ראש מערך הגיור מסביר מדוע הוא מתנגד ל“חוק הגיור“
בראיון ראשון חושף הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור הממלכתי החדש, את התוכנית שלו להבראת המערכת שמתמודדת עם ירידה מתמדת במספר המתגיירים מדי שנה. עם זאת, שינויים מרחיקי לכת כנראה שלא יתממשו במהלך תקופת כהונתו
הרב פרץ (64) אינו רגיל לאור הזרקורים, וגם לא רודף אחריו. הוא בילה שנים רבות בצמוד למוקדי הכוח של הרבנות הראשית והנהלת בתי הדין הרבניים ולפיכך הוא מכיר היטב את ההיסטוריה רווית המחלוקות של סוגיית הגיור, אך תמיד הקפיד להישאר מאחורי הקלעים. "מדובר בתלמיד חכם שהדיינים מעריכים אותו מאוד", מעידים גורמים באגף הגיור, שבו שימש בשנתיים האחרונות ממלא מקום ראש מערך הגיור לצורך חתימה על תעודות המרה ואישור קיצור לימודים למתגיירים. "הרב פרץ הוא אדם פשוט וענו, נוח לעבוד איתו", הם אומרים. "הוא הצליח להישאר אהוב על כולם ולא להסתכסך עם אף גורם. אולי בגלל זה הוא מונה בסוף לתפקיד".
את הסמכתו לרבנות קיבל הרב פרץ מהרב עובדיה יוסף, לאחר שלמד בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים ובתל אביב. את הקריירה שלו במערכת בתי הדין הרבניים החל בשנת 1984 כמזכיר אולם בית הדין הרבני בתל אביב. מאז התקדם בתפקידים שונים, עד שבשנת 2000 מונה למזכיר הראשי. בשנת 2006, לאחר שהרב שלמה עמאר נבחר לרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, עבר לנהל את לשכתו. לאחר מכן, ב־2011, הפך לראש לשכתו ויועצו האישי של הרב שלמה דיכובסקי, מנהל בתי הדין הרבניים הפורש.
כמעט שלוש שנים, מאז פרישתו של הרב חיים דרוקמן, מתנהל אגף הגיור ללא ראש מערך רשמי. ראש המערך אחראי על הצד ההלכתי של הגיור, ובכלל על הובלת מערך הגיור הממלכתי והעלאת מספר המגוירים. אי־איוש התפקיד במהלך השנים הללו הוביל לפגיעה קשה בפעילות האגף וביעילותו. פרויקטים קריטיים, כמו איסוף וסריקת מסמכי הגיור או תמיכה ופיתוח של מערך המשפחות המלוות, תקועים זה זמן רב. עובדים באגף, שהועברו בתוך שנים ספורות מהרבנות הראשית למשרד ראש הממשלה ומשם למשרד לשירותי דת, חשים ככבשה השחורה של המערכת ומתלוננים על חוסר סדר ומקצועיות מצד המנהלים הזמניים, כשברקע מספר המגוירים בשנים האחרונות מצוי בירידה מתמדת.
אז איך מתכוון הרב פרץ למלא את החלל שנוצר? "קודם כול אני הולך להסתובב בכל בתי הדין ולראות מה הבעיות בשטח", הוא אומר. "בתכנון גם להזמין את כל מי שהתחיל בהליך גיור ועזב אותו, ולנסות להבין מה הסיבות לכך".
מדובר באלפי אנשים לאורך השנים.
"גם אם לא נוכל לזמן את כולם, לפחות נעשה מדגמים. בכל זאת הם באו להתגייר, אז למה הם הפסיקו? אני רוצה לבדוק שהכול בסדר, לקרב אותם, לאהוב אותם, לחבק אותם, להרגיש אותם כמו אח".
דו"ח המבקר מלפני שנתיים הצביע על בעיות חמורות בהתנהלות האגף.
