השבת כנכס: למה אני בעד ”חוק השבת“?
הצעת החוק החדשה בעניין השבת במרחב הציבורי הישראלי מהווה בשורה חדשה לציבור הישראלי, בעיקר מפני שהיא מביאה את השבת לשיח חדש שבו היא נתפסת כנכס ולא כזירת התגוששות
סבתא שבת, ראיתים ואחריש.
לא קדושה צלצלה בקולם הנוהם.
הם בחוזק ידם הוציאוך אל הכביש.
הם סידרו הפגנה ויריצוך לפניהם!
אם ניזכר כיצד עלתה השבת לדיון בציבוריות הישראלית (הפגנות, העברת המשחן, כביש בר אילן, הסיפוח הזוחל של מסחר בשבת), ניאלץ להודות שהיה בכך בעיקר החמצה של הברקה יהודית ייחודית.
הצעת החוק החדשה בעניין השבת במרחב הציבורי הישראלי שיזמו חברי הכנסת רות קלדרון ואלעזר שטרן מהווה בשורה חדשה לציבור הישראלי. העובדה הפשוטה כי את ההצעה הגישו אישה חילונית וגבר דתי היא החידוש הראשון. נציגי ציבור בעלי השקפות עולם שונות מסכימים שאפשר לריב על השבת, אבל רצוי מאוד שלא כי התוצאה רעה לכל הצדדים ולכל החפצים ביקרה של השבת. ברוכים הבאים לשיח חדש שבו השבת נתפסת כנכס ולא כזירת התגוששות.
שבת בתל אביב
צילום: שאטרסטוק
החידוש השני הוא ההכרה שהשבת הציבורית הישראלית היא מצב חדש וייחודי הנובע מקיומה של מדינה יהודית-דמוקרטית. את השבת הזאת פשוט אי אפשר לנהל כמו בית כנסת. גם צעקות השבר לא ישכנעו אדם בר דעת שנסיעה במונית שירות כשרה למהדרין, ואילו נסיעה באותו קו באוטובוס היא חילול הקודש. כך גם ההבדלים בין התחבורה הציבורית הפועלת בחיפה ובין זו המושבתת בתל אביב. במילים אחרות יש כאן הסדר בו צריך להביא בחשבון את המפעל העצום של השבת המסורתית על הערכים הגלומים בה ולשקול אותם בנסיבות של מדינת ישראל 2014. צריך "לעשות את השבת לדורותם"- לעשות מהשבת יום מיוחד, חברתי, תרבותי וגם דתי בדור הזה ובמציאות שלנו.
החידוש השלישי הוא שבשיחה הרווחת עד היום אמר כל צד בעיקר מה הוא לא רוצה – לא כפייה דתית, לא לסגור בתי עסק, לאפשר תחבורה ציבורית; ומהצד השני - לא לפתוח, לא לסגת. כל זאת מתוך איזו אמונה שהצד השני ייעלם או ייכנע. השאלה המביכה ביותר – דתיים וחילוניים כאחד – באין ספור דיונים על השבת שבהם השתתפתי היא: "מה אתם כן רוצים מהשבת הישראלית?". האם החילוני באמת רוצה שהכול יהיה פתוח, שהשבת תהיה יום ככל
החידוש הרביעי – הקשור בכל אלה ומצוי, לדעתי, ביסוד החוק המוצע הוא ההכרה שהצד התרבותי-רוחני של השבת הוא עיקרון העל שלה. במילותיו הנהדרות של ח.נ ביאליק: "ומה פרי כל העבודה הטרחנית הזאת של ההלכה? – יום שכולו אגדה". כל פרטי הפרטים שחייבים לדון בהם – מה שפתוח ומה שסגור, מה שנוסע ומי שלא וכן הלאה - הם הבסיס ליום מיוחד שבו בתוך עול החיים ניתנת לאדם אפשרות להיזכר בעצמו, לפגוש את משפחתו בדרך אחרת מביתר ימי השבוע, למצוא זמן לתרבות ולספורט ולחיות חיי קהילה משמעותיים שהמרוץ הכלכלי פשוט לא מאפשר.
המסקנה הפשוטה והמתבקשת היא שצריך דרך אחרת שבה כל צד יפרוס בכנות את אמונותיו ואת אורח חייו ומתוך ההבדלים האלה ייעשה ניסיון אמתי לחלץ דגם חיובי של השבת הישראלית. את פרטי הפרטים של החוק צריך לבחון. אפשר להתווכח עליהם אבל אסור שהמקטרגים, משני הצדדים, יביאו להחמצת ההזדמנות לקיים שבת ישראלית חדשה שיש בה סיכוי להיות שבת שלום.
הכותב הוא מנהל בית הספר להוראת תרבות ישראל, תכנית בארי, מכון הרטמן וממייסדי בית תפילה ישראלי בתל אביב. כנס בארי לדורותיו יתקיים ביום חמישי הקרוב, 18 בספטמבר, במכון שלום הרטמן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
