בן דהן, בריאיון ל'נשים', אינו מתרגש מהדברים: "במקום שבו הגוף הוא מנהלי בלבד ואין שום סמכויות הלכתיות, לא צריכה להיות מניעה שאישה תשמש כחברה במועצה, בעיקר כשהשירותים המרכזיים שניתנים על ידי המועצה הם עבור נשים", הוא אומר.
ובכל זאת, המפד"ל מנעה לאורך שנים מנשים לכהן בתפקיד הזה. מה השתנה עכשיו?
"עברנו פסקי דין של בית המשפט העליון, שקבעו שצריך לתת ייצוג הולם לנשים גם במועצות הדתיות במקומות שבהן נשים רוצות, ובעקבות זאת ניתנה הנחיה של היועץ המשפטי שמחייבת ייצוג נשים".
יחד עם זאת, בן דהן ממהר להבהיר שהשילוב במועצות הדתיות הוא מנהלי בלבד. "מועצות דתיות הן גוף מנהלי, שמפתח את שירותי הדת המרכזיים ואינו גוף פוסק. אנחנו מנחים רשויות לבחור לפחות נציגה אחת למועצה הדתית בתחומן, על פי פסק הדין של בית המשפט העליון. במקומות שבהם נשים יכולות לתרום - זה דבר בעל ערך גדול".
מי שתנסה להרים את הכפפה, בעקבות תחקיר 'נשים' היא ח"כ עליזה לביא ממפלגת 'יש עתיד', שמבטיחה להגיש הצעת חוק בנושא. לדבריה, יש קשר ישיר בין השירותים שמקבלות נשים במועצות הדתיות לבין הייצוג הדל שלהן. "כל נושא המקוואות למשל, נידון בוועדה. מסתבר שישנם מקומות בהם אישה צריכה לשלם תעריף גבוה יותר על טבילה בשעת לילה מאוחרת או מקוואות שסגורים לאחר השעה 23:00. זאת למרות שהמציאות השתנתה ונשים עובדות עד מאוחר ויש משפחה וילדים. כמו שיש בית מרקחת תורן, צריך להיות בכל עיר מקווה תורן. אף אחד לא עושה טובה בכך שמקווה נותן שירות".
לביא חושבת שנכון יהיה לגייס יועצת הלכה בשכר לכל מועצה דתית. היא גם רוצה לראות נשים במקומות שבהם התרגלנו לראות רק גברים. "במקומות שבהם אין נשים בעמדות מפתח, מצבן של הנשים גרוע. אני לא מבינה, למה בעצם משגיחי הכשרות מרוויחים יותר מהבלניות? הרי ברור שעבודת הבלניות לא פחות קשה. הסיבה היא שאין נשים בתפקידי הנהגה ואין חשיבה מגדרית. גם החברה קדישא היא דוגמה טובה. למה שם אין נשים? רק גברים מתים?".
לא בטוח שזה קשור להיעדר נשים. זה קשור יותר לשליטה חרדית בחברה קדישא.
"המרחב הציבורי שייך לכולם. בתי הקברות במדינת ישראל מעורבים, ומי שלא מתאים לו שיעשה מערכת קבורה נפרדת".
איך את מסבירה את העובדה שכל כך הרבה שנים לאחר שלאה שקדיאל נבחרה, עדיין הייצוג של נשים במועצות הוא דל?
"קל להאשים את החרדים, אבל כעבר שמעתי מח"כ מרגי שהרב עובדיה יוסף היה בעד שילוב נשים בתפקידים כאלו ומרגי עצמו התבטא באופן דומה. לא שמעתי רבנים אשכנזים שאמרו דברים דומים. אני חושבת שהנשים צריכות להתעורר. צריך כמה שיותר נשים שיתמודדו על התפקידים האלו. אני קוראת מכאן לכל ארגוני הנשים ולכל הערים שבהן יש מועצת נשים חזקה, להירתם לנושא הזה. ברגע שתהיינה יותר נשים מעורבות בהחלטות ובהנגשה, השירות יהיה טוב יותר".
כאמור, סמוך לסגירת הגיליון דיווחה ח"כ לביא, כי פניית מגזין 'נשים' בנוגע לשילובן של נשים במועצות הדתיות זירזה יוזמה להצעת חוק שתקדם ייצוגן של נשים במועצות הדתיות. "בראיון דיברתי על מוטיבציה של נשים, על הצורך שנשים יילחמו על מקומן, אבל בדיעבד זה לא מספיק. לאחר שלמדתי את החומר, אני חושבת שצריך לעגן את מקומן של נשים גם בחקיקה ואני מתכוונת להניח כבר במושב הכנסת הנוכחי הצעת חוק, יחד עם מרכז רקמן, שתחייב ייצוג הולם של נשים במועצות".
כמה נשים זה "ייצוג הולם"?
"בין שליש לחצי מחברי המועצה הדתית. זה לא סותר את הצורך במוטיבציה של נשים להתמודד על תפקידים כאלו, אבל החוק ייתן דחיפה משמעותית לשילוב הנשים".
בצד החרדי, מסביר ח"כ משה גפני כי לדעתו אין בעיה בשילובן של נשים במועצות הדתיות. "בתקופה רגילה לא הייתי מתנגד, הרי בלאו הכי מדובר בגוף חילוני שמספק שירותי דת", הוא מסביר. "הבעיה היא אחרת. כל המתקפה שיוצאים אליה עכשיו חלק מחברי
למה?
"כי כשנשים 'חייבות' להיות חלק, אז כבר אף אחד לא מתייחס אליהן כאל מינוי מקצועי, אלא כמינוי רק בגלל היותן נשים".
בתקשורת החרדית אתה מצוטט כמי שמאשים את בנט בפופוליזם במינוי נשים למועצה הדתית.
"ההתייחסות שלי הייתה כללית על המתקפה הזאת של מינוי נשים בכל מקום. וכשיש מטרה לשים נשים בכל מקום - אני נגד.
"אני מוכן שכל חברי המועצה הדתית תהיינה נשים ובתנאי שחברי הכנסת עליזה לביא ואלעזר שטרן יצהירו שלעולם לא ישנו מההלכה ושלא תהיה אישה שתמונה לתפקיד רב או לתפקיד דיין. ובמקרה כזה, אין לי בעיה שבתפקידים המנהליים יהיו נשים".
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
