רוב הדתיים חושבים שהרבנות הראשית לא מייצגת אותם
סקר ענק של ארגון הרבנים ”בית הלל“ מצביע על אי-אמון בין רוב הציבור הדתי-לאומי לבין הממסד הרבני. רק 5% מהדתיים המודרניים העידו כי רבנים ”מבינים את עולמם“
עוד ב-nrg יהדות:
- הר הבית בקונצנזוס הדתי לאומי
- בנט, אל תתעלם מהנשים החרדיות
הסקר ניסה לפלח את תתי-הזרמים בציונות הדתית צילום: KippaMania
רוב הציבור הדתי מכל המגזרים סבור שהרבנות הראשית אינה מייצגת את ערכיו ושיש לשפר את שירותי הדת במדינת ישראל. רק 6% מקרב המגזר הדתי-מודרני ו-20% מקרב המגזר הדתי חשים הזדהות עם הרבנות הראשית, ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק 37% חשים הזדהות עם הממסד הרבני.
לגבי יחס הציבור לרבנים, ניכרת תחושת חוסר רלוונטיות בקרב המשיבים מכל המגזרים. רק 5% מקרב המגזר הדתי מודרני סבור שהרבנים מבינים את עולמם. גם בקרב המגזר הדתי רק 20% סבורים הרבנים מבינים את עולמם ואפילו בקרב המגזר החרדל"י רק כמחצית סבורים שהרבנים מבינים את עולמם. בנוסף מסתמן שככל שעולה הגיל, כך מתעצמת תחושת חוסר הרלוונטיות של הרבנים: בקרב הצעירים בגילאי 18-25 סבורים כרבע מהנסקרים שההנהגה הרבנית רלוונטית לצרכי הציבור לעומת 15% בלבד בגילאי 56 ומעלה.
המגזר הדתי מפולג בשאלת השירות הצבאי לבנות, כשכמחצית מהדתיים המודרניים סבורים שבנות דתיות צריכות לשרת בצבא, לעומת 2% בלבד במגזר החרד"לי. כ-70% מהדתים המודרניים סבורים שעל החרדים להתגייס לצה"ל לעומת כ-30% במגזר החרד"לי.
הסקר מצא כי קיים קונצנזוס בקרב כל המגזרים ביחס לסוגיית העגונות: רק 7-18% בקרב הציבור הדתי והדתי מודרני סבורים שבעיה זו מטופלת באופן אפקטיבי על ידי הממסד הרבני, לעומת כ-40% בקרב הציבור החרדל"י. בקרב ציבור הנשים, רק 12% סוברות שבעיית העגונות מטופלת בצורה טובה.
מי ששירתו יותר משלוש שנים בצבא, מתאפיינים במובהק בעמדות ליברליות יותר
צילום: דובר צה''ל
בניגוד לכך, סוגיית מעמד האישה נמאצת במחלוקת בקרב הציונות הדתית. למרות שמרבית המשיבים מהמגזר הדתי מודרני מצדדים באופן ברור בקידום מעמד האשה בקהילה ובעולם התורה והמצוות באופן כללי, עדיין רובם מעדיפים שלא לשנות את המצב הקיים לגבי תפקידיהן של נשים בתפילות בבתי הכנסת. מאידך, רוב המגזר החרדל"י סובר שקידום מעמד האשה פוגע במרקם החברתי והמשפחתי.
הסקר מצא כי חלק מהדתיים שהגדירו עצמם ”מודרניים“ מודים כי הם פחות שומרים על אורח החיים ההלכתי, זאת לעומת המגזר החרד“לי שטוען כי הוא מקפיד יותר על שמירת ההלכה. ההבדלים בין המגזרים ניכרים בסוגיות כגון תפילות במניין, הקפדה על כשרות, קביעת עיתים לתורה, היחס לסוגיות צניעות ועוד. למרות זאת, הרוב המוחלט בכל המגזרים היו בוחרים להיות דתיים או להשתייך לזרם הדתי לו היתה ניתנת להם האפשרות לבחור.
מעניין לגלות, בתוצאות הסקר, כי גברים ששירתו שלש שנים ומעלה בצבא מקפידים פחות על תפילת שחרית במניין וקביעת עיתים לתורה בכל שבוע. כמו כן, הם מתאפיינים במובהק בעמדות ליברליות יותר, ביתר רצון לשילוב עם החברה הכללית וביתר פתיחות לתרבות. לעומת זאת, גברים שלמדו ארבע שנים ומעלה בישיבה על תיכונית, מתאפיינים בהצהרה על הקפדה גדולה יותר על המצוות ובפחות נכונות להשתלבות בחברה הכללית.
נשים אשר גילו פתיחות גדולה יותר להשתלבות בחברה הכללית, גילו במקביל גם עניין רב יותר בהלכה ובלימוד התורה. בסוגיות רבות נמצאו בסקר הבדלים מובהקים בין
בארגון הרבנים ”בית הלל“ הדגישו כי תוצאות הסקר ”מצביעות על תחושת חוסר רלוונטיות בקרב הציבור כלפי העולם הרבני“. עוד ציינו בארגון כי ”הציבור המעורה יותר בחברה הכללית מתקשה לעיתים למצוא את הדרך לשילוב אידיאלי בין עולם ההלכה לערכי החברה, דבר הגורם לעיתים לחוסר מוטיבציה לשמירת ההלכה. תוצאות אלו מחייבות את כלל רבני הציונות הדתית במגזרים השונים, לפעול בכל דרך כדי להחזיר את תחושת האמון ברבנים ובממסד הרבני ולסייע לציבור לגשר על הפערים הקיימים לכאורה בין ערכי התורה לערכי החברה הכללית“.
”הממצאים מעידים על הצורך הדחוף והחיוני בפיתוחה וחיזוקה של הנהגה תורנית רלוונטית למגוון הקהילות ברחבי הארץ. יש חשיבות עליונה במיצוב ההלכה היהודית כרלוונטית לחיים ובהגברת המחויבות להלכה בקרב הציבור הציוני דתי לגווניו“, ציינו ב“בית הלל“.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
