סקר: דתיים רואים עצמם פחות מנהיגים מחילונים
סקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור ישיבת ”רגבים“ שבגולן, מצביע על פערים בתפיסת המנהיגות בקרב הציבור הדתי והחילוני בישראל

רק 59.5% רואים עצמם מתאימים למנהיגות. בנט צילום: מרים צחי
נתון נוסף מגלה שגם הכסף משפיע על האמונה ביכולת להיות מנהיג: אנשים המשתכרים יותר מן הממוצע, רואים את עצמם בנויים למנהיגות הרבה יותר מאשר מי שמשתכר פחות מהממוצע - 67% לעומת 56% בלבד. גם בין גברים לנשים ישנם פערים משמעותיים בתשובות. גם בשנות האלפיים, לא רואות עצמן קרוב ל-50% מן הנשים (49% מן הנשאלות) כמכהנות באף תפקיד ציבורי, לעומת 27% מן הגברים בלבד.
על השאלה מהו התפקיד הציבורי שתרצה למלא, מתגלה כי האזרחים דווקא צנועים בשאיפה לאחריות: התפקיד הייצוגי של נשיא המדינה
מעניין כי דווקא הצעירים (בני 18-34) חושקים בתפקיד שר האוצר, יותר מכל תפקיד ציבורי אחר במדינה. 14.5% מן הצעירים היו מעוניינים לכהן ואילו 13% היו מעוניינים לכהן כראש הממשלה. תפקיד נשיא המדינה תופס, בקרב שכבת הגיל הצעירה, רק את המקום השלישי, עם 12.1%.
בישיבת רגבים מציינים כי "הנתונים הללו מעידים מצד אחד שהציבור הישראלי רוצה להיות מנהיג, אך מהצד השני שהאמונה ביכולת לעשות זאת בציבור הדתי היא נמוכה יותר מאשר בציבור הכללי. מי שלא מאמין ביכולת שלו להיות מנהיג - גם לא יוכל להיות מנהיג. מנהיגים רבים שיצאו מתוך הציבור החילוני עשו זאת מתוך בתי הספר החקלאיים - אם זה רבין, מופז, משה דיין או חנה סנש. כעת הגיע התור של מנהיגים של הציבור הדתי לאומי שיצאו מתוך בתי הספר החקלאיים הדתיים.אנחנו מאמינים כי אלו תכונות שעלינו, כמחנכים, לעודד ולטפח בכל דרך, כדי לגבש ולעצב את דור מנהיגי ישראל לשנים הבאות".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg