נחשף: אחד הקמיעות הראשונים של ירושלים
הקמיע הודפס בבית הדפוס העברי הראשון ברובע המוסלמי בירושלים, בשנת 1874. בשבוע הבא הוא יועמד למכירה פומבית
ה'קמיע ירושלמית', כפי שהיה מכונה בעת הדפסתו, רלוונטי במיוחד לימים אלו בירושלים – הוא נועד, בין היתר, לשמירה משריפות, לצד שמירה ליולדת. הוא הודפס על ידי ישראל דוב פרומבקין, מחלוצי העיתונות העברית וחתנו של ישראל ב"ק, מייסדו של בית הדפוס העברי הראשון.
הקמע הירושלמי
בית המכירות קדם
בקמיע מופיעים כמה סימנים ידועים: המרכזי הוא מגן דוד הנתון במעגל. המעגל מייצג עיגול הרמטי שאין לחדור אליו, בעוד המגן דוד שימש כשלעצמו כסמל הגנה של דוד המלך. שכן על פי המסורת דוד המלך נהג לחרוט אותו על המגן שלו לפני היציאה לקרב. כמו כן, שני המשולשים ההפוכים המרכיבים את מגן הדוד מסמלים את כוחות השמיים והארץ המשולבים – החוברים יחד להגנה. בתוך מגן הדוד נכתבו צירופים של פסוקים שונים שמשמשים להגנה.
במרכז הקמיע מצוירים פעמיים שלושת המלאכים השומרים: סנוי, סנסנוי וסמנגלף, הנראים כהכלאה בין ציפור לאדם. בקמע נכתב 'אדם וחווה חוץ לילית', לשון השבעה שמטרתה גירוש השדה לילית, אשר הייתה אשתו הראשונה של אדם הראשון, כשהמטרה היא למעשה גירוש השפעה שלה על הלידה. לילית מוכרת במסורת כמי שהורגת תינוקות בני יומם, ולכן הקמיע מתמקד דווקא בה.
מוטיב זה מתקשר לאגדה המפורסמת ביותר הקשורה לבריחת לילית מאדם הראשון לאחר שמאסה בו. לילית מגיעה לים הסוף וחוברת לאשמדאי מלך השדים. אדם התלונן לפני אלוהים כי אשתו נעלמה, ואלוהים שלח שלושה מלאכים, סנוי סנסנוי וסמנגלף, אחרי לילית. המלאכים התבקשו לשכנע את לילית לחזור, אך לא להכריחה אם אין רצונה בכך. כשמצאו המלאכים את לילית, אמרו לה לחזור, ולא - יטביעוה בים. בתשובה ענתה להם לילית כי היא יודעת שאלוהים לא בראה אלא כדי להרוג תינוקות ממין זכר בני פחות משמונה ימים (הגיל בו התינוק עובר ברית מילה), מקץ ימים אלה לא תוכל לגעת בהם. שלושת המלאכים עזבו את לילית לנפשה, אך מכיוון שחששו מאיומיה, השביעו אותה שלא תיגע בתינוקות לרעה אם תראה אותם במקום שבו הם שוכנים, או תראה קמיע שעליו כתובים שמותיהם.
שאר הטקסט על הקמיע סביב עוסק בפנייה למלאכים הטובים הנמצאים בשמים כדי שיפעילו את השפעתם בעליונים לטובת הגנתה היולדת. בנוסף, קמיע זה עושה שימוש בדמות המקומות הקדושים בארץ: מערת המכפלה, קבר שמואל הנביא, קבר רבי מאיר בעל הנס, קבר רחל ועיר דוד (ירושלים) כפנייה למי שקבור שם בכדי שיגן על היולדת. ארזי הלבנון הפרושים בשוליים מתייחסים לפסוק מספר תהילים 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', ונועדו לשמש כנוסחת הפעלה של צדיקים במרומים שיפצירו בפני אלוהים שיגן על היולדת.
הקמיע הינו בעל היסטוריה ארוכה של הגנה ואמונה ביהדות, והוא מבוסס על פנייה למלאכים ואמירת פסוקים מהתורה, כפי שמסביר רב בבלי שחי לפני למעלה
בגלל ההתרחקות מעבודה זרה ואומנות הדמות, הקמיעות היהודיים מדגישים דווקא את הטקסט ושמות המלאכים הנזכרים בהם כמגנים, ופחות אלמנטים פיגורטיבים. הקמיע העתיק ביותר שנחפר בירושלים הכיל מגילת כסף מגולגלת עליה נחרטה 'ברכת כוהנים' והיא בת 2,700 שנה.
בבית המכירות הפומביות 'קדם', מסבירים כי "החזרה אל הקמיעות נובעת מהרצון להציג משהו שהוא לא מיינסטרים. עבור האספנים זוהי למעשה תוספת מעניינת לאוסף, לא עוד רימונים לספר תורה או חנוכייה. מנגד ישנם גם מתעניינים רבים שרוכשים את הקמיעות מתוך אמונה כנה בהגנה הטמונה בהם. כך או כך, מה שמעניין הוא שגם לאחר מאות שנים, הפריטים האלה ממשיכים לרתק ולעניין".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
