ראשי » יהדות » חדשות

מהפך איטי: החרדים מתחילים להאמין בבג"צ

במשך שנים תפסו החרדים את המערכת המשפטית בישראל ככזו שעוינת אותם ואת דרכם. בשנה האחרונה ניתן לראות סימני שינוי מצד המערכת – וגם מצד חרדים שהשכילו להשתמש בכלים המשפטיים למען קידום האינטרסים המגזריים

מאז עלייתו של האקטיביזם השיפוטי במהלך שנות התשעים, חשו החרדים כי המערכת המשפטית מתנכרת להם. הדעה הרווחת הייתה כי בית המשפט מבקש למתן את הכוח הפוליטי של החרדים, שהלך והתעצם עם התחזקות המפלגות החרדיות והפיכתן ללשון מאזניים קואליציוני.

מאז ועד עתה, החרדים רואים את בית המשפט כמי שמגן על הרוב החילוני הישראלי מפני האינטרסים החרדיים. באופן פרדוקסאלי, בית המשפט העליון היושב כבג"ץ, המבקש דרך כלל להגן על המיעוט מפני כוחו של הרוב, הפך את היוצרות, ונאלץ להגן על הרוב החילוני מפני כוחו של הפוליטי של המיעוט החרדי. אקטיביזם משפטי כנגד אקטיביזם חרדי.
 
עם השנים הלכה והתקבעה ההנחה לפיה בית המשפט העליון לא יעניק סעד לטובת המיעוט החרדי. הפוליטיקאים החרדיים ביססו את כוחם בעמדות השפעה משמעותיות (ועדת הכספים למשל), אך הדירו את רגליהם מהזירה המשפטית בעת שכוחה הלך וגבר.

כצפוי, החל משנות התשעים ספגו החרדים שרשרת כישלונות בבית המשפט העליון, כמעט בכל נושא. בסוגיות דת ומדינה, כאשר בית המשפט מאמץ קו חילוני וליברלי תוך כרסום בסטטוס-קוו; במעמדם של מוסדות הדת, כדוגמת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני; ובסוגיות פנים חרדיות, כאשר בית המשפט פגע לא אחת באינטרס הקיבוצי החרדי. התסכול החרדי מבית המשפט העליון הגיע לנקודות רתיחה בשתי הפגנות שנערכו בשנת 1999 ובשנת 2010. בכל אחת מהן השתתפו מאות אלפי איש במפגן כוח שנתפס כהתרסה מכוונת נגד בית המשפט העליון.

הספקנות כלפי בית המשפט הייתה כה גבוהה, עד שבקרב הקהילה החרדית אין ולו ארגון אחד שמבקש לפעול למיצוי הזכויות של הקבוצה ושל פרטים בה, בכלים משפטיים. זאת בניגוד לקבוצות מיעוט אחרות העושות שימוש רווח ומוצלח בבית המשפט. אף כאשר עמדו על כפות המאזניים סוגיות ראשונות במעלה, כגון ביטולו של חוק טל, לא טרחו החרדים להצטרף לעתירה ולשלוח נציג מטעמם. "מה הטעם?" אמרו לי אז המנהיגים בשיחות סגורות. "זה חסר סיכוי, המעשה כבר עשוי."

יתכן שהצדק עם עסקני הקהילה, אך בשנה האחרונה ניתן לראות סימני שינוי.‏ כעת, כאשר העסקנים החרדיים רחוקים ממוקדי הכוח הפוליטי בשלושת הזרועות השלטוניות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – הופך בית המשפט להיות שוב גורם רלוונטי. ואמנם גורמים אינדיבידואליים שונים בתוך הקהילה מרימים את הכפפה, ומבקשים ללחום את המלחמה החרדית בכלים משפטיים.

אין זה המקום להאריך בדוגמאות, אך ניתן לציין לפחות שלוש הצלחות חרדיות מרשימות בזירה המשפטית, שלושתן מהחודש האחרון:

הראשונה הייתה בבג"ץ, כשזה דחה את העתירה לביטול החוק המעניק תקציב לישיבות קטנות, על אף שאינן מלמדות את לימודי הליבה. ביטול החוק היה עלול להוביל לנזק שנתי של עשרות מיליוני ש"ח לקהילה החרדית (למען הגילוי הנאות יש לציין כי כותב שורות אלו נטל חלק

  בהגנה המשפטית על החוק). הצלחה שניה הייתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין בית שמש, כשזה דחה את בקשת משרד החינוך להוציא בנות חרדיות ממבנה בית ספר. הצלחה שלישית, מן הימים האחרונים, הייתה כאשר בית המשפט קיבל בפועל את עמדתם של חרדים שעתרו כנגד משרד החקלאות, שביקש לעצור את מנהג הכפרות הנעשה עם בעלי חיים.

מבלי להיכנס לגופם של המקרים, ההתנהלות החרדית הגוברת בזירה המשפטית, מרמזת על שינוי מגמה בשלושה מישורים: ראשית, היא מציגה את השינוי הפנימי ביחס לבית המשפט, ולאפשרות קבלת הסעד המצופה. יש בכך אף רמז עבה על השינוי בתדמיתו החילונית והחד-גונית של בית המשפט העליון. שנית, היא מציגה מודל של נטילת אחריות על ידי בני הקהילה, במקום בו ההנהגה הפוליטית כשלה בהגנה על האינטרס המצרפי. שלישית, ולא פחות חשוב, היא מציגה שינוי בשיח הפנים חרדי. בתוך פחות מעשור אחד, אלפי חרדים וחרדיות הוכשרו כעורכי דין. השיח המשפטי מופנם אל תוך הרחוב החרדי, ולצד שיח החובות ההלכתי מתפתח שיח זכויות אדם מודרני. ‏לשיח הזכויות השפעה רבה על הקהילה פנימה. הוא מביא עמו ערכים אוניברסליים כמו שוויון, פלורליזם ואינדיווידואליזם, נורמות שלא היו חלק מהשיח החרדי לפני דור. 

הטלטלה הפוליטית שעברה הקהילה החרדית בשנה האחרונה, יצרה אפוא הזדמנות לאיחוי השסע שבין החרדים ועולם המשפט הישראלי.

הכותב הינו מנהל המכון החרדי למחקרי מדיניות

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...