במירון נערכים להילולת רשב"י: "עושים שמח לכבוד הצדיק"

מחר בערב יגיעו חצי מיליון בני אדם לקבר רשב"י. במתחם האוהלים הסמוך לציון הקבר החלו להתכונן לשבת, ואנשי עסקים פתחו קו מסוקים מהמרכז ועד לדלתון, כדי להביא להילולה את החסידים שזמנם יקר. יהיה שמח

יאיר קראוס  | 16/5/2014 8:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גם 24 שעות לפני כניסת השבת נדמה שהילולת רשב"י זקוקה לנס כדי להיפתח ללא תקלות בצאת השבת בחצות הלילה, בהדלקת האבוקה הראשונה.
צילום: יגאל לוי
ההילולה המסורתית בהר מירון. מחר יהיה שמח צילום: יגאל לוי


טרקטור על אם הדרך הורס מבנה רעוע מחשש שיתמוטט במהלך השבת על אנשים שינצלו אותו לשינה, ובמרחק לא רב משם מכבש בטון מסדיר כביש גישה חדש למתחם הקבר. אבל אל דאגה, המראות הללו חוזרים בכל שנה, ובכל שנה נדמה שהמדינה מופתעת מקיומו של האירוע השנתי, המביא למירון כחצי מיליון איש.

תהפוכות רבות עברה ההילולה עד שהתמסדה כאירוע חרדי בעיקר, המארח את מי שבאים לקיים את מצוות העלייה לרגל ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. אבל המרוקאים הוותיקים, שמרגישים שנשכחו קצת ברבות השנים, ממשיכים להגיע לכאן מיד לאחר יום העצמאות - לתקוע יתד, להקים אוהל ולא לזוז מרחבת רשב"י עד שבוע לאחר ההילולה.

זהרי אביטן (78) מרמלה מקבלת את פנינו מעל הפתילייה, ובמחבת מטוגנים השניצלים לארוחת הצהריים: "אני מגיעה לכאן משנת 1956", היא פותחת. "האמונה שלנו היא בצדיק, והוא החיים שלנו", היא אומרת, ומחווה דעתה על המפונקים שלא הרגישו את חום האספלט במירון בשעת לילה מאוחרת.

"אנחנו לא באים לכאן כמו האשכנזים שישנים בצימרים של אלפיים דולר ללילה. אנחנו ישנים על הרצפה על חשבון הצדיק, ואוכלים ועושים שמח לכבוד הצדיק. זה עושה אותי צעירה יותר ועושה לי טוב על הלב. מה שאני מבקשת אני מקבלת. אגיע לכאן בכל שנה עד שאמות. יש לי שבעה ילדים, 25 נכדים ו-14 נינים, וכולנו כאן".
הר מירון. ההכנות בעיצומן

אביטן ושכניה למתחם האוהלים הארוך שנבנה בסמוך לציון הקדוש נזכרים בערגה בימים אחרים. "לפני עשרים שנה היו כאן רק כמה מרוקאים, עיראקים וכורדים", מספרת אביטן, "האשכנזים השתלטו כאן על הכול, וזה מכעיס כי אנחנו באים בשם הכבוד לצדיק, שיש בו אמונה ועזרה, והם באים בשביל הביזנס". היא מצביעה בכעס לעבר עשרות שלטים של ארגונים חרדיים הקוראים לגיוס כספים ולתרומות.

שני אוהלים משם עומדת נורית ביטון מנהריה ומכינה את הבשר לקראת המנגל המשפחתי. הם יתחילו בעוד כמה רגעים, הם לא יסיימו עד אמצע הלילה:

"כולם יושבים כמו משפחה אחת גדולה ונהנים, ומספרים סיפורים על מרוקו", היא אומרת, "גם את החרדים אני מארחת ביום ההילולה. אני פותחת סיר קוסקוס של עשרים קילו, ושחטתי הבוקר שישה כבשים לכבוד ההילולה, שיהיה לכולם מה לאכול". היא מצביעה על ראשי כבשים כרותים בפח האשפה - מחזה לא קל לעיכול. "מיום שנולדתי אני כאן, מגיל אפס. עכשיו הנכדים שלי גם מגיעים לכאן, כבר דור רביעי".

זה נורמלי שאנשים עוזבים את הבית והעיר ועולים למירון לגור באוהל במשך כחודש בשביל הצדיק? מה יחשבו עליכם במרכז הארץ?
"הדפוקים בתל-אביב, ואנחנו החכמים. חברה שלי צחקה עליי שאנחנו בדווים, שאנו ישנים בתנאים נוראיים. פעם היא באה לכאן לבקר ונשארה לישון, ומאז בכל שנה היא מצטרפת אלינו. הצדיק הוא הנשמה שלנו. אתה מגיע לכאן וכל הצרות נשכחות. אין כאן טלוויזיה ולא כלום - רק אתה, הקב"ה ורבי שמעון בר יוחאי".

מאה אלף מנות

יום השמחה הזה מביא לכאן מאות אלפי בני אדם - בתחבורה ציבורית, בפקקי ענק ובבלגן אופייני. השנה לא יאפשרו למכוניות פרטיות להתקרב לאזור מירון, בניסיון להסדיר את התנועה במקום במהלך ההילולה, אך רבים מותחים ביקורת על הכישלון החוזר ונשנה לטפל באירוע שלא אמור להפתיע איש. "ההתייחסות למירון היא כאל יתום ללא הורים", אומר ל-nrg ח"כ זבולון כלפה, חבר ועדת המשנה לבחינת אירועי מירון.

"אמנם יש השנה התגייסות לשנות את המציאות, אבל אין די בכך. כל ההתנהלות משונה מאוד. באירוע כזה יש חשיבות בהסברה של ההתנהלות והסדרי התנועה לציבור הרחב, וגם חשוב לדוגמה שהמערכות הסלולריות יעבדו ללא בעיה למרות הצפיפות והדוחק. 



"מדובר באירוע שאין שני לו במדינה: במשך כ-24 שעות מגיעים למירון כחצי מיליון איש, ובמשך כל השנה מגיעים רק כמה מאות אלפים. אנחנו מדינת היהודים, ולא צריך להתבייש במירון: אפשר להשקיע במקום הזה כסמל לאומי".

השר לביטחון הפנים ח"כ יצחק אהרונוביץ' ביקר בתחילת השבוע במירון ומסר: "אני מלווה את מירון כבר כשלושים שנה בתפקידי במשטרה. האירוע יעבור בסדר ובהצלחה, וחשוב שעם ישראל והחוגגים שמגיעים להילולה יבואו ויחגגו ולא יפחדו להגיע".

הסדרי ההגעה המורכבים יוצרים הזדמנות לאנשי עסקים, שמסוגלים לסייע ללקוחות להוטים להגיע במהירות לציון רשב"י – גם במחיר המתקרב לעלות של טיסה לארה"ב. יותר מ-150 איש נרשמו עד כה לשירותי טיסות במסוק מירושלים ומתל-אביב היישר למירון, בתוך כחמישים דקות. והעלות? רק 890 דולר.

''נעשה שמח''

"מאנשי עסקים מחסידויות מחו"ל, שבעבר הגיעו ברכב קרוב לציון כדי להתפלל, ההסדרים החדשים יגזלו זמן רב", מסביר פיני רוזנברג, ממארגני שירות הטיסות להילולה. "בגלל מוצאי שבת המונים יגיעו להילולה בבת אחת, ולכן הצענו להם לעקוף הכול, לעלות על מסוק במרכז, ובתוך חמישים דקות להיות אצל הרשב"י במירון בעיצומה של ההילולה.

"כדי לישון בשבת במירון תיאלץ להיפרד מ-700 דולר בערך, כמו כלום, וכאן בתוך ארבע שעות תוכל לצאת מירושלים, להתפלל על הקבר במירון ולהגיע בחזרה לירושלים. זה חשוב לאנשים שרוצים מבחינה דתית להיות במירון, אבל לא רוצים לבזבז על זה יותר מידי שעות וזמן".

בין אם יגיעו במסוקים או באוטובוסים, מאות אלפי החוגגים יזכו לאירוח חם מאנשי 'הכנסת אורחים רשב"י', חינם אין כסף. "לסעודות השבת הכנו 7,000 מנות בכל ארוחה בכמה מתחמי ענק", מתאר לוי יצחק קרליבך, ממנהלי הכנסת האורחים. "ליום ההילולה נערכנו עם 100 אלף מנות, ארבעים סירי ענק של חמין, אלף תבניות גדולות של קיגל, כמויות עצומות של עופות ובשר, וגם עם מוצרי חלב לארוחת הבוקר ביום ראשון. עלות הכנסת האורחים עומדת על יותר ממיליון שקלים, והכול מכספי תרומות".

הר מירון

רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק