תיקוני ליל שבועות מוכיחים את ההתחדשות היהודית

הפופלאריות הגדלה של אירועי חג השבועות המתרחשת באופן אותנטי, היא ההוכחה להיות ההתחדשות היהודית אחד ממנועי הצמיחה הערכיים החזקים של החברה הישראלית

ליאור וינטרוב | 3/6/2014 11:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: שבועות
ישראל משתבחת בשנים האחרונות בהיותה מדינת חברות ההזנק- The Start Up Nation  ובעוד אלפי יזמים עומלים על הפיתוח הבא שיאפשר להם את ה-EXIT  המיוחל, אל מול עיננו  קורם עור וגידים סטרט אפ חדש-ישן, רענן, משנה מציאות, והשפעתו הפוכה מהמושג EXIT, זוהי ההתחדשות היהודית שחג השבועות הפך לאחד מסמליה.

ליאור וינטרוב
ליאור וינטרוב שמוליק אלמני
רבבות ישראלים מכל הגילאים, הסקטורים וקצוות הארץ שלא יסתפקו באכילת מאכלי חלב ובלבישת בגדים לבנים, ימנעו שינה מעיניהם בערב שבועות ויקחו חלק בחוויה יהודית-ישראלית של לימוד ועיסוק במורשת, בתרבות, באקטואליה ובמוסר. העובדה כי תופעה זו נישאת בעשרות שנות קיומה על כתפי מספר מצומצם של ארגונים  ועמותות מחויבות ופורצות דרך, כמעט ללא תמיכה ממשלתית מצביעה על הצמאון העז בציבור הישראלי ליהדות פתוחה, עכשווית ורלבנטית התואמת את ערכיו ושאינה מחויבת להלכה אן לשמירת מצוות.

סקר דעת קהל בקרב הציבור הציוני הבוגר מראה כי רוב הציבור מזדהה עם ערכי ההתחדשות היהודית, מבין את חשיבותה האסטרטגית לחברה הישראלית, למדינה ולעם היהודי. דמיינו  את הפוטנציאל הניתן למימוש לו תזכה ההתחדשות היהודית לסיוע, ולהעצמה  כך שתובן על ידי ותונגש לכל ישראלי.

בארבע שנות שירותי כדיפלומט בוושינגטון הזדמן לצפות מקרוב במאבק ההרואי של הקהילה היהודית בארה"ב נגד אחוזי נישואי התערובת הגבוהים כדי למנוע אובדנו של הדור הבא ובא בעת בפער המדאיג ההולך ונפער בין שתי הקהילויות היהודיות הגדולות בעולם  בישראל ובארה"ב. עברו הימים בהן שאלת התעמעמות הזהות היתה רק נחלת בני עמנו מעבר לים ויכולנו להיות שאננים לגבי נגזרותיה של שאלה זו על היחסים בין הישראלים לבין עצמם, בין הקבוצות השונות באוכלוסיה
ובין היחיד לבין הרעיון הציוני. כמו בתפוצות גם בישראל יחידים וקבוצות צריכים להשקיע מאמץ מודע בשימור ועיצוב זהותם האישית והקהילתית, ולא, החלטותיהם של אחרים יעשו זאת בעבורם או לפחות יצמצמו את מרחב התמרון שלהן. בשתי הסוגיות- שאלת החיבור לתרבות, למסורת ולזהות היהודית ובשאלת הפער המסוכן בין חלקיו השונים של העם היהודי להתחדשות היהודית או אם תרצו ליהדות הישראלית, יש בשורה משמעותית.

בראיית היהדות לא רק כדת אלא גם כתרבות  פתוחה מעודדת רב תרבותיות, רלבנטית ועכשווית יש כדי לנטרל חסמים המונעים כיום מציבורים גדולים הפגנת פתיחות גדולה יותר למורשתם וזה עוד לפני שהזכרנו השפעת אתגרים מצד התרבות הגלובלית ומתקפות נרטיביות על זכותינו להתקיים כאן, כמו תנועות ה-BDS. בהנחלת  ערכי ההתחדשות היהודית לדור הצעיר אנו מחזקים את המארג המחבר בין רוב היהודים בישראל לבין יהדות העולם, לא רק על בסיס היסטורי, תרבותי ותועלתני (סיוע החוץ מארה"ב) אלא גם על בסיס עתיד משותף כעם. ללא התחדשות יהודית ממונפת ורחבה בטווח הבינוני והרחוק צעירי תגלית ומסע יראו לצעירי ישראל כסתם עוד תיירים מאמריקה.  

הפופלאריות הגדלה של אירועי חג השבועות המתרחשת באופן אותנטי, ללא תקציבי ענק לשיווק, למיתוג ולפרסום, היא ההוכחה להיות ההתחדשות היהודית אחד ממנועי הצמיחה הערכיים, תרבותיים ורוחניים החזקים של החברה הישראלית. עם הרבה חזון ועם מאמץ לא גדול, יכולות  השנים הקרובות יכולות שנות ההתחדשות היהודית- שנים של יותר זהות יהודית ישראלית, פחות קיטוב בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין יהדות העולם וחיבור ילדינו לרעיון הציוני. לטובת כולנו- כי היהדות שייכת לכולנו.

הכותב הוא מנכ"ל שערים- הארגון להעצמת ההתחדשות היהודית בישראל ולשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון וראש מטה השגריר בוושינגטון.

רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק