קצין משטרה: מוזר שאסור ליהודים להתפלל בהר הבית

נצ"מ אבי ביטון, מבכירי מחוז ירושלים במשטרה, מספק הצצה לאופן שבו רואים במשטרה את הנעשה בהר הבית. רק על דבר אחד הוא מסכים עם תנועות הר הבית: איסור התפילה המוטל שם על יהודים מוזר מאוד

מקור ראשון
ארנון סגל | 10/10/2014 12:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בערפל הסמיך שבו מתנהלת שיחתי עם מפקד מרחב דוד במשטרה, נצ"מ אבי ביטון (43), מתבהר עניין אחד מעבר לכל ספק: אין שוטר, מפקד מחוז או אפילו מפכ"ל נוקף אצבעו בהר הבית אלמלא גוזרים עליו זאת מלמעלה. טווח התמרון של המשטרה במקום הקדוש הזה שואף לאפס, מה שמביא אותה להתנהג באופן שלא היה מתקבל באף מקום אחר בארץ.
 
ארנון סגל
ניצב משנה אבי ביטון ארנון סגל

המשטרה מסוגלת כנראה לגבור ללא קושי על הגורמים האסלאמיים מחוללי המהומות בהר הבית, אבל הדרג המדיני שמעליה איננו מניח לה לעשות זאת. מרוב חששות מפני הגורמים הללו הוא מוכן להקריב את כל שיידרש - אפילו את החוק. חוקים מפורשים דוגמת חוק העתיקות אינם מקוימים כלל, ומנגד ננקטים צעדים חמורים ביותר בשל עברות שאינן כתובות בספר חוקים כלשהו. שוטרים סמויים משוגרים לעקוב אחר קבוצות של יהודים שומרי מצוות ולוודא שאינם מתפללים, וגם מחוץ לתחומי ההר מתנהל מעקב אחר תכתובות של פעילי הר הבית - בין השאר במטרה לוודא שאינם מגניבים לשטח ההר דגלי ישראל.

כל זה, כאמור, איננו גחמה של המשטרה אלא הוראה ישירה מהרמות הממונות הגבוהות ביותר במדינה. בעצם, הסמכות נתונה למי שעומד מעל גביהם: מלך ירדן, שלארצו נסע נצ"מ ביטון פעמים רבות עד כה כדי לשאת ולתת עם גורם עלום כלשהו - ככל הנראה שר הווקף הירדני - בעניין הנעשה בשטח הירושלמי שתחת אחריותו.

ביטון נשוי ואב לשלושה, והוא תושב ירושלים מאז ילדותו. למשטרה הגיע בשנת 1993. חלק גדול משירותו העביר במפלג הסמים הירושלמי, עד שלפני 12 שנים מונה למפקד הר הבית בעת שזה היה סגור לכניסת יהודים. אחר כך עבר לכהן בתפקידים אחרים, ובשנת 2010 שב וחזר לגזרת הר הבית, הפעם כמפקד יחידת המקומות הקדושים. לפני מעט יותר משנה מונה למפקד מרחב דוד.

מבין ארבעת המרחבים שמפקדיהם כפופים למפקד המחוז הפורש יוסי פריינטי, מרחב דוד שעליו מופקד ביטון חולש על האזור הטעון ביותר – הר הבית. משרדו של ביטון שוכן ב'קישלה', המבנה המשמש כתחנת משטרת העיר העתיקה מאז התקופה העות'מנית. ביטון, יש לומר, הוא בסך הכול בחור טוב שכמו קודמיו נתון במצב בלתי אפשרי, שמביא אותו לעשות את מה שכשוטר הוא כלל איננו צריך לעסוק בו: במקום להשליט חוק וסדר הוא נדרש לעסוק בשדלנות ובמשא ומתן עם גורמים פוליטיים זרים בדבר שמירת החוק בלב בירת ישראל.
צילום: משה מזרחי, חדשות 24
הר הבית צילום: משה מזרחי, חדשות 24

מהו הר הבית בשבילך?
"בדיוק מה שהר הבית בשבילך. אנחנו בני אותה דת ומאמינים באותו א-ל".

המקום הזה אומר לך משהו כיהודי?
"בוודאי. זה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי עוד מהימים שדוד המלך קנה את השטח הזה".

בעיניך האתר הזה הוא גם נכס או רק כאב ראש?
"הר הבית הוא קודם כול חבית חומר נפץ. אין ספק בזה, ואת זה הוכיחה ההיסטוריה. יחד עם זאת, מדינת ישראל רואה במקום הזה נכס. בוודאי שהוא נכס, ולכן צריך לשמור עליו ולטפל בו ברמות הכי גבוהות שיש - וכך הוא מטופל".

אתה מרוצה מהמצב בהר?
"אני מרוצה מאוד מהתהליך שהחל בשנת 2003, כשהר הבית נפתח ליהודים - תהליך שנמשך עד היום. קיימים גורמים קיצוניים בצד המוסלמי שמנסים לטרפד את התהליך הזה - ואגב, גם בצד היהודי קיימים קיצונים. קיצונים אינם אוהבים שקט, הוא איננו משרת את האינטרס שלהם".

אתה משווה בין שני הצדדים? ערבים המיידים בקבוקי תבערה ויהודים המשתחווים בהר הם אותו הדבר מבחינתך?
"העיקרון הוא אותו עיקרון, כי ככל שיהיה שקט בהר הבית לא יהיה לקיצונים מה לעשות שם. תאר לך שהיה שקט בהר הבית – מה היו עושים ח"כ מירי רגב, יהודה גליק ונג'אח בכיראת (מנהל מסגד אל-אקצה - א"ס)?" זה לא כל כך רגיל שקצין משטרה משתלח כך בנבחר ציבור, אפילו די בעייתי, אבל אני מניח לזה וממשיך הלאה.

אם זה היה נתון בידך, היית מעדיף שיהודים דתיים לא יעלו כלל להר הבית?
"לחלוטין לא. אני מאמין גדול בתהליך שבמסגרתו יהודים עולים להר. זכיתי להיות מפקד הר הבית בעת שהוא נפתח לכניסת יהודים אחרי שלוש שנים שבהן היה סגור בפניהם. אני בא ממשפחה דתית, אך הוריי אינם עולים להר כי להבנתם ההלכה אוסרת עלייה אליו".

יש משהו שאתה מעריך בתנועות המקדש?
"בוודאי. אני מעריך את הנחישות, את העיקשות ואת האמונה בדרך, אבל לא תמיד המטרה מקדשת את האמצעים. הרבה דברים לא נכונים נעשים בדרך".

מה למשל?
"יצירת מצג שווא בוועדת הפנים, למשל, הצגת תמונה מעוותת כאילו משטרת ישראל לא עושה כלום ונכשלה בתפקידה. צריך להראות את התמונה האמיתית. אני יכול להבין בעצמי במה אנחנו טובים ובמה אנו פחות טובים".

צילום: מרים צחי
מירי רגב צילום: מרים צחי

במה אתם פחות טובים?
"יש דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם בהר, כמו למשל נושא ה'מורביטון' וה'מורביטאת' (קבוצות גברים ונשים מוסלמים הממתינים בהר בשעות כניסת היהודים במטרה להתנפל על האחרונים בצעקות - א"ס). המצב בהר איננו אידיאלי. הייתי שמח מאוד להגיע למצב שבו הר הבית פתוח לקבוצות יהודים ללא צעקות לעברם, כמו בכל מקום קדוש אחר בעולם".

איך באמת אתם מניחים לזה לקרות? יהודים שהיו מתנהגים באותה צורה בהר היו נעצרים מזמן.
"יש פה הרבה מאוד בעיות מבצעיות ומשפטיות. למקום הזה יש השפעה גדולה מאוד גם במעגלים היותר רחוקים - יחסי החוץ של המדינה וביטחונה. אינך יכול לומר שמעניין אותך רק מה שקורה בתוך ההר ולדרוש לפתור זאת. אתה חייב להתייחס גם לשאר המעגלים". אלא שבניגוד לדברים של ביטון, נראה שהמוסלמים כבר מצאו את השיטה הנכונה מבחינתם. הם יודעים שברגע שהם מתפרעים המשטרה תסגור את ההר ליהודים, וכך הם מקבלים זריקת עידוד ומשתוללים שם.

יכול להיות שמדיניות המשטרה רק מסלימה את המצב בהר?
"המשטרה היא שומר הסף. אם היא לא תהיה בהר הבית ולא תבין את הרגישות בו, אני מבטיח לך שמצב יחסי החוץ של המדינה ומצב הביטחון שלה יהיו קשים בהרבה".

אתה מבין את התסכול של תנועות המקדש?
"בוודאי שאני מבין אותו - לא נחתתי מהמאדים. אני מתפלל בבתי כנסת בחגים, ואני יהודי לכל דבר ועניין. אתה חושב שלא כואב לי לראות יהודים שעולים להר וצועקים לעברם?"

אבל אתה לא מטפל במוסלמים באותה צורה שבה אתה מטפל ביהודים שהפרו את הכללים.
ביטון רומז שהשאלה צריכה להיות מופנית לגורמים המצויים הרבה מעליו: "משטרת ישראל איננה הכתובת לשאלות כאלה. הטיפול אמור להיות מערכתי, ולא רק מצד המשטרה. קל מאוד לבוא בטענות כלפינו, אבל האחריות על המקום מתחלקת עם עוד כמה גורמים".

יש דברים שבהם אתה אומר על תנועות הר הבית: 'וואלה, הם צודקים'?
"אני באמת חושב שנוצר פה מצב מוזר: מצד אחד זה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ומצד שני יהודי לא יכול לקיים פולחן במקום הזה. בנוסף, זמני העלייה של יהודים למקום מוגבלים. בוודאי שיש פה מצב מוזר, אבל זה סטטוס-קוו שאנחנו צריכים לאכוף אותו. זה מצב שבמקום אחר לא בטוח שהיה מתקיים. בכל מקום קדוש אחר בעולם זה לא כך".

צילום: יהודה גליק
ילדים משחקים כדורגל בהר הבית צילום: יהודה גליק

לביטון חשוב לסייג את הדברים ולציין שעם כל הביקורת על המשטרה, בתור נציגי המדינה עליהם למלא את הוראות הדרג הממונה עליהם. "בסופו של דבר אנחנו השוטרים צריכים לקיים את המדיניות, בין אם היא נראית לנו ובין אם לאו. כאדם פרטי אני יכול לחשוב אלף ואחת דברים, אבל הוראות אני מקבל מהשר".

אפרופו השר לביטחון פנים, אני מזכיר לביטון שקיים מכתב שעליו חתום יצחק אהרונוביץ' ובו הוא מורה להפסיק משחקי כדורגל בהר הבית, בשל קדושת המקום. בעבר גם בג"ץ הורה לקטוע משחקים כאלה, במקרה שאינם מתקיימים בסמוך לבתי הספר בהר.

אם כבר הזכרת את השר, בניגוד להוראתו בפועל משחקי הכדורגל מתקיימים כל העת.
"בחוק כתוב שאסור לגנוב – זה אומר שאין גנבות? בחוק כתוב שאסור לנהוג ללא רישיון – אז כולם נוהגים כאן רק עם רישיון? חוץ מזה, מה אתה מצפה שאעשה מבחינה פלילית לילדים בני עשר שמשחקים כדורגל?"

פשוט מאוד: כפי שאתם יודע לגרום לכך שהקבוצות היהודיות בהר יצייתו לשוטרים משום שאחרת חבריהן יודעים שייעצרו, כך הייתי מצפה שתנהג בנערים ערבים המשחקים בהר.
"גם הווקף חרד לתופעת משחקי הכדור במקום קדוש. העברתי מסר לווקף בכמה הזדמנויות שלפיו זה אבסורד שבמקום השלישי בקדושתו לאסלאם ילדים משחקים כדורגל, אבל גם לווקף יש המגבלות שלו".

בתקופת המנדט גררו ל'קישלה' יהודים שתקעו בשופר בכותל במוצאי יום הכיפורים. אתם עושים אותו הדבר היום למי שמתפלל או משתחווה בהר הבית. איך התחושה לעשות זאת?
"התחושה שלי לא משחקת כאן תפקיד. לא הגעתי להר הבית כאדם פרטי אלא כקצין משטרה, המייצג גוף ומקבל הנחיות".

אתה מבין שזה נראה רע מאוד?
"בוודאי, אבל מה זה משנה בכלל? זה לא נתון לפתחי. אני יכול לספר לך עד מחרתיים על תחושותיי - אבל מה זה רלוונטי?"

רועי שרון מערוץ 10 חשף לפני כמה חודשים שאתם שולחים שוטרים סמויים כדי לעקוב אחרי קבוצות יהודים בהר הבית. קצת מרחיק לכת, לא?
"אם בקבוצות הללו מתבצעת עברה של התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור, אנחנו נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לחשוף אותה".

