למה הקרע בציונות הדתית דווקא משמח אותי?

החלטתו של בנט לנסות להפוך את הבית היהודי ממפלגה מגזרית למפלגת שלטון הביאה לקרע בין החרד"לים לחלקים נרחבים במגזר וכעת מתמודדות שתי מפלגות אחיות. אסף גולן חושב שהפיצול דווקא יביא לאיזון שימקסם את השפעת המגזר בציבוריות הישראלית

אסף גולן | 15/2/2015 11:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מערכת הבחירות הזו מהווה מבחינת הציונות הדתית את אחד מהצמתים ההיסטוריים החשובים ביותר שלה. שאלות בנוגע לדת ומדינה ולשאיפותיה של החברה הדתית לאומית, שבעבר היו עמומות התחדדו עד כדי קרע גלוי גם במישור הפוליטי בין הזרמים החרד"לים לחלקים נרחבים אחרים בציבור הזה. הסיבה המרכזית לקרע היא ההחלטה האסטרטגית של יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לפתוח את שורות המפלגה בצורה דרסטית מתוך שאיפה להפכה לליכוד ב' או במלים אחרות למפלגת שלטון.

עוד כותרות ב-nrg:
- מחלוקת שלא לשם שמיים: מה מתרחש בפוניבז'?
-
סקילות וחנק? מה יקרה אם תהיה מדינת הלכה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הרצון להשפיע על החברה בישראל פועם בתוך ה-DNA החברתי של החינוך הדתי לאומי שכבר שנים מאמין כי תרבותית הגיעה זמנו להחליף את הציונות הקלאסית שתש כוחה ושאיבדה בגלל הצלחתה המופלאה את המנוע הרוחני המרכזי שלה- קרי הקמת בת לאומי לעם היהודי.

צילום: אמיר מאירי
''פיצול אינו תמיד רעה חולה''. יוני שטבון צילום: אמיר מאירי


אלא שדווקא בנקודה זו נראה כי קיים ויכוח עקרוני מהותי בין גורמים שונים במגזר הדתי לאומי. יש הסוברים שהרוח בטהרתה חשובה יותר מתפיסה עכשווית של השלטון. על פי גישה זו כדאי להקים קבוצה אליטיסטית קטנה ואידיאולוגית שתאתגר תמיד את החברה הישראלית ותתבע ממנה כל הזמן רמה רוחנית יותר גבוהה.

בצד השני של המתרס ישנם רבים שטוענים כי במציאות הישראלית הנוכחית, יש לתפוס את ההנהגה המיידית והממשית של עם ישראל גם במחיר ויתור על רוחניות עמוקה. קבוצה זו סבורה שבמצב שנוצר בעקבות קריסת הציונות החילונית, יש חובה על הציונות הדתית לקחת את נס ההובלה תוך עמעום הפערים האידיאולוגיים, המוסריים והתרבותיים משאר החברה.

שתי הגישות האלו הופיעו בהיסטוריה הלאומית שלנו וגם בהיסטוריה העולמית לא פעם. הניסיון גם מלמד כי שתי האופציות נכונות ושגויות בעת ובעונה אחת. כלומר לעיתים דווקא קבוצה בדלנית הצליחה להוביל את עם ישראל קדימה, כפי שקרה בימי החשמונאים, ולעיתים דווקא פשרנות מייצרת את הפריצה הגדולה קדימה כפי שקרה בפשרה של התנועה הציונית על מדינת ישראל וההחלטה של בן גוריון לקבל את תוכנית 
החלוקה. כמובן ישנן גם דוגמאות הפוכות כמו המרד הגדול בסוף בית שני שהובל על ידי בודדים או מרד בר כוכבא שבו השתתף כל עם ישראל (למעט בודדים ספורים).

לאור זאת לא נכון לבקר או להתנגד בצורה בוטה ומוחלטת לאף אחת מהדרכים אלא יש לקבל את שתיהן. וכפי שקרה הפעם במערכת הבחירות שמתמודדות שתי תנועות אחיות: הבית היהודי ויחד שההבדל המרכזי בין שתיהן הוא העיקרון שנידון לעיל. בשתי התנועות יש אנשי עשייה מוכחים וגם מנהיגים רוחניים אמיתיים שתומכים בהן.

עובדה משמחת זו מלמדת כי פיצול אינו תמיד רעה חולה. לעיתים פיצול פוליטי מאפשר לשני זרמים דומים אך שונים, להתבטא בצורה ברורה וחדה יותר ואף לאזן אחד את השני. שהרי הבית היהודי תהיה כל הזמן קשובה לביקורת מצד יחד וכך לא תוותר יותר מידי על זהותה הרוחנית ויחד מצד שני תותקף כל הזמן על הבדלנות שלה ותצטרך לבאר לעצמה עד כמה מותר להתבדל ומתי חובה להתחבר. כך יצא שתי התנועות יקדמו יחדיו את המטרה המשותפת שלהן ויצליחו מכוח שתיהן להשפיע בצורה טובה יותר על הציבוריות הישראלית. 


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אסף גולן

עורך וכותב בעיתון מקור ראשון. עורך מדע וטכנולוגיה באתר NRG. היה בין מקימי רדיו גלי ישראל וערך בו תוכניות חדשות

לכל הטורים של אסף גולן

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק