חצי יובל לבית המדרש ”אלול“: מה השתנה?

לפני 25 שנה יצא לדרך בית המדרש ”אלול“, שפתח את שעריו לראשונה לדתיים וחילונים, גברים ונשים כאחד. לא מעט השתנה במהלך התקופה הזו בזירת ההתחדשות היהודית

שלומית רביצקי טור-פז | 9/9/2014 12:46

תגיות: אלול

ביום חמישי נחגוג במתחם התחנה בירושלים 25 שנה לבית מדרש אלול, ראשון בתי המדרש שפתחו את שעריהם בשווה לגברים ולנשים, לחילונים, מסורתיים ודתיים, במטרה לחדש שפה יהודית משותפת בלימוד, במפגש וביצירה של מדרש חדש. המייסדים, חבורת צעירים בראשות ח"כ ד"ר רות קלדרון ומוטי בר אור, קראו לאלול על שם מאמר חז"ל במסכת עירובין: "אלו ואלו דברי אלהים חיים", וביקשו להרחיב את הדימוי לא רק למחלוקת בית הלל ובית שמאי אלא גם למחלוקות המודרניות על אורח חיים, על סמכות ההלכה, על חינוך ועל אמונה. הם דרשו מעצמם לצלול לתוך ים התלמוד, לשקוע בתוכו, להתבשם ממנו, להקדיש לו את עתותיהם. שם ביקשו להיפגש עם עצמם ועם חבריהם.

דף גמרא, תלמוד שאטרסטוק

הרב ליכטנשטיין אמר פעם, בהתבקשו להסביר את הסכמתו לשבת עם רפורמים וקונסרבטיבים לשולחן אחד, כי פעמיים בכל התנ"ך יושבות כל החיות יחדיו בשלום זו עם זו – הפעם האחת היא בתיבת נוח, מפני המבול שבחוץ, והפעם השנייה היא באחרית הימים - "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". הרב ביקש להצדיק את השותפות בכורח המבול היורד בחוץ. באלול מבקשים להעביר מסר אידאולוגי אחר – אין מדובר באסטרטגיה של מאבק במבול, אלא בשאיפה מהותית לגור יחד כל החיות כולן – על הבדלי צבעיהן, מזגן ואורחותיהן – כשכל אחת מהן היא לפעמים כבש ולפעמים זאב, ולכולן יש קול. ומקום. "חברים מקשיבים לקולך. השמיעיני".

25 שנה הן שנות דור. בשנים אלה קמו לאלול בנים ובנות, שותפים ועמיתים, מעל 50 ארגונים בעלי הזמנה דומה ומאות אלפי לומדים. מה השתנה בשנים אלה? אלו מהפכות עברו על תנועת ההתחדשות היהודית?

מאגדה להלכה: אלול וחבריו החלו בחוויה אינטנסיבית של לימוד. לימוד עמוק ואישי, לימוד חי ואקטואלי, לימוד קהילתי ויוצר, אבל בדגש על הלימוד עצמו. במהלך השנים החלו הלומדים לחפש לעצמם טקס והלכה. הלומדים החילונים לא הסתפקו עוד ב'אגדה' וביקשו יישום מעשי-יומיומי לחוויה הלימודית העמוקה והלומדים הדתיים ביקשו להכניס את צורת הלימוד החדשה אליה נחשפו לתוך ביתם ואורחותיהם הדתיים. ה'הלכה' באה לידי ביטוי בעיצוב שבתות וחגים, בעיצוב טקסי חיים, ואף בעשייה קהילתית וחברתית שנובעת מתוך הלימוד. [אציין כי במקביל מתרחש בחלק מן הציבור הדתי תהליך הפוך – תהליך של מעבר מהלכה לאגדה, בחיפוש אחר פניה השוחקות והרוחניות].

מירושלמים וקיבוצניקים לכל עם ישראל: ארגוני ההתחדשות היהודית שפנו בתחילת דרכם בעיקר לקהל משכיל, ירושלמי ויוצא קיבוצים, חיפשו במהלך

השנים התרחבות ולמידה ממעגלים הולכים ומתרחבים. עבודה עם עולים מקרב יוצאי ברית המועצות ומכל הגלויות, היפתחות למקורות מזרחיים ומסורתייים, כניסה לקהילות מוחלשות, גיוון בקרב מנחי ומנהלי התחום – כל אלה שינויים והישגים ואף כישלונות שנחלנו במהלך השנים. ועוד העבודה רבה והיד נטויה.

מתהליך אישי לבולם זעזועים דמוקרטי: עם השנים, ואגב אירועים לאומיים כרצח רבין וההתנתקות מגוש קטיף הבינו ארגוני ההתחדשות היהודית כי יש להם תפקיד חברתי מרכזי לשימור עתידה הדמוקרטי של ישראל ואף למניעת מלחמת אחים. משימת המפגש הבין-מגזרי כבר לא היתה רק לשם בניית שפה חדשה והתקדמות רוחנית וחברתית אלא פונקציה של התרחקות, עוינות וניכור. לעתים הפכה המתודה הבית מדרשית הדיאלוגית לכלי יעיל שמטרתו השבת אחדות לאומית וערבות הדדית שהתנפצה.

מארגונים לתנועה: אנשים שהתקבצו סביב רעיון הגותי וביקשו להוביל שינוי חברתי בשפה וברוח, החלו לקדם פעילות חינוכית, קהילתית ופוליטית בתוך השדה המעשי. רעיונות הפכו למעשים, מסגרות ולומדים החלו להתרבות, ארגונים צצו כפטריות אחרי הגשם – כל אחד וייחודו, כל אחד ובוגריו. וביחד עם האוכל בא התיאבון. שאיפת השינוי החברתי גברה והנכונות לפעול בתוך השדה הפוליטי ואף המפלגתי התעצמה. כספים ושיווק הפסיקו להיות מלים גסות, והאתגרים ההגותיים נמהלו באתגרים ניהוליים. לא עוד ארגונים בלבד אלא תנועה רעיונית פוליטית בעלת שאיפות ודרישות מן הממשלה ומן החברה בישראל.

הכותבת היא מנהלת בית המדרש "אלול".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הדפסה