ההגנה עולה מהמחתרת
הפיגוע בקנזס-סיטי בערב הפסח השאיר את חותמו: יהודים הונחו שלא ללכת לבד ברחוב. מנכ"ל הליגה נגד השמצת יהודים מרגיע – אמריקה אינה אירופה. בינתיים, כל הקהילות היהודיות ברחבי העולם נערכות למצבי חירום בעזרת חוברת ולימוד רזי ההגנה
רשת בתי הכנסת 'ישראל הצעיר' (Young Israel) בצפון אמריקה הודיעה לקהילות שבאחריותה כי במהלך ימי חג הפסח מוטב שלא ללכת לבד לבית הכנסת וממנו הביתה: "אל תלכו הביתה לבד מאוחר בלילה", צוטט נציג 'ישראל הצעיר' ארי מתתיהו, "תמיד תהיו עם עוד מישהו". בנוסף התבקשו הגבאים והרבנים לדאוג לכך שזרים לא יוכנסו לבית הכנסת ולאבטח את המבנה, כולל בדיקת פחי האשפה כדי שלא יוסתרו בתוכם פצצות.
בכלי התקשורת האמריקניים דווח כי לאחר פיגוע הירי בידי פעיל ניאו-נאצי בשם פרייזר גלן קרוס, בקהילות היהודיות העלו הילוך בכל הקשור לאבטחת מרכזים יהודיים, בתי כנסת ובתי ספר. בריכוזים יהודיים גדולים בניו-יורק ובוושינגטון הבירה הגבירו כוחות הביטחון האמריקניים את האבטחה סביב בתי הכנסת והמרכזים היהודיים בתיאום עם ה-FBI והמועצה לביטחון לאומי.
"לבקש מיהודים לא ללכת לבד ברחוב בארצות הברית זה מוגזם לגמרי", אמר השבוע מנכ"ל 'הליגה נגד השמצה' אייב פוקסמן ל-nrg מעריב. "אפשר לבקש לא ללכת במקומות מסוימים, אבל מה הבעיה ללכת ולחזור מבית הכנסת?" בתגובה לבקשת הארגונים היהודיים לאבטחה נוספת סביב הקהילות אומר פוקסמן: "יש לזכור שהאירוע קרה בערב חג, ואילו רק כעת, כאשר החג הסתיים, נראה כל מיני השפעות ויוזמות שיעלו בעקבות הרצח הנורא.
"מדי כמה שנים קורים בצפון אמריקה אירועים אנטישמיים, זו תזכורת טראומטית לכמה אנחנו שבירים. לצערי, כל כמה שנים יש מין צלצול השכמה לקהילה היהודית".
פוקסמן, ניצול שואה ואחד היהודים המוכרים בארצות הברית, אינו מתרגש מאירוע אחד ספציפי, ומבקש להסתכל על האבטחה והמלחמה באנטישמיות כמכלול. "אחרי כל אירוע יש פוקוס על אבטחת המוסדות היהודיים ועל אישים יהודים מרכזיים. הפילוסופיה שלנו ב'ליגה נגד השמצה' אינה לעסוק בזה אחרי שזה קורה, אלא לפני".
לדבריו, במהלך עשרים השנים האחרונות קיימת עלייה משמעותית במודעות לנושא האבטחה בצפון אמריקה ובהשקעה בו, "אמנם לא כמו באירופה, שם יש ממש יחידות מאומנות וחברות אבטחה. בארצות הברית יש מודעות בקהילה". פוקסמן מבקש לסמוך על רשויות אכיפת החוק האמריקניות, ולא להתרגש יתר על המידה. "ברוב האזורים יש קשר אדוק בין הקהילה היהודית לבין המשטרה וה-FBI סביב החגים, השבתות והאירועים הגדולים". פוקסמן מתפלל בבית כנסת אורתודוקסי בארצות הברית, שם לטענתו יש צעירים שמתנדבים בשמירה על המקום. "מובן שיש באזור גם שוטרים, אבל יש צעירים שעוברים קורס, והם האוזניים והעיניים שלנו".
בשנים האחרונות יש ניסיונות מוצלחים למדי של הקהילה היהודית להשיג תקציבים לאבטחת המוסדות היהודיים. ישנו סעיף תקציבי לאבטחה של מוסדות דת מכל הסוגים הנמצאים בסכנה מסוימת, ורוב התקציב מגיע, בסופו של דבר, לקהילה היהודית, ולא למוסלמית.
