קבצני העידן החדש
מה לעזאזל אתה עושה עם מכונת סליקת אשראי אם אתה מתקשה לסיים את החודש?
לכבוד פורים התחפש 'השטיבעלך' לכנס קיסריה של הקבצנים כאשר מרגע הגיעי למתחם הוצפתי בבקשות לנדבה ועזרה משל הייתי הרעבע מניקשלברוג בטיש של יום כיפור. עקב מחסור במזומנים בכיסי נאלצתי להשיב את כולם ריקם עד שהגיע קבצן המילניום ביחד עם בנו החתן העתידי ואמר לי: "הבן שלי עוד מעט מתחתן ואין לו כלום וגם אני לא מצליח לגמור את החודש ולשלם חשבונות חשמל, יש לך משהו לעזור?".
אני: "האמת שלא, באמת מחילה" (מפשפש שוב בכיסים) "יש לי אמממ... רק אשראי" אמרתי והתכוונתי להמשיך הלאה אלא שכאן קרא הבלתי יאמן. לפתע אורו פני הקבצן שהסתכל עליי בתנועת ניצחון והכריז לפניי בחגיגיות: "אין בעיה, יש לנו מכונת אשראי, אתה רוצה שאעביר לך?".
אני: "יש לכם מה?", כאילו, מה לעזאזל אתה עושה עם מכונת אשראי אם אתה מתקשה לסיים את החודש? מה השלב הבא? שתפנה אותי לסניף הקרוב במקום מגוריי? או אולי שתבקש ממני לתרום לך באמצעות אפליקציה בסמארטפון?
"אז להעביר לך?", הפסיק הקבצן את מחשבותיי. הסתכלתי עליו בחשש ואמרתי לו: "תן לי לחשוב על זה". בינתיים בכל הזמן הזה, הרגשתי איך שהכעס שלי הזמין אותי לסמולטוק על קפה ומאפה: "לא מתבייש הקבצן הזה. והוא עוד ומדבר איתי על מוכנת אשראי? לאן הגענו?"
עד שהגעתי בשמונה עשרה ל'סלח לנו' והכעס התנצל ואמר שהוא חייב לעוף. נשארתי לבד וחשבתי: כמה מדהים הוא הטבע האנושי ומי באמת איבד כאן את הבושה? הרי הלוגיקה
והקבצן הזה? הרי מצד האמת אין דבר יותר מבזה מההחלטה לפשוט את הכבוד העצמי שלך ולהצטרך לבריות וגם אם הוא 'משחק אותה', עצם הבקשה הרי היא הבעת אומללות אחת צרופה ומזוקקת. בסוף התפילה שוב נתקלתי בו, אבל עדיין חולשתי תקפה אותי והעדפתי להתעלם. נשאר עם האשראי בצד אחד ורגשות האשמה בצד האחר.
אם אין אדם רחמן, מה בינו לבין בהמה שאינה מקפדת וחוששת בצער חברתה?" (ספר חסידים).
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
