יום

אי אפשר לדבר על מדינת ישראל מבלי לדבר על היהדות

הדת היא חלק בלתי נפרד למדינה. הדת היא השורש ממנו יונקת המדינה, היא המסר שלנו לעולם. ניתוק החבל הזה יגרום להפיכתנו לעם ככל העמים

שניאור שפירא | 5/5/2014 17:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הדיון מיהו ומהו יהודי ארוך כמשך ההיסטוריה. הקמת מדינת ישראל גררה את הדיון בטבעיות לשאלה מה היא מדינה יהודית. הגישה הרווחת בציבוריות החילונית (בהכללה גסה מאוד) בתקופה האחרונה, נעה במנעד רחב של נושאים  החל ממורשת והיסטוריה ובשנים האחרונות גם דמוקרטיה ורב תרבותיות. אמירה ולו מרומזת על יהדות, תורה או מצוות ומיד יוכרז הדובר כהזוי, משיחיסט וכיוצא בזה.

מבקרים בבסיסי צה
מבקרים בבסיסי צה"ל ביום העצמאות  צילום: דובר צה''ל
מבט שטחי על ההיסטוריה הקרובה, מראשית הציונות ועד ימינו אנו, מראה כי החילוניות היא שהקימה את המדינה. אין חולק על כך כי אבות הציונות היו חילונים. אבל האם החילוניות הייתה המניע להקמת המדינה? כנראה שלא. מייסדי המדינה גודלו וחונכו רובם ככולם על מסורת ישראל סבא. ברוח התקופה ומסיבות נוספות נטשו את דרך היהדות המסורתית אך היסודות שניטעו בהם בינקותם היוו גורם רב ערך בחייהם ופועלם. התנ"ך היה נר לרגלם. בן גוריון דיבר על "התנ"ך הוא המנדט שלנו. הרצל, שמו שמיים, אמר "איך אני , נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב".

ההיסטוריה היהודית מלאה בזרמי יהדות אשר במונחים של ימינו ניתן לכנות חילוניים. כלומר מקדמים את דרך החול על פני הקודש. מקדימים עבודה לתורה. כאלה היו מקימי בית שני יחד עם עזרא ונחמיה. באותו תקופה בוטל "רישום הנישואין", בעקבות נישואי עם תערובת עם נוכרים בין השאר. גדולי הדור בחכמה ובממון נשארו בגלות. סופה של תקופה זו הוכרזה כאשר הפכנו לפרובינציה רומית. תרבותית מוסרית ושלטונית. על אפיזודות חולפות כגון קראים, שבתאים ורפורמים עבר גורל דומה. המשותף לכולם הינו היעלמותם כליל מעל במת ההיסטוריה. העלמות הרפורמים למי שאיננו בקיא, מתרחשת ממש תחת עינינו- כמובן בתנאי שאנו פוקחים אותם. התנועה הרפורמית בארה"ב קורסות עקב חוסר ביקוש צרכני, ומקיימת כבר תקופה ארוכה דיונים על המשך דרכה.

היהדות המסורתית לעומת זאת ידעה לקחת את הביקורת החילונית ולשלוף את הבר מן התבן. חכמי המשנה ידעו לקרוא את מפת ההיסטוריה ובתהליך מדורג הכילו את הטוב שבתרבויות יוון ורומא. מהפכתו של הרמב"ם התחוללה מעט לאחר עליית קראים ונתנה מענה לטענות רבות של הקראים. תנועת ההשכלה גרמה בסופו של דבר להקמת המזרחי ולשילוב תורה ועבודה.  ההיסטוריה מלמדת אותנו כי תנועות אשר לא שמרו על מסורת אבותיהם נעלמו כלא היו בתוך עמי הארץ. מאידך רק תרבות היודעת להכיל את נקודות האמת אצל החולקים עליה יחד עם שמירה על המסורת- שורדת.

הסיבה מאוד פשוטה. בעיניים חילוניות- גשמיות לא ניתן לחוש הבדל בין העמים. ללא חיבור למסורת המיוחדת לנו לא ניתן להסביר למה צריך פה מדינה יהודית. עיון חילוני לא יכול להסביר את התופעה שנקראת עם ישראל. אין תקדים היסטורי לעם החוזר לארצו. בטח שלא פעמיים. בטח ובטח שלא לאחר 2000 שנות גלות.משהו מיוחד מניע את העם הזה. קוראים לזה תורת ישראל. אינני אומר זאת כביקרות על מאן דהוא. הנביא כבר אמר "צדיק באמונתו יחיה". אך יש להבין כי ניתוק ישראל מערכיה הבסיסים הוא הגורם לתהיות עבר כמו "למה לא אוגנדה?", ותהיות הווה כ"למה לא ברלין?". התרבות החילונית העכשווית נכשלה בהקמת דור חדש."רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות". כשאדם לומד ועושה הפוך מתלמודו הוא לפחות יודע למה הוא מתנגד. הדור הצעיר אינו יודע בכלל למה להתנגד.

מדינה יהודית חייבת לכלול בתוכה את הרעיונות של תורת ישראל. אינני ממליץ לבדוק בציציותיו של כל אדם או לכפות את אורח חיי על איש, אך צריך לדעת את ההשלכות. ההשלכות ברורות. ניתוק ארוך מדי, בכמות ובמהות, ממסורת ישראל יגרום ככל הנראה לניתוק הדרגתי מעם ישראל. להקמת מושבות של ישראלים בברלין, פריז וניו יורק אין ליהדות כל תוקף ללא הכרה במצוות. אין אפשרות לדבר על מוסר יהודי ללא תורה. אין אפשרות לדבר על צדק וחמלה יהודית ללא הדת. הדת היא חלק בלתי נפרד למדינה. הדת היא השורש ממנו יונקת המדינה. היא המסר שלנו לעולם. ניתוק החבל הזה יגרום להפיכתנו לעם ככל העמים. יש חוגים מסוימים בחברה הישראלית שזה רצונם. חוגים אשר מוכנים לחלל את זכרם של נרצחי השואה בסרטון מבזה בתוככי יד ושם. הרוב הישראלי השפוי לא שם. הוא מעוניין בעוד 3,000 שנות יהדות.

רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק