אלוהים, סליחה שעזבתי כשחשבתי שאתה לא אוהב אותי

יונתן, הומו דתי, חזר בשאלה בגיל 17 לאחר שחשב שאלוהים שונא אותו ומתעלל בו מפני שגרם לו להימשך לבני מינו: ”בסוף הבנתי, אם אתה החלטת לברוא אותי ככה, בשר ודם והומו - אתה לא טועה“

יונתן (השם המלא שמור במערכת) | 11/9/2014 12:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אלוהים שלי, רציתי שתדע, שבסך הכול אני רוצה להגיד סליחה.

סליחה שחשבתי שזנחת אותי, שחשבתי שאתה כועס וחורה אפך בי, סליחה שהייתי בטוח שאתה מעניש אותי בלי רחמים, שאתה מתנהג איתי במידת דין. סליחה שחשבתי שאתה כבר לא אוהב אותי עוד, שהצבת בפני משימה שנידונה לכישלון. סליחה שהיה לי ברור שבמשחק האכזר הזה שאתה משחק איתי החוקים כולם לטובתך ואני תמיד אפסיד.

לא יכולתי שלא לחשוב כך, אתה מבין אבא אהוב? הייתי בן 17, התחלתי להבין שכנראה זה סופי, כנראה אין זו משובת נעורים, כנראה זה הולך להיות שם תמיד. כנראה אני באמת הומו. ולמה אתה עושה לי את זה אלוהים אהוב שלי, למה?

אם אתה לא שונא אותי, לא כועס, לא מעניש בשרירות לב, אם זה לא סתם משחק מעוות וקרימינלי, אם זה לא איזה מחלה איומה שהחלטת להשית עליי בדין אי אילו עבירות ומעשים שעשיתי או לא עשיתי - אז למה שתברא אותי הומו?!?! הרי זה אסור, לא? אתה קבעת שזה אסור! אתה קובע את החוקים, המגרש שלך, הכדור שלך, הסלים שלך, ואני חייב לשחק לפי החוקים שלך! איך אתה יכול לצפות ממני לשחק כדורסל אם אתה גם מחליט לקשור לי את הרגליים זו בזו ואת הידיים מאחורי הגב?! ואחרי זה אתה עוד כועס שאני נופל?!?!?! אין לך דברים טובים יותר לעשות?!
 
צילום: פלאש 90
הומו חרדי, אילוסטרציה צילום: פלאש 90

אתה שונא אותי. אתה כועס! אני לא יודע למה, אבל אתה ממש כועס. אתה מעניש ומתאכזר. ואם כך אתה נוהג בי, למה שאני לא אתנהג כך??? למה שאני לא אקבע חוקים וגבולות חדשים, סתם ככה כמו שבא לי. הרי אנחנו כבר לא חברים!!! הרי שברת את הכלים ולא משחקים נכון?

לקח לי זמן להתאושש אלוהים יקר שלי, אחרי צונאמי גדול וקטלני חייבים לחכות בסבלנות לאורך זמן בשביל שהמים ייסוגו ואפשר יהיה להתחיל בהערכת נזקים. בזמן ההוא התנהגתי כמו אידיוט, אתה יודע, והחלטתי לפגוע בך כמו שפגעת בי. החלטתי להפנות
לך עורף כמו שהפנית לי. וככל שייסורי הנפש שלי על העונש הגדול ועל העוול הגדול שעשית לי גדלו והתעצמו, כך גדל לו המרחק בינינו. היה נדמה לי ששנינו רצים זה הרחק מזה ובתווך עמדו להם גדלו והתעצמו המחשבות הארורות האלה. אני עוד אראה לו, אם הוא גמר איתי - אני בהחלט גמרתי איתו.

אבל ככל שעבר הזמן, נסוגו המים וגיליתי שאחרי הכול לא קרה משהו כל כך נורא, בטח לא משהו בלתי הפיך. הקשר בנינו יכול לחזור לקדמותו אם רק אני אבין מה אתה רוצה ממני ומה בעצם כל העניין עם הדבר הזה.

לקח לי עוד קצת זמן להבין שגם על זה אני צריך לבקש סליחה. סליחה שאני מחפש סיבות ומהרהר אחרי דרכך כל הזמן, סליחה שאני חושב שאני צריך לקבל ממך דוח שבועי וחודשי על מה שאתה עושה לי והסברים על מסתרי דרכך,  סליחה שרציתי שתסביר לי הכול.

עבר עוד קצת זמן, והיום אני מתחיל להבין שאני חייב להבין שאתה ורק אתה עילת העילות וסיבת הסיבות, שרק לך מחקרי לב ורק אתה יודע כל צפונות, אני בסך הכל בן אדם, בשר ודם, ורידים ובעיקר הרבה ג'יפה. ואם אתה החלטת לברוא אותי ככה, בשר ודם וג'יפה והומו - אתה לא טועה.

יכולת לברוא אותי בכל צורה ודרך שהיא, יכולת לעשות אותי כל דבר שהיית חפץ, ובכל זאת בחרת לברוא אותי בדיוק אבל בדיוק כך. אז שאני אהרהר אחריך?! שאני אסיק מסקנות אנושיות בגלל בריאה אלוהית?! הרי אתה הבוס! אתה גם השחק גם המשחק, גם המגרש וגם החוקים, את העניינים הכבדים והמסובכים של למה ואיך אני משאיר לך, אתה טוב ממני בזה אני בטוח.

אז שוב פעם סליחה אלוהים אוהב שלי. סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן להתאפס על עצמי. סליחה שכל כך הרבה זמן השארתי אותך לחכות ולהמתין, סליחה שלא הקשבתי ולא ניסיתי להקשיב לך באמת.

סליחה פשוט סליחה. אל תשכח שהייתי בן 17. אתה בטח מבין.

הכותב חבר ארגון ההומואים הדתיים ”כמוך
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

פייסבוק