הר נוף: דתיים זועמים בשל אישור להקים ישיבה חרדית
הוועדה המקומית אישרה הקמת מוסד ל-600 תלמידים ליד בית הכנסת הדתי-לאומי בשכונה. "חסרות כאן גינות משחקים, ובמקום זה בונים כאן ישיבה עם תשתיות לא מתאימות", אומר רב הקהילה, רפי פוירשטיין
את ההתנגדות לתוכנית הקמת הישיבה ברחוב חי טייב, שאושרה לפני שבוע וחצי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מוביל הרב רפי פוירשטיין. כרבע מהתושבים בשכונה הם דתיים-לאומים. הסיבות להתנגדות: פגיעה באיזון החברתי ושיקולים סביבתיים.
בשנים האחרונות הושקעו מאמצים גדולים לחזק את הקהילה הדתית-לאומית בהר נוף. פוירשטיין מתגאה שלמרות מחירי הדיור הגבוהים, מגמת העזיבה נעצרה ולקהילה הצטרפו משפחות צעירות רבות. כעת הוא חושש שהקמת הישיבה תגרום להם לעזוב את השכונה. "חסרים כאן שטחים פתוחים, גינות משחקים. במקום זה בונים ישיבה עם תשתיות לא מתאימות". לדבריו, התשתיות שהוגדרו בתכנון הישיבה אינן מספיקות ל-600 תלמידים. פוירשטיין מזכיר שכאשר עדינה בר-שלום רצתה להקים מכללה חרדית בשכונה, התושבים החרדים התנגדו בטענה שהקמת מוסד גדול תעמיס על תשתיות השכונה ותיצור פקקי תנועה.
לתוכנית הקמת הישיבה הוגשו התנגדויות מטעם תושבי השכונה ותנועת 'אמונה', וכן מטעם ארגון 'אדם טבע ודין' וארגוני סביבה נוספים, שטענו כי הבניין, הצפוי להתנשא לגובה של שלוש קומות מעל הרחוב, צפוי לחסום את הנוף ולגרום למפגעים סביבתיים.
מהנדס העיר שלמה אשכול המליץ לוועדה המקומית לקבל את ההתנגדויות. "התוכנית חוסמת מבטים אל הנוף - מבט מהציר הירוק היורד דרך גן עובדיה, מבט מדירות הבנויות במדרון ומבט מהכיכר המרכזית ומהטיילת", פירט אשכול את הסיבות להתנגדות. "בשכונה כבר קיים מחסור בשטחים פתוחים, והתוכנית המוצעת אף אינה מספקת בתחומה את השטחים הפתוחים שהיא נזקקת להם". אשכול התייחס גם להיעדר התשתיות המתאימות למספר התלמידים הגדול, ואמר כי התכנון מאפשר נוכחות של עד 400 תלמידים במקום, ולא 600 כפי שאושר.
לדברי פוירשטיין, ראש העיר ניר ברקת הבטיח לסייע בבלימת התוכנית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך הדיון בוועדה נדחה וירד מסדר היום וכעבור שלושה חודשים עלה לדיון בוועדה המחוזית. למרות התנגדות מהנדס העיר שום גורם מקצועי מטעם עיריית ירושלים לא התייצב לדיון, והוועדה דחתה את מאות ההתנגדויות שהוגשו ואישרה את הקמת הישיבה. מבחינת פוירשטיין, שתמך באופן פעיל בברקת בבחירות האחרונות, מדובר באכזבה גדולה: "כשדיברנו עם העירייה הם היו בצד שלנו, ופתאום אנחנו רואים שהם לא נותנים גיבוי. מה אני מקבל בשביל הקהילה שלי? הקהילה שהולכת איתי תמכה בברקת, והיום היא שואלת אותי איפה העירייה. אפילו לא התאמצו לשנות את ההחלטה. אפשר לומר 'ניסינו ונכשלנו', זה קורה - אבל העירייה השאירה אותנו לבד בסיפור הזה".
נציגי תנועת 'התעוררות' העירונית מסייעים במאבק, ופוירשטיין שיבח שניים מחברי התנועה שהגיעו לישיבות ופעלו נגד אישור הבנייה לישיבה. לדבריו, מגמת ההתחרדות נמשכת בעוד שכונות בעיר, ובהן רמות-אשכול, גבעת-מרדכי ושכונת רמות. "אילו זאת הייתה רק קהילת הר נוף החרשתי, אבל המגמה היא סיפור אחר", אומר פוירשטיין, "אנחנו לא אנטי-חרדים - אנחנו חיים איתם, אנחנו בתוכם והם בתוכנו - אבל צריך מחשבה ורגישות. בפועל מי שנוטש את העיר הם הציונים והדתיים-לאומים. חשבתי שהעירייה אמורה לתת לכולם לחיות ולא ליצור מוקד של חיכוך ביחסי שכנות, אבל אין הגנה על הקהילות. אני לא רוצה לייחס כוונות זדוניות, אבל מי שאמור לפתח את הציונות בירושלים לא עושה את העבודה. אני פגוע ומתוסכל, שלא לומר נבגד", טוען פוירשטיין, אך מסייג: "לא ברמה האישית".
"אין שום היגיון בהחלטה לבנות ישיבת ענק חרדית בלב השכונה הדתית-לאומית בהר נוף", טוען חנן רובין, מחזיק תיק הצעירים בעירייה וחבר הוועדה
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "בניגוד למוצג בכתבה, העירייה כלל אינה צד לנושא. מדובר בשטח שהוקצה לישיבה על ידי מנהל מקרקעי ישראל לפני כ-15 שנה ונקנה על ידה כחוק, ולעירייה אין כל יכולת או סמכות לשנות זאת. העירייה והוועדה המחוזית של משרד הפנים מוסמכות אך ורק לדון באישור או בהתנגדות להיבטים התכנוניים שהוגשו למבנה, ולא בנוגע לבעלי הקרקע שרכשו אותה כחוק. צר לנו כי גורמים שונים מנסים להטעות את הציבור ולהציג זאת כהחלטה של עיריית ירושלים“.
נא להמתין לטעינת התגובות
