רגע לפני מינוי דיינים: האם שוב תנצח הקומבינה?
לאחר ארבע שנים של השתקה, תתכנס השבוע הוועדה למינוי דיינים. האם יישמר המפתח המגזרי, או שנזכה לראות מינויים ראויים? חבר בוועדה מודה: "מופעלים עלינו לחצים לא פשוטים"
אביו של דוד כמעט ויתר על הגשת המועמדות בסיבוב הנוכחי. לאחר שנים רבות שבהן היה מועמד החליט לחסוך לעצמו את מסכת הייסורים של מפגשים וראיונות עם כל חברי הוועדה, כשבכל פעם מסתבר לו מחדש שמדובר בסך הכול בהצגה, ושמתמודדים פחות ראויים מתמנים על פניו. אבל הפעם נפל לדוד האסימון. הוא החליט שלא לוותר, להיכנס לתמונה ולשחק את המשחק. הוא מודה בכנות שהוא עבד חזק מאוד במישור הפוליטי, והפעיל את כל הקשרים האפשריים עם כל מי שיש לו קשר לאחד מחברי הוועדה. "עם כמה שאבא שלי ראוי ועם כל ההמלצות והניסיון שיש לו, הבנו שבלי פוליטיקה זה פשוט לא יעבוד".
ביום חמישי הקרוב, לאחר כמעט ארבע שנים של קיפאון, עתידה הוועדה למינוי דיינים להתכנס ולהחליט על מינויי דיינים חדשים. בקואליציה נטולת חרדים ועם מודעות גבוהה לשאלות דת ומדינה, וכאשר שלושה מבין חברי הוועדה, כולל היו"ר, הן נשים (על פי החוק החל מהוועדה הבאה יידרש מינימום של ארבע נשים), הציפייה לשינוי משמעותי גבוהה. "על חברי הוועדה להיות מודעים וערים לעמדות המועמדים כלפי נשים, ולהביא זאת לידי ביטוי בתפקידם בוועדה, לטובת קידום השוויון בין המינים", אומרת פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה. "שוויון זה עולה בקנה אחד עם היהדות ואיננו סותר את ערכיה. אני מקווה שחברי הוועדה, דוגמת שר הפנים גדעון סער, ששימש יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ימלאו את חובתם הציבורית ויפעלו למינוי דיינים שהוכיחו בפסיקתם מחויבות לעניין זה". אלא שבשטח, טוען דוד, העסקים כרגיל. כל קבוצה מנסה לקדם את המועמדים שלה ומי שדוחף יותר מצליח.
עם אחד־עשר חברי הוועדה נמנים כיום שרת המשפטים ציפי לבני, שר הפנים גדעון סער, חברת הכנסת שולי מועלם וחבר הכנסת אלי ישי, הרבנים הראשיים, דייני בית הדין הגדול הרב ציון אלגרבלי והרב ציון בוארון, נציגי לשכת עורכי הדין עו"ד אשר אקסלרוד ועו"ד מרדכי אייזנברג, והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור – מינוי חדש של לבני על פי התיקון לחוק שיזמו חברות הכנסת עליזה לביא ושולי מועלם.
כאמור, הוועדה לא כונסה מזה ארבע שנים. לבית הדין הרבני הגדול לא מונו דיינים קבועים כבר למעלה משש שנים. המצב הידרדר עד כדי כך שמלבד הרבנים הראשיים, שמכהנים באופן אוטומטי כחברי בית הדין הגדול, ישנם עוד שני דיינים בלבד במינוי קבוע. בחודשים האחרונים עבדו חברי הוועדה בקדחתנות. הם חולקו לשתי וועדות משנה וערכו ראיונות עם מאות מועמדים. חווֹת דעת נכתבו, דיונים נערכו, ולבסוף, בהנחיית השרה לבני, צומצמה רשימת המועמדים. אך מאחורי הקלעים, בשקט בשקט ומחוץ לרדאר התקשורתי, פועלים בעלי האינטרסים והמקורבים לקידום המועמדים 'שלהם'. בשבועות האחרונים הגיעה הפעילות הזו לנקודת רתיחה.
החידוש הוא שהפעם, גם ארגוני הנשים לוקחים חלק בפעילות ודואגים להציג ולקדם את האלטרנטיבות הראויות לדעתם מבין הדיינים. ארגון 'מבוי סתום', הפועל למען נשים עגונות ומסורבות גט, הכין חווׂת דעת מפורטות שהועברו לחברי הוועדה על כלל הדיינים המועמדים לבית הדין הגדול, וזאת על סמך ניסיון של שנים בהופעה מול הדיינים. בחווֹת הדעת מפורטים פסקי הדין החשובים, היחס לנשים, וההשתדלות למציאת פתרונות למסורבות הגט. "צריך לזכור שבית הדין הגדול הוא תקוותן האחרונה של נשים רבות, שבית הדין האזורי אינו מעניק להן סעד", מסבירה עו"ד בתיה כהנא־דרור, יו"ר 'מבוי סתום'. "כיום, הצדדים נאלצים לחכות חודשים ארוכים עד לדיון שנקבע להם. אי אפשר להפריז בחשיבותם של המינויים הללו, בפרט במצב שבו כל הציבור היהודי בישראל מחויב להינשא ולהתגרש בהתאם להלכה היהודית בבתי הדין הרבניים, כולל אלו הנישאים אזרחית בחו"ל. המבחן שצריך לעמוד לנגד עיני הוועדה למינוי דיינים ושרת המשפטים בראשה, הוא מסוגלותם של הדיינים לטפל במהירות וביעילות בתיקי גירושין תוך לקיחת אחריות ומציאת פתרונות לכל בעיות סירוב הגט והעגונות, מניעת סחבת בהליכי הגירושין, הפעלת סנקציות מידיות על בעלים סרבני גט הכוללות מאסר – מבלי לחכות שנים עד למתן פסקי דין לכפיית גט".
סדרת המינויים הנוכחיים היא משמעותית במיוחד, שכן הוועדה עתידה לבחור חמישה דיינים לבית הדין הרבני הגדול מתוך 21 מועמדים, ו־14 דיינים לבתי הדין האזוריים מתוך רשימה של 74 מועמדים. "צריך להבין שזאת הולכת להיות הנבחרת שתוביל את בתי הדין בשנים הקרובות. הדיינים שייבחרו ישפיעו על גורל מערכת הגירושים והגיורים בישראל", מסביר הרב דוד סתיו, יו"ר רבני 'צהר', ומזהיר: "חשוב שימונו דיינים בעלי ראייה רחבה וממלכתית, שמעבר להיותם תלמידי חכמים יבינו שאם לא יימצאו הדרכים להתמודד עם סוגיות העגינות וסרבנות הגט, החברה הישראלית תברח ממוסד המשפחה. הם צריכים להיות כאלה שמבינים שצריך לעשות הכול כדי שתיק גירושים יסתיים תוך חודשים ספורים ולא יימשך שנים".
בשנים עברו, גורמים חרדיים שלטו בוועדת המינויים ביד רמה. הוועדה נחשבה אז לזניחה, כזו שלא נלחמים על החברות בה, בשונה, למשל, מהוועדה למינוי שופטים היוקרתית. כך הסתדרו ביניהם החרדים האשכנזים והספרדים כשמדי פעם הם 'עושים טובה' ומכניסים דיין מחמד מהציונות הדתית, כזה שאינו מזוהה חלילה עם ארגון 'צהר' למשל. השינוי הגיע בקדנציה הקודמת של שר המשפטים יעקב נאמן, כאשר חבר הכנסת עתניאל שנלר כיהן כחבר הוועדה. נאמן דאג לעכב את כינוס הוועדה עד שהצדדים יסכימו על מינוי שוויוני יותר. "שליש, שליש, שליש", כונה הדיל שנרקם, דיל שהוביל בשנת 2010 למינוי 12 דיינים חדשים במפתח מפלגתי קבוע מראש.
אך מה שהוצג בעבר כהישג פוליטי עצום של הציונות הדתית נתפס כיום ככניעה זולה לכללים שהוכתבו על ידי העסקנות החרדית. "אם המצב שייווצר בסופו של דבר יהיה של 'שליש, שליש, שליש', זה יהיה בכי גדול לדורות", אומר הרב סתיו. "בהרכב הממשלה הנוכחי אני מצפה שהבית היהודי יספק יותר. בכלל אני חושב שהמפתח הזה הוא שערורייה. לא ייתכן שדיינים ימונו על פי מפתח סיעתי או האוריינטציה הדתית־חברתית שלהם! את מתארת לעצמך דבר כזה בבית המשפט העליון? לא יעלה על הדעת. המפתח צריך להיות ענייני. לי לא איכפת אם הדיינים יהיו ציונים או לא ציונים; מעניין אותי שיהיו תלמידי חכמים ושיהיו אנשים שבאמת מעניין אותם לפתור את המצוקות ולהתמודד עם הבעיות. לא לצאת ידי חובה עם הדעות המחמירות ביותר בעולם ההלכה".
חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, אשר אקסלרוד, טוען שלא מופעלים עליו לחצים. הוא לא מכיר קמפיינים להרצת מועמד זה או אחר, ולדבריו הבחירה תיעשה באופן ענייני בלבד. "לחלק את הדיינים לפי השתייכות מגזרית זה בעיניי כמו להגיד שנבחר בחמישה נמוכים, חמישה שמנים וחמישה גבוהים. ברור שכל אחד קרוב יותר למגזר כזה או אחר, אבל אין לי ספק שחברי הוועדה רואים בראייה רחבה את האינטרסים הציבוריים, בשאיפה שהטובים ביותר ייבחרו".
נשמע חלום, אבל בפועל מסתבר שהחלוקה המגזרית שהנחיל השר נאמן חיה ובועטת. "כל השנים היה נהוג לתת 'שליש, שליש, שליש'", אומרת ח"כ שולי מועלם. "אני בתחילת הדרך ביקשתי לפתוח את המנהג ולחלק אותו אחרת – רבע לחרדים האשכנזים, רבע לחרדים הספרדים, רבע לציונים הדתיים האשכנזים ורבע לציונים הדתיים הספרדים". מועלם איננה בטוחה ש'שיטת הרבע' החדשה תתקבל על שאר חברי הוועדה, אך על כל פנים הדגש מבחינתה הוא הגורם המחליט. "התפיסה שלי היא שהציונות הדתית בוחרת את הציונים הדתיים, הש"סניקים יבחרו את הש"סניקים, והחרדים האשכנזים יבחרו את החרדים האשכנזים. היו שנים שאמרו לציונות הדתית מי המועמדים שלה, ואני חושבת שאנחנו לא צריכים להיות במקום הזה יותר. אנחנו נגיע להסכמה, בגלל שכל קבוצה צריכה את הקבוצה השנייה ואין קבוצה אחת עם יתרון על פני הקבוצות האחרות", מסכמת מועלם באופטימיות.
יכול להיות שתרוויחי מועמדים ראויים בעינייך, אבל אולי תצטרכי להסכים למועמדים אחרים שהגיעו לאן שהגיעו רק בגלל קרבה משפחתית.
"מה שהוועדה צריכה לעשות זה להסתכל על המועמדים באופן הכי ענייני ולבחור את הדיינים הכי מעולים, ויש יותר מחמישה מעולים בכל אחד מהזרמים. לדעתי הניפוי של האנשים הבעייתיים כבר נעשה, ועכשיו נצטרך לבחור מתוך הטובים את הטובים מאוד. אני לא חושבת שראוי לפסול מישהו רק בגלל שהוא 'דוד של' או 'גיס של'. אם יש בעיה בקרבת משפחה אני מניחה שנקבל הנחיה מקצועית מהיועץ המשפטי לממשלה מה עלינו לעשות. לי ברוך ה' אין אף קרוב מבין המועמדים".
אחד המועמדים הוא אח של העוזר הפרלמנטרי שלך...
"נכון. אז מה? לא מדובר בקרבה משפחתית. אני לא פגשתי אותו לפני שהוא היה מועמד כמו שלא פגשתי את שאר האחים של העוזר שלי. בשביל הנראות שלי האישית מול חברי הוועדה, כולם ידעו זאת מהיום הראשון. הוא כמובן לא בא לפני ועדת המשנה שאני חברה בה למרות שלא הייתה חובה כזו. כשהיה צריך לדווח על קרבת משפחה ליועצת המשפטית של הוועדה אמרתי שלמרות שהוא איננו קרוב משפחה שלי אני מסבה את תשומת הלב לכך. הלופ הזה של הקרבה בכלל לא שם, לא מבחינתי ולא מבחינת הוועדה".
מעיון ברשימת המועמדים עולה קרבה משפחתית בולטת של חלק מהמועמדים לדיינים מכהנים או רבנים ידועים. אנחנו מצאנו קרבה מעין זו אצל כ־15 מועמדים, מתוך 74 המועמדים לבתי הדין האזוריים. ייתכן שמדובר ביחס הגיוני; השאלה היא כמה מתוכם ייבחרו בסופו של יום. כך ניתן למצוא ברשימה את שני החתנים של הרב מצגר - הרב אברהם גאופטמן והרב יחיאל האופט, הבן של הרב עמאר – הרב אליהו עמאר, ועוד.
חשוב לציין שעל פי כללי הוועדה, אין למנות דיין הקשור בקרבה משפחתית מדרגה ראשונה לדיין מכהן אלא מטעמים מיוחדים, הנחיה פושרת משהו בהתחשב בעובדה שהפרוטוקולים של הוועדה חסויים. בכל מקרה, הכללים אינם מתייחסים לקרבה משפחתית בין המועמדים לחברי הוועדה עצמם, למרות שגם כאלה ניתן למצוא. הרב ינון בוארון, למשל, הוא בנו של דיין בית הדין הגדול ציון בוארון, הרב פנחס פרנקל הוא בן דודו של הרב דוד לאו, ואילו הרב אריאל שוויצר הוא גיסו.
לא ברור כיצד מתכוונת הוועדה לפעול בהתחשב בנתונים הללו. נראה שהשרה ציפי לבני ביקשה לכרוך את המינויים לבית הדין הגדול, שמצריכים רוב של 8 מבין 11 חברי הוועדה, עם המינויים לבתי הדין האזוריים שמסתפקים ברוב רגיל, מתוך מחשבה שהדבר יעניק כוח רב יותר לאגף הליברלי מקרב חברי הוועדה. אלא שכיוון שהמינויים תלויים זה בזה, הדבר מחייב הסכמות מראש לגבי כלל המועמדים, מה שיקשה על הפרדת הדיונים על המועמדים השונים. היועצת המשפטית של משרד המשפטים, לאה רקובר, מסרה בתגובה כי "במצבים של קרבה משפחתית התקיימה ישיבה בנושא אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והנושא נבחן ונשקל על היבטיו השונים. עם גיבוש עמדה היא תועבר ליו"ר הוועדה".
חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, עו"ד מרדכי אייזנברג, מציג עמדה נחרצת בעניין. "מבלי להתייחס לשמות כאלו ואחרים אני אישית חושב שלאור ניסיון העבר ולאור התרעומת הציבורית הרבה – ואני מתכוון למאות המועמדים שלמדו שנים רבות והוציאו כושר לרבנות והם רואים פעם אחר פעם שנבחרים אנשים שבאופן אובייקטיבי אינם הראויים ביותר – צריך לעשות תיקון לצד השני, ובאופן קטגורי לא לבחור מועמדים קרובים לדיינים מכהנים או כאלה שיש להם יחצנים מטעם". על פי אייזנברג, מובן שאם יש מועמד שהוא משכמו ומעלה, "כליל המעלות", ניתן להתגבר על הפגמים הללו, אבל לדעתו "אין כיום מבין המועמדים אחד כזה. לכן הכלל של לא למנות אנשים כפי שהזכרתי תקף במינויים הנוכחיים".
אייזנברג הוא היחיד מבין חברי הוועדה שהסכים להודות באופן גלוי שחברי הוועדה אכן נתונים ללחצים פוליטיים. "אין עדיין הסכמות. יש גישושים וזו מלאכה לא קלה. מה עוד שלצערי הרב לא רק שיקולים ענייניים מעורבים בבחירה הזו. יש שיקולים מגזריים, פוליטיים, בעלי שררה שמשפיעים, פרוטקציונרים, קשרים, והכישורים אי־שם בסוף הרשימה".
אייזנברג הוא חרדי, לכאורה דמות מפתח שיכולה להצטרף לחמשת החרדים הקיימים ברשימה (הרבנים הראשיים, הדיינים וח"כ אלי ישי) ולהטות את הכף לטובתם, אלא שהוא מצדו טוען בתוקף כי "אני לא מייצג חרדים בוועדה וגם לא את עורכי הדין בוועדה. כך על פי חוק; חבר וועדה שמונה צריך להכריע על פי צו מצפונו בלי שום קשר לגופים או לגוף שבחר בו, ואני משתדל בכוחי הדל לברור מועמדים שהם ראויים בעיני שמיים ובעיני אדם".
האם אתה מקבל פניות ממקורבים למיניהם?
"אין חבר וועדה אחד שלא פונים אליו. אבל אני עונה להם באופן הכי ברור שאני דואג לאלו שאין להם מי שיתקשר בשמם. רבים מבין חברי הוועדה הם בעלי מצפון עם גישה עניינית, ששמים את המגזר ממנו הם באו בצד וכן מנסים לבחור את הדיינים הראויים ביותר, אשכנזים, ספרדים, חרדים או סרוגים. אני מאוד מקווה שאם יהיה דיל הוא יהיה מבין חברי הוועדה הללו, כדי לבחור את הראויים ביותר".
אגב, משיחות עם גורמים המעורים היטב בנעשה בוועדה
ואכן אייזנברג מפתיע ומצהיר באופן מפורש על הרב אוריאל לביא כדיין המוביל מבחינתו לבית הדין הגדול. "לעניות דעתי מדובר בבכיר הדיינים בישראל כיום. יש חשיבות עליונה לחזק את מעמדו של בית הדין הגדול, כדי שתהיה אוטוריטה מספקת לדייני בתי הדין האזוריים שיקבלו את הפסיקה שלו וישנו את הפסיקה שלהם בתיקים שחוזרים אליהם. יש מעט מאוד דיינים שהם אוטוריטה בפסיקה דיינית באופן מובהק ולכן השיקוף המגזרי כאן הוא זניח עוד יותר". הרב לביא, כפי שמפורט בהרחבה בטור 'הגנה מן הצדק', הוציא לאחרונה פסק דין תקדימי במיוחד הנוגע להתרת עגונות וסחף אחריו את תמיכתם של חלק מארגוני הנשים.
חברי הוועדה מנסים, אם כן, לשדר פוליטיקה חדשה ועניינית, אבל אולי כמו דוד, הם פשוט בחרו לשחק הפעם את המשחק בחכמה, ולהגיע עם מעט יותר כוח לאחד ממשחקי הפוקר הקשוחים במערכת הפוליטית
הכתבה פורסמה במוסף "צדק" מבית "מקור ראשון"
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