ב'ליגה נגד השמצה' מעבירים סדנאות בבתי ספר ברחבי ארצות הברית, אך לא מדובר בשמירה או באבטחה פרקטית, אלא במודעות לנושא. "זה עניין תודעתי - אנחנו לא רוצים שבתי הכנסת שלנו יהיו כמו מבצר, לא רוצים שיחשבו פעמיים אם בטוח ללכת לבית הכנסת או למוסד יהודי אחר. הקהילה באירופה מתמודדת עם הנושא הביטחוני באופן הרבה יותר אינטנסיבי מאיתנו, כי הרי האירועים בארצות הברית קטנים יותר ואלימים פחות. ובכל זאת, אנחנו מודעים לכך שאנחנו מהווים מטרה".
יש ליהודי ארצות הברית קשר עם כוחות הביטחון של ישראל בנושא האבטחה?
פוקסמן: "לא, כי כיום יש לנו הרגשה טובה עם רשויות האכיפה האמריקניות. אין צורך בהתערבות ישראלית ביטחונית. באירופה יש היסטוריה שלא לסמוך על אכיפת החוק המקומית. בארצות הברית, אחרי כל אירוע אנחנו משתדלים מאוד להביע את הערכתנו למשטרה האמריקנית. כל עוד הביטחון והאמון קיימים, אין צורך בהתערבות ישראלית".
מי שביקר פעם בבית כנסת או במוסד יהודי באירופה יכול להבין על מה פוקסמן מדבר כשהוא מזכיר את המושג "מבצר": אלה מבנים ממוגנים, עם מצלמות אבטחה בכל זווית, שומר או כמה שומרים בכניסה ותשאול ביטחוני לכל נכנס. במקומות מסוימים מוצבים גלאי מתכות בכניסה לבית הכנסת. "המצב באירופה שונה מאוד – הייתי בגרמניה בחג הפורים, עברתי ליד בית הכנסת, ולקח לי זמן להבין שזה בית כנסת, כי הוא היה מוסווה מאוד. האבטחה שם משמעותית, וגם יש להם קשר עם ממשלת ישראל".
בין השנים 2004 ל-2010 ערכו במכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית) פרויקט לניהול משברים בקהילות היהודיות בתפוצות. את הפרויקט הובילו מנכ"ל המכון, אבינועם בר-יוסף, והיועץ לתכנון מדיניות וניהול משברים, נפתלי אלימלך.
אלימלך, ששירת בצה"ל במגוון תפקידי שדה, סיים את שירותו במחלקה לתכנון אופרטיבי והתמקצע בניהול אזורי אסון. בשנת 2008 הוציא חוברת הדרכה לראשי הקהילות היהודיות, שעסקה בניהול משברים ובהתמודדויות עם מצבים ביטחוניים. החוברת הוגדרה בזמנו סודית, ולא פורסמה בתקשורת מחשש להפיכת הנושא לדרמה מיותרת.
"במסגרת הפרויקט היינו בקשר עם קהילות יהודיות שעברו אסונות", מספר אלימלך, שנסע בין השאר לאיסטנבול כדי לחקור את הפיגועים שאירעו בה בשנת 2005 בשני בתי כנסת בעיר, ושגבו את חייהם של יהודים מקומיים. "לאחר הפיגועים, במשך שנה שלמה, הקהילה היהודית באיסטנבול לא קיימה שום אירוע בבתי הכנסת, מפני שזה היה טראומטי. המנהיגים פחדו להביא אנשים לבית הכנסת מחשש שייפגעו.
"כתבנו המלצות ועשינו תרגילים וסימולציה עם הקהילות היהודיות בארצות הברית", ממשיך אלימלך. "המטרה הייתה לשמור על הישרדות הקהילות היכן שהן. אנחנו לא נבוא ונגיד להן 'הפתרון הוא עלייה', אלא נסביר כיצד מתכוננים למשבר כזה וכיצד משתקמים אחריו".
אלימלך מספר כי מאז הופצה החוברת לכלל מנהיגי הקהילות היהודיות ברחבי העולם: "משתמשים בכלי הזה כדי להתארגן לקראת הנורא מכול".
לסוכנות היהודית, מגלה אלימלך, יש כיום התארגנות בשם 'השולחן הישראלי', שבו מתכנסים ראשי הסוכנות, נציגי הקהילה בארצות הברית ובקהילות נוספות ברחבי העולם וכן גופי ביטחון מישראל. לאור ההתראות, הם מתכוננים לסייע לקהילות יהודיות במשבר, לאו דווקא משבר ביטחוני כגון פעולת טרור.
מהן ההמלצות העיקריות בנושא משברים הניתנות לראשי הקהילות?
"העיקרון הראשון הוא שמי שאחראי לביטחונם של היהודים והקהילות אלו הרשויות המקומיות. המסקנה היא שהקהילה היהודית חייבת לשתף פעולה עם הרשויות בנוגע למידע ומודיעין. בנוסף, יש להיערך למשברים – דבר שהוא לעתים קשה מבחינה מנטלית, הרי למה להשקיע בהיערכות לקראת משבר כשאין כל סכנה במקום, בנושאים כגון חינוך או רווחה?"
אגב, בניגוד לארצות הברית, אלימלך טוען כי במדינות כגון צרפת ובריטניה, יש ארגונים מצוינים העוסקים בהיערכות לקראת משברים או אסונות בקהילה – מודל שלטענתו צריכים להילמד בשאר הקהילות היהודיות בעולם. "בבריטניה משקיעים מיליוני לירות שטרלינג בארגון שנקרא Security Community Trust – גוף משמעותי ורציני העוסק בביטחון ובהיערכות לקראת משברים. בצרפת יש ארגון דומה של ארגון-הגג של הקהילות היהודיות".
באמריקה מוכנים די הצורך לקראת אסונות כמו זה שהיה בקנזס?
"לעולם לא יהיה אפשר להגיד על מערכות ביטחוניות שהן מספיק מוכנות, הרי תמיד יכול לקרות אירוע שלקראתו לא נהיה מוכנים. בניית חוסן קהילתי לאחר אירוע קשה משתפרת פלאים אם השקעת בהכנות לפני כן. התכוננות טובה יותר מונעת את הבעיות לטווח הארוך".
"ברטוריקה, בעולם היהודי כולם אוהבים לדבר על ביטחון ועל אנטישמיות", אומר מנהל ארגון 'עוצמה', דוד ג'אוי, "אבל הדרך שבה זה מתממש בשטח שונה מאוד בארצות הברית ובאירופה".
ג'אוי, שהארגון שבראשו הוא עומד עוסק בהכשרת צוותים מקומיים בקהילות היהודיות בעולם להגנה עצמית ובייעוץ כיצד לאבטח את מוסדותיהן, מספר שבארצות הברית טרם הפנימו את הנושא כמו באירופה. "השוני נובע כנראה מסיבות היסטוריות. באירופה ההתמודדות עם האנטישמיות היא יומיומית וממשית, ולכן ההתייחסות לנושא ביטחון משמעותית יותר".
כיליד צרפת, הוא מדגים: "צרפת היא מדינה שבה יש אלימות אנטישמית מדורי דורות, על כן יהודים מאורגנים יותר בנושאים האלה". לדבריו, במדינות כמו צרפת קיימים מוסדות מסודרים שדואגים לנושא. "הרבה יהודים בצרפת לומדים קרב מגע, כי יש מודעות לדברים". ג'אוי סבור כי בארצות הברית מבינים פחות באנטישמיות: "זה משהו שהם קוראים עליו, לא חיים איתו. וכשיש אנטישמיות, הם לא יודעים איך להתמודד עם זה, זה מפתיע אותם כל פעם מחדש".
בארצות הברית לא מתייחסים לנושא ברצינות מספקת?
"הם מתייחסים ברצינות, אבל רק ברמה העקרונית. לא תמיד יש פעילות מאחורי הרטוריקה. זה אמנם חשוב להם, אבל הם לא בהכרח משקיעים משאבים כדי להגן על הקהילות שלהם".
רק לפני כמה שבועות חזר ג'אוי ואנשי צוותו מקייב, שם אימנו את הרב משה ראובן אסמן מחב"ד ואת חברי קהילתו בהגנה עצמית, בעקבות האנטישמיות במדינה. גם לימדו אותם להעניק עזרה ראשונה, במסגרת הקמת ארגון הצלה מקומי.
"יש לי שאיפה להגיע לנוער היהודי ולמנהיגי הקהילות היהודיות ברחבי העולם", הוא אומר, "כי שם אני חושב שההשפעה שלנו תהיה הגדולה ביותר. בינתיים אנחנו עושים הכשרות לכוחות ביטחון של קהילות יהודיות".
ב'עוצמה' עובדים בעיקר באירופה, במדינות כגון בלגיה, הולנד, שווייץ, צרפת ולאחרונה גם במזרח היבשת. לארצות הברית הם עוד לא הגיעו, כנראה מפני שהמנטליות בנושאים לה שונה מאשר באירופה.
בתקופה האחרונה החלו לעבוד עם חניכי 'מסע' ו'תגלית' מהעולם, רובם מארצות הברית, במהלך הביקור שלהם בישראל. "אנחנו מקווים להגיע דרכם לקהילות", מספר ג'אוי. אגב, כדי להשלים את המימון לעבודת הארגון, ג'אוי עובד מעת לעת בהכשרת כוכבי הוליווד לקראת הופעה בסרטי אקשן. רק לאחרונה אימן את הכוכב ההוליוודי בלייר אנדרווד, בביקורו בישראל.
מה היית עושה במקרה של פיגוע הירי בקנזס סיטי?
"ירי הוא תמיד נושא בעייתי קצת, כי יש גבול כמה אפשר להתכונן כשיש אדם שבידו נשק לטווח ארוך. השלב הכי חשוב הוא זיהוי המפגע מרחוק, למשל באמצעות זיהוי שפת הגוף שלו. יש לנו הכשרה שמאפשרת ממש לזהות את שפת הגוף של התוקף, לראות אותו מרחוק ולסגור את מעגל האבטחה לפני שיפתח באש.
"אך בקנזס-סיטי היה מדובר בירי באזור שיש בו ילדים ונוער, ליד מרכז קהילתי ובית ספר. אחד ההיבטים של אבטחה הוא לדאוג שיהיו מצלמות במקום הנכון ומאבטחים שמסוגלים לתאם עם כוחות הביטחון. יש גם מגבלות – זה תלוי במשאבים של הקהילה ובמערך האבטחה. לא תמיד מותר לשומר להיות חמוש בנשק".
ג'אוי טוען כי יש להכשיר את הרבנים ואת המחנכים לתפקוד במצבי אסון. "אם אתה מתַרגל מספיק את הצעדים הפשוטים, כמו למשל להצמיד כיסא לדלת כדי לנטרל כניסה של מפגע ולפנות בזריזות לכוחות הביטחון בעקבות זיהוי מסוים, אתה יכול למנוע אסון או לצמצם למינימום את מספר הפצועים". בנוסף, חשוב ללמוד להגיש עזרה ראשונה עד שיגיעו צוותי החילוץ.
יש גם מאות נציגים ישראלים ברחבי העולם המשרתים את המדינה בתפקידי שליחות שונים, בעיקר דרך הסוכנות היהודית. בסוכנות מפעילים מערך אבטחה מתוחכם שעל פיו השליחים אמורים לפעול, ואף מקבלים תדרוך ביטחוני לפני יציאתם מהארץ.
"בעקבות הפיגוע הנוראי בבית הספר היהודי בטולוז במארס 2012, הקימה הסוכנות היהודית בראשות נתן שרנסקי 'קרן סיוע לביטחון קהילות יהודיות'", נמסר ל'יומן' בהודעה רשמית מטעם הסוכנות היהודית. "הקרן מתמקדת בקהילות דלות משאבים שזקוקות לסיוע, והיא מאפשרת המשך חיי קהילה במרכזי התכנסות יהודיים שבהם יש חשש ביטחוני.
"עד היום סייעה הקרן לביטחונן של כתשעים קהילות יהודיות ב-31 מדינות, בהיקף של כ-13 מיליון ש"ח, בהן קהילות בדרום אפריקה, ביוון, בברזיל ובארגנטינה. רק לאחרונה העניקה הקרן סיוע לביטחון עשרות מוסדות יהודיים ברחבי אוקראינה. מטבע הדברים, אנו מנועים מלהתייחס לנושא אבטחת השליחים בחו"ל".
גורם ביטחוני מספר, שלא לייחוס, כי יש להיזהר מאוד מ"החיבוק הישראלי". "לפעמים חיבוק ישראלי לקהילה יהודית יכול רק להפריע", הוא אומר. "אם חס וחלילה קורה אירוע בקהילה במדינה שאינה ביחסים טובים איתנו, כל השיח צריך להיות בפרופיל נמוך. צריך להישמר ולהיזהר. באירועים ביטחוניים צריך לשמור על פרופיל נמוך, לא לסבך את הקהילה עם השלטונות".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