"יש שם בלגן, זה נכון. בגלל שלא מונה ראש מערך חדש, מנהל האגף (מולי יסלזון, לנ"ק) עשה את כל העבודות. מאז שהוא עזב לפני מספר חודשים הכול נפל על הרב רפי דיין, נציג הרב הראשי. העובדים ממורמרים, אין להם תקנים, אין להם מתח דרגות, כלום. מצד אחד דורשים מהם, מצד שני לא נותנים להם גם את המגיע להם. אני מתפלא איך מתלוננים על מערך הגיור כשבמקביל לא טיפלו בכך. אני אדאג שהמצב יתוקן ולא אוותר על שום דבר. עד היום יש לי קשר עם כל העובדים מהתקופה שבה עבדתי כמזכיר ראשי בבית הדין, בלי יוצא מן הכלל. כך יהיה גם עם עובדי מערך הגיור".
על אף ניסיונם של גורמים בבית היהודי להציג את הרב פרץ כנציגו של הרב עמאר ובכך להפגין הישג פוליטי מול ש"ס, במערכת הפוליטית הושמעה ביקורת רבה על כישלון נוסף של הציונות הדתית בתחום המינויים. "בסופו של דבר מדובר באיש ש"ס שמונה לתפקיד הרגיש הזה", אומר גורם פוליטי שביקש להישאר בעילום שם. "אמנם הוא תלמיד חכם שמבין בגיור, אבל ממש לא ברמתו של הרב דרוקמן שכיהן בתפקיד בעבר. לא ברור איך מינוי כזה עובר דווקא בשעה שהמפלגות החרדיות באופוזיציה ושר הדתות שמאשר את המינוי הוא ממפלגת הבית היהודי".
אני שואלת את הרב פרץ על השתייכותו הפוליטית ועל המאבק של הבית היהודי וש"ס סביב מינויו. "טוב ששאלת את השאלה הזו", הוא עונה. "אני התחלתי בבית הדין הרבני עוד לפני שקמה ש"ס, ככה שלא הזדהיתי עם שום מפלגה. אני בתפקיד הזה למען עם ישראל".
ש"ס או הבית היהודי, לפחות בכל הנוגע לחוק הגיור החדש שתי המפלגות מצאו את עצמן באותו צד של המתרס, הצד המתנגד. ובכל זאת, השבוע התקדמה הצעת החוק צעד משמעותי נוסף לעבר אישורה הסופי בכנסת. על פי הצעת החוק, כל רב מקומי יוכל ליצור הרכב גיור יחד עם דייני גיור מוסמכים אחרים ולהעניק תעודת המרה ללא אישורו של נציג הרב הראשי.
הטענות נגד הצעת החוק מביעות בדרך כלל חשש מפני מערכת גיור מבוזרת ומופרטת, כזו שלא תוכפף ישירות להנחיות הרבנות הראשית ולא תהיה מקובלת על כלל הציבור. התומכים בחוק גורסים שהשעה דוחקת ויש לעשות הכול כדי להקל על פתיחת שערי הגיור, שהרי גם כך חלקים נכבדים בציבור החרדי, כמו גם כמה רבנים עובדי ציבור ודיינים המכהנים בבתי הדין הרבניים עצמם, אינם סומכים באופן אוטומטי על הגיור הממלכתי. מנהלת רישום הנישואין באגף הגיור הוקמה למשל בדיוק לצורך הזה - לאפשר את רישומם לנישואין של גרים באופן נוח ופשוט, וללא שייאלצו לעבור חקירות מביכות במשרדי הרבנות במקום מגוריהם.
הרב פרץ מעלה טיעונים מעט שונים נגד החוק. "כבר לפני עשרים שנה היו רבני ערים שגיירו אבל זה נכשל והוחלט על הקמת מערך הגיור", הוא אומר. "למה זה נכשל? כי היו הרבה תקלות שם. רב עיר שגר במקום ויכול לגייר, השכן שלו מבקש טובה, ואם לא הוא אז החבר של השכן. וזה למעשה כבר לא בית דין".
אבל רב עיר אחראי בדרך כלל על עשרות אלפי אנשים אם לא יותר.
"אבל בסוף כולם מגיעים אליו. גם היום יש דיינים שלא רוצים לגור בעיר שלהם. הם אומרים, אני כל כך קרוב לאנשים שהם ידברו איתי וישפיעו עלי ואני רוצה להיות בדעה צלולה. הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו הרימו ידיים בנושא הזה ואז הוקם מערך הגיור. בשביל זה הוא נוסד.
"נכון שאפשר לפשט את הדברים", מוסיף הרב פרץ. "לעשות את זה יותר קל. אנחנו נעשה את זה בעזרת השם ואז לא יצטרכו לחפש פתרונות כאלו. אני לא אומר שכל רבני הערים לא יכולים לעמוד בכך, אבל יש דברים... קשה מאוד לדבר על הדבר הזה... קשה".
ובכל זאת, מדובר ברבנים שמונו על ידי הרבנות.
"נכון, אבל יש אנשים שלא יכולים לעמוד בלחצים. אני למשל לא דיין. אני מנהל את העסק, אבל יכול להיות שלדיינות לא הייתי מתאים. לא כל אחד מתאים לכל דבר".
בפועל, אגב, בתי הדין המיוחדים לגיור החלו לפעול בחסות הרבנות הראשית ב־1995, בעקבות גלי העלייה הגדולים מרוסיה. לאחר שהתקבלו המלצותיה של ועדה מיוחדת בעניין בראשות פרופ' יעקב נאמן, הוחלט בשנת 2000 על הקמת מערך הגיור הנפרד שהחל את דרכו במשרד ראש הממשלה.
מה תעשה אם החוק בכל זאת יעבור?
"אם יעבור יעבור. אני עובד מדינת ישראל, נמשיך לטפל בזה. אני כפוף לנשיא בית הדין, הרב יצחק יוסף. מה שינחה אותי זה מה שאעשה".
איך באמת פועלת מערכת היחסים בין ראש המערך לרב הראשי?
"אני אחראי לצד ההלכתי, אבל יש כפיפות ביני לבין הרב הראשי, נשיא בית הדין הגדול. אני לא חושש שתהיה התנגשות. אני מכיר את הרב יוסף, הוא הרי בנו של הרב עובדיה. בפרשת האח והאחות המפורסמת, כשהיה חשש ממזרות והרב גורן התיר אותם, שאלו את הרב עובדיה מהי עמדתו. הוא אמר שכל מה שהפריע לו זה הרעש שעשו. אני התרתי הרבה יותר דברים מהרב גורן, הוא אמר, אבל בלי תקשורת ורעש. והוא באמת התיר המון, אני מכיר אותו שנים, פתר כמעט את כל הבעיות. אם רוצים שדברים ילכו טוב, צריך פחות רעש ואז בשקט אפשר לעשות הרבה דברים. כך גם הרב יוסף, אם ישאלו אותו בתקשורת יגיד שאסור, אבל אם ישאלו אותו בשקט יש לו הרבה דברים להגיד".
על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2012 חיים בארץ כ־330 אלף חסרי דת, אך בשנים האחרונות מספר המתגיירים ירד באופן דרסטי. על פי הנתונים, בשנת 2007 היו כ־8,000 מתגיירים, בשנים 2008 ו־2009 כ־6,200 מתגיירים וב־2010 וב־2011 כ־4,500 מתגיירים בלבד בכל שנה. עד כדי כך חמור המצב, שהמבקר המליץ לבחון מחדש את התקן שנקבע למספר דייני הגיור, שעמד על 35 בעת עריכת הדו"ח, שכן כלל לא בטוח שעומס העבודה מצדיק אותו.
מספר המתגיירים בירידה מתמדת. מה אתה מתכוון לעשות בנושא?
"קודם כול אני אגיד לך למה זה קרה, אני מכיר את הנושא הזה טוב. מה שקרה זה שהפרקליטה מטעם המדינה, יוכי גנסין, אמרה בבית המשפט העליון שלמעשה גיורי צה"ל אינם מוכרים ואינם רשומים בחוק". הרב פרץ מתייחס לדיון שנערך בבג"ץ בשנת 2011, לאחר שמכון 'עתים' עתר לבית המשפט בטענה כי יש לחייב את נציגי הרבנות הראשית לאפשר למי שהתגייר בישראל להינשא כיהודים. בין הטיעונים שהעלתה גנסין נכללה האמירה כי כל מי שהתגייר בצה"ל צריך היה לקבל את אישור הרבנות, אך האישור לא ניתן. מאוחר יותר הבהירה גנסין כי לא התכוונה להטיל ספק בכשרות הגיורים בצה"ל, אם כי אכן יש צורך באישור פורמלי מצד הרבנות הראשית לצורך רישום לנישואין. אך הסערה שפרצה בעקבות הדברים לא שככה במהרה.
"היה רעש גדול מאוד", מספר הרב פרץ שכיהן באותה תקופה כראש לשכתו של הרב עמאר, הרב הראשי לישראל דאז. "התחילו החרדים להגיד שגיורי צה"ל פסולים. המתגיירים אמרו שאם הגיורים אינם מוכרים בשביל מה לנו להתגייר. והיה רעש תקופה של שנה שלמה. הרב עמאר מינה בית דין שבו ישבו הרב ניסים בן־שמעון ראש אבות בתי הדין של תל אביב, והדיינים הרב זבדיה הכהן והרב אהרן דרשביץ, והם הגיעו למסקנה שהגיורים בצה"ל הם מצוינים. הרב עמאר לקח זאת לרב עובדיה יוסף והוא כתב פסק דין שכל הגיורים בסדר. אבל עד אז היה רעש גדול מאוד וזה מה שהרתיע את האנשים. אני רוצה להחזיר את הגלגל אחורנית. להראות להם שהגיורים מוכרים, לקשר אותם ליהדות, לתגבר את מערך המשפחות המלוות, לשפר את מערך המקוואות כך שיהיה אפשר לטבול בכל עיר, ולדאוג שהכול ייעשה באהבה ובאחווה ושיקבלו אותם יפה".
הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הציע לאפשר גיור קטינים שלומדים בבתי ספר דתיים בהסכמת ההורים, גם כאשר האימא אינה יהודייה.
"הרב יצחק יוסף אומר שיש כאן בעיה. אנחנו נגייר את הילד ואז הוא הולך הביתה, שם הוא אוכל לא כשר ולא שומר שבת. זו בעיה. הילדים רובם לומדים בבתי ספר דתיים אבל ההורים לא רוצים להתגייר. המטרה היא לנסות כן לקרב את ההורים. לפנות לבתי ספר ולהגיע
לקראת סוף הריאיון אני מבקשת מהרב פרץ שינסה לתמצת לי את החזון שלו לגבי מערך הגיור. "החזון שלי הוא שלא תהיה בינינו מחלוקת, שנאהב אחד את השני, שבעזרת השם נכבד את כל הגרים ונהיה קשורים איתם ולא יהיו מעמדות, לא ספרדים או אשכנזים ולא גרים, שנהיה כל עם ישראל חטיבה אחת. אבל זה כנראה יהיה בימות המשיח", הוא משיב בחיוך.
אם כן, הרב פרץ הוא איש מעשה שמחובר היטב לשטח, ושינויי מדיניות מרחיקי לכת אינם צפויים בקדנציה שלו. מצד שני, אולי המערכת תתחיל סוף סוף לתפקד ביעילות וללכת לקראת המתגיירים לכל הפחות מהבחינה הבירוקרטית. במציאות הקיימת גם זה לא מעט.
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
