תחקיר: למה המדינה לא ערוכה לשנת השמיטה הקרובה?
במשרד לשירותי דת וברבנות הראשית מחליפים מהלומות והאשמות, אך אלו לא משנות את השורה התחתונה: ההיערכות לשנת השמיטה מקרטעת ושום דבר לא זז. וגם: איך כל זה קשור למשרד הפרסום המקורב לבנט?
בא' בתשרי, ה-24 בספטמבר – על פי התיארוך הלועזי – יחולו דיני השמיטה, הכוללים איסור על מלאכות עיבוד הקרקע למיניהן. רוב החקלאים בישראל אינם שומטים את הקרקע באופן מוחלט אלא מסתמכים על מנגנוני היתר מסוגים שונים. אחד המנגנונים הוא 'אוצר בית דין', שבמסגרתו מרכזת נציגות ציבורית את הגידולים שחלה עליהם קדושת שביעית ומחלקת אותם לציבור, תוך גבייה של הוצאות הטיפול בפירות ושל החזרי הוצאות. מנגנון אחר הוא היתר המכירה, שבו הקרקע נמכרת לנכרי, מתוך הסתמכות על הדעה שבימינו מצוות השמיטה היא מדרבנן בלבד ואין קדושת שביעית בפירות שגדלו על קרקע שבבעלות נכרי.
שני המנגנונים הללו מצריכים רישום מוקדם של החקלאים. חקלאי המעוניין למסור את חלקתו לרשות בית דין לצורך שיווק התוצרת באוצר בית דין, צריך לחתום על שטר הפקר ולהתמנות כשליח בית הדין לצורך ביצוע הפעולות הדרושות לטיפול בפירות השביעית. בכל הנוגע להיתר המכירה, הנושא מורכב יותר. זאת משום שלצורך מכירת הקרקע יש לקבל אישורים מבעלי כל חלקה וחלקה. מאחר שישנם חוכרים רבים שאינם בעלי הקרקע שהם מעבדים, נדרשת עבודת הכנה מדוקדקת לרישום ולמיפוי החלקות בטרם ניתן יהיה למסד מכירה תקפה הלכתית וחוקית של הקרקעות לנכרי.
עד לפני שנה הייתה האחריות לטיפול בהכנות לשנת השמיטה מוטלת על הרבנות הראשית לישראל, הכפופה למשרד ראש הממשלה. ב-5 במאי 2013, החליטה ממשלת ישראל להעביר את האחריות למשרד לשירותי דת. המשרד מיפה את הדרישות וחילק את המשימות למשרדים הרלוונטיים השונים. כך נקבע כי הרבנות הראשית תהיה אחראית למינוי ועדת שמיטה הלכתית ולקביעות הלכתיות עקרוניות ביחס לעבודה בקרקע ולשימוש בתוצרת חקלאית. יחד עם המשרד לשירותי דת, אמורה הרבנות הראשית לקיים מפגשי הסברה והדרכה עם חקלאים, לבצע את היתר המכירה במקומות המתאימים שבהם המכירה מתאפשרת, להכין את התשתית לאוצר בית דין ולהכין דו"ח שיסקור את מצב הקרקעות והתוצרת החקלאית לקראת פרסום ושיווק התוצרת בשנת השמיטה.
משרד ממשלתי נוסף שרלוונטי לעבודות ההכנה הוא משרד החקלאות. במהלך שנת השמיטה אמור המשרד לספק תמיכה כלכלית לחקלאים, בשל מה שאנשיו מגדירים כ'כשלי שוק נקודתיים' שנגרמים בשנת השמיטה. מדובר למשל במשתלות לייצור שתילי פרי שאינן יכולות למכור שתילים בשנת השמיטה, מגדלי חיטה שאינם מורשים להכניס חיטה מקומית לטחנות הקמח ועוד. המשרד אמור גם להעניק תמיכה ישירה למנגנונים שבעזרתם ניתן יהיה להגדיל את היצע התוצרת הטרייה עבור המגזר החרדי שאיננו צורך תוצרת שמקורה בהיתר המכירה. בלו"ז ההכנות נקבע כי המשרד יהיה אחראי, יחד עם המשרד לשירותי דת, על מיפוי חקלאים ושטחים חקלאיים בנוגע לסוגי הגידולים, אופי החלקות וההעדפות השונות של החקלאים בקשר לאופי הפעולה שלהם בשנת השמיטה.
הרב זאב וייטמן, שעמד בראש ועדת השמיטה שפעלה במסגרת הרבנות הראשית לישראל לפני שבע שנים, מסביר כי מיפוי הקרקעות הוא שלב מהותי בהכנות למימוש היתר המכירה. "רק מי שמוסמך מטעם הרבנות הראשית לטפל בהיתר המכירה יכול לעשות זאת", אומר הרב וייטמן, "וגם זאת רק בתנאי שהוא עושה את זה בצורה נכונה. יש הבדל בין בעלים לחוכרים, בין קרקע פרטית לקרקע בבעלות המדינה, בין קרקע שבתוך הקו הירוק לקרקע שמחוץ לקו הירוק, בין קרקעות במושבים לקיבוצים. לכל ההבדלים הללו התייחסנו בעבר ולשם כך עמדנו בקשר עם היועצים המשפטיים של מינהל מקרקעי ישראל. היו לנו הרבה דיונים איתם משום שבסופו של דבר הם בעלי הסמכות לעשות את המכירה. אבל לשם כך החקלאים היו צריכים לחתום על טפסים של ויתור על סמכויות".
"שלבי ההכנה אמורים להסתיים עד לסוף חודש יוני 2014", נכתב באחד המסמכים שהכינו אנשי המשרד לשירותי דת. אולם עיון בלוח הזמנים הנוגע לעבודות מיפוי הקרקעות שפרסם המשרד, מעלה חששות גדולים שלא ניתן יהיה לעמוד בזמנים. על פי הלו"ז, עד ל-15 בינואר 2014 אמורה הייתה להיבחר במכרז חברה שתבצע את מיפוי הקרקעות. החודשים פברואר עד יוני אמורים היו להיות מוקדשים לביצוע המיפוי, למפגשים עם חקלאים, עם אגודות שיתופיות ועם רבנים, ולמכירת הקרקעות. בחודש יוני אמורה החברה הממפה להציג את הנתונים הסופיים של המיפוי, הכוללים רישומים מדוקדקים של הבעלויות על הקרקעות, העדפות של החקלאים ביחס לפתרונות ההלכתיים ועוד.
על פי הערכות משרד החקלאות, למעלה מ-90 אחוזים מהחקלאות בישראל אמורים להסתמך בשנת השמיטה על היתר המכירה. "תוצרת זו מקובלת על רוב רובו של הציבור בישראל", נמסר מדוברות המשרד, "כך שבפועל רוב הצרכנים ורוב החקלאים לא אמורים לחוש בשינוי מהותי בשנה זו. נושא היתר המכירה הוא נושא הלכתי במהותו, ולכן נקבע כי האחריות על החתמת החקלאים על היתר המכירה, מוטלת על המשרד לשירותי דת ולא על משרד החקלאות. לצורך ביצוע מטלה זו, מעמיד ויעמיד משרד החקלאות את כל הכלים שברשותו לטובת המשרד לשירותי דת, במטרה לאפשר להם להגיע לחקלאים ולהחתימם על שטר המכירה במועד. בין היתר הועברו רשימות של חקלאים, נשלחו לחקלאים מכתבי הסבר של הרב הראשי ושל המשרד לשירותי דת באמצעות מחוזות וארגוני המגדלים, נציגי משרד החקלאות מופיעים בכנסי השמיטה שמאורגנים על ידי המשרד לשירותי דת, נציגי משרד החקלאות מסבירים ומייחצנים את 'היתר המכירה' מול ארגוני החקלאים, ונציגי משרד החקלאות מסיעים לחקלאים בהכנת הטפסים הרלוונטיים".
אלא שבפועל, גם כיום, שבועיים בלבד לפני תום המועד המתוכנן למיפוי – עבודה שלוקחת ארבעה חודשים לפחות – לא נוצר קשר בין החברה שזכתה במכרז, גל אורן, לחקלאים רבים. "יש בעיה גדולה", אומר הרב וייטמן, "הם עדיין לא התחילו לעבוד".
נשמע שאתה מסופק אם זה יקרה.
"כן, אני מסופק. עד לרגע שבו אנחנו מדברים לא יצא אדם אחד אל החקלאים בשטח על מנת לנסות לברר מי הבעלים על הקרקע ולהחתים אותם על מה שצריך להחתים אותם. את העבודה הזאת היה צריך להתחיל כבר לפני כמה חודשים כדי לגמור אותה עד לשמיטה. אני התחלתי את זה בזמנו הרבה יותר מוקדם וגם אז – עשינו את המכירה בהיקפים הרבה יותר קטנים. לא מכרנו הרבה דברים שהם מתכוונים למכור. עשינו אוצר בית דין ענק שהם לא מתכוונים לעשות, כך שיש להם הרבה יותר חקלאים להחתים. איך יגמרו את זה בתקופה הזאת שנשארה לנו? לא יודע".
החששות מפני כשל במוכנות הלאומית לשנת השמיטה מקננים גם בלבו של הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. במכתב חריף ביותר, שתוכנו מתפרסם כאן לראשונה, כותב הרב לאו לשר לשירותי דת ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, כי קיים חשש כבד שבניגוד לשנים קודמות – מדינת ישראל לא תהיה ערוכה לשנת השמיטה הנוכחית, וכי הוא מסיר את האחריות לנושא מעל כתפיו.
"מראשית השנה אני מבקש לפעול להבטחת תוצרת חקלאית כשרה בשנת השמיטה לעם היושב בציון", כתב הרב לאו בד' באייר, "ולצערי בעת הזאת, כאשר אנו נמצאים ערב אחרית השנה השישית ניתן לומר כי לא נעשה דבר אשר יאפשר היערכות נאותה לשנת השמיטה הבעל"ט". לדבריו, הרבנות הראשית הציעה לחקלאים ארבע חלופות שבמסגרתן יוכלו לפעול בשנת השמיטה – שמיטה מלאה, אוצר בית דין, היתר מכירה וגידול על מצעים מנותקים – וכי החלופות הוצגו בפני החקלאים בכנסים ובאתר משרד החקלאות כדי שהחקלאים יוכלו לבחור את האפשרות המועדפת עליהם.
"נתקיימו ישיבות, הרבנות הכינה את אשר נדרשה לו", כותב הרב הראשי, "אך החלטת החקלאי נותרה בידו ואינה מועברת לרבנות הראשית לישראל. הסיבה לכך היא כי עדיין לא אושר תקציב להיערכות לשנת השמיטה, וממילא גם לגוף אשר ירכז את הנתונים וייתן מענה נכוחה לחקלאים. יתרה מזאת, בעת כתיבת שורות אלו הובא לידיעתי כי מהתקציב שתוכנן נגרע סכום שיועד לפיקוח על התוצרת בשנת השמיטה. היעדר פיקוח משמעו אי-אישור התוצרת ופגיעה בחקלאים ובצרכנים".
הרב לאו הוסיף במכתבו החריף כי מהצעת המחליטים שהכין המשרד לשירותי דת ואשר טרם אושרה, הוסר התקציב עבור פעילות אוצר בית דין. "בכך יהא דין חלופה זו להימחק והפגיעה בחקלאים תהיה קשה, היות שתוצרת חקלאית זו יש באפשרותה למצוא את דרכה למגזר החרדי, וממילא להגדיל את אפשרויות השיווק בענפי חקלאות מסוימים". על סמך פגישות עם חקלאים, בעלי מטעים ובעלי כרמים, ציין הרב כי חלק גדול מן החקלאים משווע לפתרון של אוצר בית דין ואי-אישורו עלול לפגוע אנושות בחקלאות במדינת ישראל.
"ברצוני להתריע כי מצב זה יקשה ואולי אפילו ימנע מהרבנות הראשית לישראל לפעול להבטחת תוצרת חקלאית כשרה בשנת השמיטה הבעל"ט, וכפועל יוצא מכך, לא יהיה דורש לתוצרת החקלאית והנזק הכלכלי לחקלאי ישראל מי ישורנו", לשון המכתב. מלשכתו של הרב לאו נמסר כי עד עתה לא התקבלה כל תגובה מלשכת השר בנט.
גורמים ברבנות הראשית מאשימים את המשרד לשירותי דת כי למרות שקיבל את האחריות להכנת המשק החקלאי הישראלי לשמיטה לידיו – לא עשה דבר מלבד פעולות קוסמטיות. "המשרד לשירותי דת לקח את המושכות לעצמו ואמר שהוא ייערך לזה. הוקמה שם מחלקה לטיפול בשמיטה והיא מתעסקת בעניינים כמו תוספות של תכניות חינוכיות בעניין השמיטה והקמת גן שמיטה בגן הבוטני בירושלים, אבל היערכות של המשק לקראת השמיטה מבחינת מתן פתרונות לחקלאים – אין".
ברבנות מוסיפים כי בניגוד לטענות של הרב וייטמן, אין זה נכון שלא התחילה עבודת מיפוי הקרקעות. חברת גל אורן, שזכתה במכרז, החלה בעבודות, אך בהיקפים קטנים בהרבה מן הנדרש. "התסקיר התחיל, אבל בצורה מרושלת וגמלונית. האבסורד הוא שהרב לאו התיר את המכירה ואפשר אותה, בניגוד לציפיות ובהתאם לכל הדרישות, ובנט הרס את זה. ככה תהיה קטסטרופה בראש השנה".
המשמעויות של תרחיש האימים שבו לא תתאפשר מכירת הקרקעות לפני השמיטה הן תודעתיות וכלכליות כאחד. היתר המכירה, שיסודו בשו"ת שמן המור של ר' מרדכי רוביו מחברון ובפסיקות של הרב מוהליבר, ר' יצחק אלחנן מקובנה ועוד, אומץ על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולאחר מותו הפך לאחת ממחלוקות הדגל שבין היהדות החרדית לציונות הדתית. אם לא יתאפשר עד סוף השנה הנוכחית הסדר כולל של מכירת קרקעות בשל היעדר רישומי קרקעות מספקים, ואם כדברי הרב לאו לא יועבר תקציב לצורך מימון אוצר בית דין, תהיה זו הפעם הראשונה שבה ייאלצו רוב חקלאי ישראל לשבות ממלאכה ולהותיר את שדותיהם בור.
אולם המשמעות הכלכלית חורגת בהרבה מן הגבולות המגזריים. דו"ח מבקר המדינה שבחן את ההתנהלות הממלכתית בשנת השמיטה הקודמת קבע כי מחירי התוצרת החקלאית המשווקת כ'מהדרין' – הכוללת פירות מיובאים ויבול שנקנה מערביי יהודה והשומרון – היו גבוהים בכ-66 אחוזים ממחירי אותה תוצרת שנמכרה על פי היתר המכירה. למרות שהובטחו תמיכות לחקלאים ששיווקו יבול 'מהדרין' וכן הובטחו הטבות מס ליבואני תוצרת חקלאית – היה מי ש'עשה סיבוב' על הצרכנים בשנת השמיטה.
"מדובר פה על אולי מאות מיליוני שקלים שמתגלגלים", מסביר חקלאי ותיק שמעורה בנושא. "יש ייבוא של פירות וירקות מחוץ לארץ ללא קדושת שביעית, יש יבואנים שקשורים לגופים שעוסקים בהשגחה, והם כולם ירוויחו מיליונים. פגשתי ערבי ישראלי שאמר לי חצי בצחוק – 'למה אתם היהודים עושים שמיטה כל שבע שנים? תעשו שמיטה כל שנתיים'. הערבים הישראלים – בקלנסווה, בטירה ובמשולש - מרוויחים הרבה כסף. הם מקימים עכשיו חממות כדי לגדל ירקות והחרדים קונים מהם וכולם עושים מזה קופה".
במשרד לשירותי דת מודים כי ישנה בעיה חמורה מאוד במוכנות לקראת השמיטה. לטענת סגן השר אלי בן-דהן, עיכובים משפטיים שאינם תלויים במשרד גרמו לכך שחברת גל אורן, שזכתה במכרז לביצוע מיפוי הקרקעות, לא יכלה להתחיל את העבודה בזמן.
"התחלנו להתכונן מוקדם מאוד לשמיטה", אומר בן-דהן. "יצאנו במכרז שבו נבחרה חברה שתעסוק במיפוי ובהגעה לבעלי הקרקעות החקלאים, כדי להציג בפניהם שלוש אפשרויות – לא לעבד את האדמה בכלל, לעבד בהגבלות ולשווק דרך אוצר בית דין, או להשתמש בהיתר המכירה. חברה שנייה, שלא זכתה, הגישה עתירה מינהלית נגד המשרד. בית המשפט ביקש מאיתנו לבדוק שוב את הרכיבים של המכרז ולראות אם אכן החברה שזכתה עונה על התנאים. ועדת המכרזים התכנסה פעם נוספת לפני כחודש והגיעה למסקנה שהיא עומדת מאחורי הבחירה בגל אורן. החברה התחילה לעבוד, ואז חברה שלישית שהתמודדה במכרז הגישה עתירה והיינו צריכים ללכת שוב לבית המשפט. ועדת המכרזים התכנסה בשבוע שעבר, בחנה את כל ההצעות, והחליטה שעדיין על פי כל הנתונים חברת גל אורן צריכה לזכות. בית המשפט ביקש שנמתין שבוע ונאפשר לחברה השלישית להחליט אם היא רוצה להגיש ערעור או לא".
לדברי בן-דהן, ההכנות בשטח דווקא מתקדמות. "המיפוי לא נעשה על ידינו. עיקר המיפוי נעשה על ידי משרד החקלאות, ושם הדברים מתקדמים ונעשים. אני מניח שברגע שייגמר השבוע גל אורן תיכנס לעבודה במלוא הקיטור. המיפוי נמצא לקראת הסוף והחברה תוכל להגיע במרב המהירות לכל בעלי הקרקעות ולהחתים אותם".
שלושה וחצי חודשים זה זמן מספיק? בשמיטות הקודמות התחילו את התהליך מסוף השנה החמישית.
"כנראה לא הבנת טוב. לצערי הרב בשמיטה הקודמת הם התחילו לעבוד באלול, חודש לפני כניסת השמיטה. אנחנו התחלנו לעבוד חצי שנה קודם לכן. מה אני יכול לעשות שיש עתירות וכמעט כל מי שלא זוכה במכרז מגיש עתירה? מזלנו הטוב הוא שהעתירות לא התקבלו כי פעלנו נכון וכראוי, אבל כל עתירה כזאת גורמת לעיכוב של מספר שבועות".
הבעיות המשפטיות הן הצרות הקטנות שאיתן צריכים להתמודד במשרד לשירותי דת. הצעת מחליטים שניסחו במשרד בנושא השמיטה, להסדרת עבודות ההכנה ולהסדרת פעולות משרדי הממשלה בשנת השמיטה, תקועה גם היא בשל אי-הסכמות עם האוצר על גובה התקציב שיוקצה לצורכי השמיטה. בעוד בבית היהודי מעוניינים בשמירה על מסגרת התקציב של השמיטה הקודמת – בסביבות 100 מיליון שקלים, האוצר מבקש לקצץ לפחות 20 מיליון שקלים. זאת למרות שעל פי החישובים, סכום של כ-85 מיליון שקלים אמור להיות מועבר בכלל למשרד החקלאות לצורך מתן שיפוי ופיצוי לחקלאים ולגופים נוספים שנפגעים משנת השמיטה. המשמעות היא שכלל לא נשאר תקציב עבור פעילות המשרד לשירותי דת לקראת השמיטה. כאמור, מדובר בפעילות שהיא בחלקה הגדול קריטית לצורך קיום השמיטה יחד עם שימור החקלאות היהודית בישראל ועם רמת מחירים סבירה לצרכן.
"כרגע החברה שזכתה במכרז עובדת עם כספים ממקורות פנימיים של המשרד כדי לא לתקוע את השמיטה", מציין בן-דהן. "מדובר על סכומים קטנים של מקדמות כדי שהחברה תוכל לעבוד. את התשלומים הגדולים לכל צוותי העבודה ומה שצריך לשלם למשרד החקלאות עבור המיפוי, נשלם ברגע שהתקציב יגיע. כרגע, כדי שהעבודה לא תיתקע, מצאנו מימון ממקורות פנימיים על חשבון דברים אחרים".
בשבוע האחרון התפתח משבר קואליציוני זוטא בין מפלגות הבית היהודי ויש עתיד, לאחר שהשר יעקב פרי מיש עתיד הגיש ערר על אישור שניתן בוועדת השרים לחקיקה להצעת
באופן לא מפתיע, מתגלה כי גם המחלוקות בנושא השמיטה נובעות, כך על פי טענת סגן השר בן-דהן, ממניעים פוליטיים. "לצערי הרב, כרגע התקציב לא הועבר בגלל חילוקי דעות שיש למשרד האוצר איתנו. לוז המחלוקת הוא הטענה שאנחנו כביכול תוקעים הצעות חוק אחרות שחשובות למפלגות אחרות ולכן הם תוקעים את הנושא הזה, שחשוב לנו".
בן-דהן מודה כי קיימת סכנה שבשמיטה הקרובה לא יתאפשר היתר מכירה ולא יהיה אוצר בית דין. "אם חס ושלום לא יהיה היתר מכירה או אוצר בית דין, מה שיקרה זה לא רק נזק לציבור הדתי אלא לכלל הציבור. היום בישראל משווקת התוצרת החקלאית על ידי הרשתות הגדולות ועל ידי גופי שיווק גדולים שכולם עובדים עם כשרות של הרבנות הראשית. אם הרבנות לא תספק כשרות – הם לא ישווקו בכלל. תוצרת תלך לאיבוד כי אף גוף מסחרי לא ייקח על עצמו את הסיכון להזמין תוצרת חקלאית ללא הכשר. הנזק לכלכלת ישראל יהיה עצום. אני מקווה שהשכל יגבר ובאוצר יגיעו למסקנה שזה לא עניין דתי אלא עניין כלל-לאומי".
להערכת סגן השר, נותר עוד זמן קצר בלבד לצורך הסדרת התקציב, לנוכח לוח הזמנים ההולך ומתקצר ככל שעובר הזמן. "אני מעריך שאם הדברים לא ייפתרו בתוך חודש מהיום – תהיה סכנה ממשית לשמיטה. אם בתוך כמה שבועות העסק לא יסתדר, אנחנו עלולים חס ושלום ליצור נזק גדול מאוד לכלכלת ישראל".
אתם בקשר בנושא עם ראש הממשלה?
"אנשי לשכת ראש הממשלה מודעים בהחלט לעניין ואומרים שהם יעשו מאמץ לפתור את הבעיה".
כיצד יעלה על הדעת שדווקא במשמרת של הציונות הדתית במשרד הדתות לא יתאפשר היתר מכירה?
"זה לא קשור אלינו. אנחנו מוגבלים בכוחנו משום שאנחנו מפלגה של 12 מנדטים בלבד, ואיננו מרכיבים את הממשלה. אנחנו עושים כל מאמץ והיינו מוכנים בעניין הזה מכל הכיוונים כדי לקבל את פני שנת השמיטה. אם לצערנו הרב הממשלה כולה לא תתעשת ולא תיתן לנו את הסיוע כדי שנוכל לממש את כל מה שהכנו – לא ניתן לתאר את גודל הנזק שיכול להיות".
מחברת גל אורן נמסר בתגובה: מאז זכייתה במכרז ובהתאם להנחיות השוטפות של המשרד לשירותי דת וממונה השמיטה הארצי מר אפרים אנטמן, עוסק צוות ייעודי של גל אורן באיסוף נתונים של חקלאים מגורמים שונים העוסקים בתחום החקלאות בישראל, ובהם מועצות הייצור, ארגוני מגדלים, תנועות מיישבות ועוד. עבודת המיפוי נמצאת כבר בסופה ולהערכתנו ישנם למעלה מ-12 אלף חקלאים. אנו ערוכים לפגישות השטח האישיות עם כלל החקלאים, במטרה לבדוק איתם את הפתרון ההלכתי המתאים להם, בהתאם להנחיות ועדת השמיטה של הרבנות הראשית, בראשות הרב הראשי לישראל - הרב דוד לאו.
הכתבה פורסמה במוסף "צדק" של העיתון "מקור ראשון"
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
