ראשי » יהדות » חדשות

פרשנות: חוק הגיור - ההר הוליד עכבר צולע

סאגת ”חוק הגיור“ שהסתיימה השבוע הבטיחה לכולנו שינוי משמעותי בשטח. בפועל? כשבוחנים את החלטת הממשלה, התוצאה היא כלום ושום דבר

סאגת חוק הגיור הסתיימה ביום ראשון האחרון בקול תרועה רמה. החלטת הממשלה שהושגה לאחר לחצים פוליטיים וטריקים חקיקתיים של מפלגת התנועה בשיתוף הבית היהודי הוצגה כפשרה מנצחת. "בשורה למאות אלפי אזרחים שהיו עד כה אזרחים סוג ב' ומעתה יוכלו לממש את שאיפתם להיות חלק מהעם היהודי בארץ ישראל", אמרה שרת המשפטים ציפי לבני. "בשורה גדולה למתגיירים" הוסיף חבר הכנסת אלעזר שטרן ויוזם החוק המקורי. "החלטה אחראית ומאוזנת, שנותנת לאחינו המתגיירים יד, נותנת להם לעבור את התהליך כחוויה חיובית ותומכת וגם תוך קיום ההלכה במלואה", ציין בגאווה שר הכלכלה נפתלי בנט שהגיש את ההצעה על פי הסכם הפשרה אותו יזם הרב חיים דרוקמן (ראש מערך הגיור לשעבר).
 
אלא שאם בוחנים באמת את החלטת הממשלה הסופית, התוצאה המתקבלת דלה למדי. מדובר בלא יותר מדריסת רגל יחפה בדלת פלדה משוריינת וכבדה. רבני הערים אומנם יוכלו להקים הרכבי גיור אבל יישארו כפופים לרב הראשי נשיא בתי הדין הרבניים, הרב יצחק יוסף, שכן על פי החוק הקיים חתימתו הסופית על כל תעודות הגיור עדיין חיונית. בנוסף תוקם ועדת היגוי של רבנים ובהם גם ראש מערך הגיור, שכפוף הלכתית לרב הראשי, שתפקח על בתי הדין תדריך ותנחה אותם.

אז נכון, מספר הרכבי הגיור יגדל אבל הכמות הנוכחית של דייני הגיור (כ35 במספר) אינה הבעיה בסיפור הזה. להיפך, עוד בשנת 2012 מבקר המדינה בעצמו קבל על כך שמספר התקנים גבוה מידי לאור הביקוש הדל, והציע לשקול בחיוב את הפחתתו. גם הטענה כאילו ההשקפה ההלכתית של הרכבי הגיור החדשים תהיה מקלה יותר ומאירת פנים, היא לא יותר מתקווה לא מבוססת. כפי שפרט הרב ישראל רוזן במאמרו המצוין במוסף שבת לפני מספר חודשים, הרוב המוחלט של דייני הגיור משתייכים לציונות הדתית. חמישה מתוכם אפילו משתייכים לארגון רבני צהר. גם אם יהיו עוד 1000 הרכבי גיור מטעם צהר כולם שכפולים גנטיים הלכתיים של הרב סתיו, הם עדיין יהיו כפופים להחלטת הרבנות הראשית.

נראה שכדי להסיט את עיני הציבור מההשלכות (או יותר נכון מחוסר ההשלכות) האמתיות של ההחלטה, מיהרו הפוליטיקאים לגזור את הקופון התקשורתי ולמצב את עצמם בהתאם למיקומם הציבורי על ציר סוגיית דת ומדינה, כמי שהובילו שינוי מהפכני או לחילופין, הצליחו לשמור על האיזון ולמנוע אסון גדול יותר.

באופן משעשע למדי גם ה"מפסידים" הגדולים, לכאורה, של החלטת הממשלה, הרבנות הראשית והרבנים הראשיים מקפידים לשחק את המשחק והצהירו בעבר כי לא יכירו בתעודות הגיור החדשות וכי ההחלטה רק פוגעת בגרים שיהפכו ליהודים סוג ב' (הם אף טענו שהחלטה

תוביל להונאת הגר- לא פחות!). בישיבת מועצת הרבנות הראשית הדחופה שכונסה לאחר פרסום ההחלטה, אמר הרב דוד לאו כי "מדינת ישראל מתמודדת עם מספר לא מבוטל של שוהים בלתי חוקיים שיעשו הכול בשביל ליהנות ממה שיש למדינה להציע, וזו נקודה שאנחנו מבקשים לקחת אותה בחשבון".

אז איך בדיוק הרבנות הראשית לא תכיר בתעודות הגיור שהיא עצמה חתומה עליהם (שהרי אם הרב הראשי לא ייתן את אישורו לא יהיו תעודות גיור)? ומה הקשר לשוהים הבלתי חוקיים, שהרי בכל הנוגע לגיור מי שאינו אזרח ישראלי המצב נותר כשהיה, כלומר באחריות וועדת החריגים של הרבנות הראשית?

אל תתנו לעובדות לבלבל את כללי המשחק הפוליטי-תקשורתי. אם הצד השני (התנועה, הבית היהודי) הכריז על עצמו כמנצח, הרי שהרבנות הראשית היא ממילא המפסידה ומוכרחה להביע את מחאתה על הפגיעה ה"הו כה קשה" במעמדה. אין ספק שמהסיפור הזה כולם יוצאים מרוצים. התנועה והבית היהודי הובילו לכאורה מהלך חקיקתי משמעותי, ואילו הרבנות והמפלגות החרדיות הוכיחו לציבור החרדי את תפקידם החשוב והקריטי במאבק על "שלמות עם ישראל" וצברו לעצמם עוד כמה נקודות עלבון בתודעה הציבורית. וכל זה כמובן ללא טיפת שינוי מהותי בשטח. נו טוב, לפחות לרבני הערים תהיה עוד קצת עבודה עכשיו שהם מוכרחים לפרוש מתפקידם כבר בגיל 70.


קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...