צילום ארכיון: פלאש 90
הר הבית צילום ארכיון: פלאש 90

למה אפשרתם את הצתת נקודת המשטרה בהר בליל אל-קדר האחרון?
"המלצתי באותו לילה לא לפרוץ להר הבית, וזו ההחלטה הכי נכונה שהתקבלה בכל מה שקשור להתנהלות שלנו בהר. באותו זמן התקיימה במתחם תפילת ליל אל-קדר, כשעל ההר היו נוכחים לפחות 5,000 איש. מעולם לא פרץ כוח משטרה להר הבית בזמן תפילה. אני מכיר את הר הבית היטב והשתתפתי בעשרות פריצות להר, ואני אומר לך שהיינו מסיימים את הפריצה הזו עם הרבה מאוד הרוגים. נשים וילדים שהיו נמלטים מהלחימה היו מתים רק מגל המנוסה והבהלה שהיה נוצר שם, ובהתמודדות מול מפרי הסדר היינו נאלצים להשתמש בסופו של דבר באש חיה בשל כמותם הגדולה. היינו מסיימים את הלילה הזה עם עשרות הרוגים.

"עם כל הרגישות בעולם המוסלמי לגבי הר הבית וכשאנו מוקפים במדינות מוסלמיות, לו היו נספרים בהר עשרות גופות של מוסלמים היינו מביאים לפגיעה אנושה ביחסי מדינת ישראל עם המדינות המקיפות אותה ועם העולם כולו. יהודים היו מותקפים בכל העולם, הסכמי השלום היו מבוטלים. עשרות הלוויות היו נערכות, והפרות הסדר היו עצומות. זו החלטה נבונה של מפקד המחוז. בסופו של דבר רק נקודת המשטרה נשרפה, ונגרם פה נזק לרכוש בלבד".

זה לא בדיוק כך - הרי נשרף סמל. נקודת משטרה ישראלית במקום הכי חשוב לעם היהודי הוצתה בידי פורעים.
"נכון, אבל אחרי יומיים כבר התאפשרה עליית היהודים להר. אם היינו פורצים למקום, אני לא יודע אם ומתי יהודים היו חוזרים לבקר בהר הבית. זה היה מסיג את תהליך פתיחת הר הבית ליהודים עשרות שנים לאחור. לדעתך, זה כדאי או לא?"

למה בכלל צריך לפרוץ להר? למה לא פשוט להיות שם ולווסת מראש את מי שאנחנו רוצים או לא רוצים שייכנס למקום? אם אנחנו צריכים לפרוץ להר, סימן שאיננו שולטים בו.
"אנחנו מפנים מראש את נקודת המשטרה בהר הבית בחמישה מועדים שונים: בארבעת ימי שישי של הרמדאן ובליל אל-קדר. כך נעשה כבר שנים ארוכות. מטרת הצעד הזה היא לא להעמיד בהתלבטות את המשטרה אם לפרוץ להר או לא, ואנחנו לוקחים בחשבון שהנקודה שלנו שם עלולה להישרף. אין בכך שום פגיעה בריבונות - אנחנו הריבון בהר. אתה חושב שלמישהו יש ספק בכך? כשאנחנו רוצים אנחנו סוגרים אותו, וכשאנחנו רוצים אנחנו פורצים אליו. אנחנו שולטים באופן מלא על מה שקורה בהר הבית, וחשוב להגיד את זה. ברור לכולם שהמשחק של הריבונות איננו בשאלה אם נהיה נוכחים בנקודת המשטרה או לא".

צילום: פלאש 90
חיילי מג''ב בעלייה להר הבית צילום: פלאש 90

בהר הבית מונפים לעתים קרובות דגלי כל העולם המוסלמי, ואלה כוללים את דגלי דאעש, חמאס, חיזבאללה, סוריה, תורכיה, מצרים ועוד. לעומת זאת, הנפת דגל ישראל במקום המקודש ליהודים גוררת מעצר מיידי של אלו המניפים אותו.

למה זה המצב?
"דגל ישראל זו סוגיה אחרת לגמרי מאשר שאר הדגלים. עוד בזמן ממשלתו של מנחם בגין הוחלט שלא מניפים דגל ישראל בהר. זו לא החלטה של המשטרה אלא של המדינה, כשהנפת הדגל נחשבת להתנהגות שעלולה לסכן את שלום הציבור ולהפרת כללי הביקור. לגבי הדגלים האחרים שציינת: כשיוצאת מהר הבית תהלוכה של 30 אלף איש עם דגלי חמאס, ההתלבטות היא בין טיפול בהנפת דגל שאחרי עשר דקות יקופל ועצם הטיפול בו עלול לגרור נפגעים בנפש, לבין הבלגה. אגב, אנחנו מטפלים במניפי הדגלים מאוחר יותר".

מה דעתך על פרשת בניית גשר המוגרבים ופירוקו?
"אינני רוצה להיכנס לזה. זה עניין מדיני, ואני לא קשור לזה".

יש לא מעט יהודים דתיים שמגיעים ממרחקים להר הבית ובסופו של דבר מעוכבים שעות בכניסה, בעוד שכל תיירי העולם עוברים על פניהם.
"כשטסתי להולנד וביקשתי לבקר בבית אנה פרנק חיכיתי 1:45 שעות בחוץ. מה אפשר לעשות?"

אבל שם לא עיכבו אותך רק בגלל שאתה יהודי, בעוד שכל שאר התיירים חולפים על פניך ונכנסים.
"העניין כאן איננו קשור לשאלה אם אתה יהודי או לא אלא באבטחה ובאיומים. המקום הזה מורכב ודינמי, ומושפע מאוד מאירועים המתרחשים במדינה ובעולם. מי שרוצה לעלות להר הבית חייב לקחת זאת בחשבון.

"יהודי בעל סממנים דתיים העולה להר הבית יוצר איום כפול בעצם עלייתו", מנמק ביטון את הסיבה למסכת הייסורים המאפיינת סיור של יהודים שומרי מצוות במתחם המקודש: "איום אחד הנשקף לו מצד הקיצונים המוסלמים, ומצד שני איום שהיהודי עצמו

יוצר כלפי המקום כשהוא מפר את כללי הביקור שבו. ישנם ימים שבהם הרגישות גבוהה ומערך האבטחה העומד לרשותי מספיק רק כדי להעלות קבוצת יהודים אחת או שתיים, ואילו השאר נותרים בחוץ. זה לא המצב האידיאלי, אבל זה המצב וצריך להתמודד איתו בהיבט המבצעי. אין לי שום דבר אישי נגד אף יהודי. אני מכבד את היהודים באשר הם, אני מכבד מאוד אנשים שמאמינים בתהליך ומגיעים להר הבית".

השאלה הבאה שאני מפנה לביטון קשורה במאורע שהתרחש בשנת 1999, כשאז הוציא הווקף 264 משאיות עפר מהר הבית במהלך חפירת פתח למסגד באורוות שלמה ואיש לא הועמד על כך לדין או נעצר. לעומת זאת, מצב שכיח למדי הוא כשחתנים יהודים שנוטלים מעפר ההר כדי להניח על ראשם כנהוג בחתונה נעצרים בשל כך.

קצת אבסורדי, לא?
"נטילת עפר היא התנהגות שעלולה להפר את שלום הציבור. זה לא דומה למה שאירע בשנת 1999, כשאז בוצע הליך שיפוץ במקום מסוים. אינני נכנס לשאלה מה אושר שם ומה לא - זה פשוט לא קשור".

למה, כי פה מדובר על יהודים ופה על מוסלמים?
"אתה עושה את החלוקה הנוחה לך. אין קשר בין שני הדברים".

בהר זרוקות קורות עץ עתיקות שהוצאו ממסגד אל-אקצה, וחלקן מתוארכות אלפי שנים לאחור. מבחינת חוק העתיקות הן צריכות להילקח למוזיאון. למה הן עדיין זרוקות בהר?
"כמו כל העניינים בהר הבית, קורות העץ הן נושא רגיש מאוד. פעלתי רבות כדי לשמור עליהן באמצעים שיש לנו, בשיחות עם גורמים כאלה ואחרים. הן מכוסות בברזנט כדי למנוע פגיעה בהן בשל מזג אוויר".

יש משהו שאתה מתחרט עליו?
"מכיוון שאני נמצא בהר הבית כבר הרבה מאוד שנים, ככל שעובר הזמן אני חכם יותר ומפיק לקחים על הרבה מאוד דברים שעשינו בעבר, שבדיעבד אני חושב שהיה צריך לנהוג בהם אחרת. יחד עם זאת, חשוב לדעת שאנחנו גוף מקצועי שאכן מפיק את הלקחים האלה. אנחנו יודעים להודות ולומר שטעינו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק