מבחן הפיאות של שרקי: בסוף הגיע דוס אמיתי אל המסך
הופעת הבכורה של יאיר שרקי, כתב הדתות החדש של ערוץ 2, הפכה בתוך דקות לסנסציה מגזרית. היא מלמדת על כך שהשתלבות הדתיים בתקשורת הפכה לתהליך טבעי, שלא דורש מהם לשנות את עצמם בדרך למסך
כן, הייתה זו ההופעה הראשונה של יאיר שרקי, כתב הדתות החדש של חדשות ערוץ 2, שעדכון הבכורה שלו הפך בתוך שניות לרגע של חגיגה מגזרית. הבחור הצעיר מגלי צה“ל, שעוד בטרם סיום שירותו הצבאי כבר ”סגר“ עם חדשות 2 על התפקיד, אולי לא מעוניין להופיע בלב הפריים-טיים כשליח המגזר הדתי לאומי. אך בניגוד למקביליו ועמיתיו הדתיים - הוא נמצא שם עם הפיאות, הזקנקן והכיפה. הוא שליח גם אם הוא אינו מעוניין להיות שליח, הוא חלק מהמגזר גם אם הוא מבקש להתנער ממנו.
יאיר שרקי
צילום מסך, פייסבוק
לעשרות אלפי ישראלים, אמש, פתאום הגיע מישהו ”משלנו“ אל המסך. לא חסרים דתיים בתקשורת, אפילו לא בערוץ 2, אבל שרקי הוא לא רק ”דתי“, הוא ”דוס“ על-באמת. בהופעה אחת יוצאת דופן (שמן הסתם בתוך חודשים תקבל ביטוי מעניין ב“ארץ נהדרת“), שרקי
לא, הם לא צריכים. שרקי הוכיח, ואחריו יוכיחו גם אחרים. זה שינוי משמעותי, שמתחולל רק עכשיו, אחרי 20 שנות השתלבות עיתונאים דתיים בתקשורת, מהלכן עברו עיתונאים דתיים תהליך חילון מזורז של אדפטציה אל התקשורת השמאלנית-חילונית-תל-אביבית. במסגרת התהליך הם נדרשו להחליף את הכיפה, לוותר על הציצית, לשכוח מהזקן ולא לדמיין פיאות - אפילו לא בלילה.
הפיאות של שרקי לא מוכיחות שהדתיים השתלבו בתקשורת. הדתיים כבר עמוק בפנים ומניין לתפילת ערבית אפשר כבר ”לגרד“ אפילו בחדשות 2. הפיאות של שרקי מוכיחות שהשתלבות הדתיים בתקשורת הפכה לתהליך טבעי, במסגרתו עיתונאים טובים רוצים לעשות חדשות ולהתקדם בקריירה מבלי לוותר על מה שהם ומי שהם. תהליך טבעי שמגיע מהרצון האמיתי לעשות חדשות ולא ”להשפיע“ או ”לשנות מבפנים“ (זה אף פעם לא עבד). וזו כבר בשורה טובה ששווה את הקדיחות בוואטסאפ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
