לבוש חשוף לא מצדיק אונס, אבל מוריד מכבודנו
הדיון סביב צניעות ולבוש לא צנוע עובר להאשמת המבקר כשונא נשים וחזיר שוביניסט. חז"ל ראו בלבוש הצנוע קוד משובח הן מבחינה גברית והן מבחינה נשית. הם בוודאי לא היו שמחים לראות את הישראלי המצוי שהולך במכנסיים קצרים, כפכפים וגופיה דקיקה
בשני מקומות משמעותיים במקרא מוזכרים הבגדים אותם לובש האדם. "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות אור וילבישם", "ועשית בגדי-קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". כמה עדינות כמה אהבה יש בפסוק הראשון מספר בראשית, בו כחלק מתיקון החטא עושה בורא העולם בעצמו בגדים לאדם הראשון ולאשתו. מעבר לכך כמה הוד וכמה קדושה יש בבגדיו של אהרון הכהן הגדול.עוד כותרות ב-nrg:
- הגיע הזמן לקצר את ימי האבל בספירת העומר
- שירה טובה היא כמו תורת חסידות, קשה להפסיק
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למה אני מטריח אתכם לדבר התורה הזה? ובכן בימים האחרונים זכינו שוב לחוות צילומים בתקריב מלא של חוסר בבגדים. הכוונה היא לתמונות של החיילת מאי פתאל, בבגד ים מינימאלי. התמונות האלו כיכבו בפייסבוק ועוררו דיון נרחב סביב משמעותן תוך התעסקות בסוגיה פרטית רחבה יותר. אולם נראה שהמקרה הפרטי, שמייצג תופעה רחבה ותמימה, מחייב לדון מחדש בתרבות הלבוש שקיימת היום ברחבי ישראל.
''לבוש צנוע, כן גם בקיץ, הוא לא משהו מגדרי או שמטרתו לדכא נשים אלא משהו עמוק יותר שבא לרומם את צלם האנוש שבאדם''
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
בהקשר לכך יש לציין, המקרא וגם חז"ל שמו דגש רב על בגדיו של האדם. שאול מלך ישראל מתואר על ידם כמנהיג שאפילו את אצבעותיו לא ראו בגלל לבושו הצנוע. גם הויכוח בין מיכל בת שאול לדוד מפורש על ידם בעובדה שרגלי דוד המלך התגלו בפני כלל הציבור בעת שרקד לפני ארון ברית ה' במהלך העלאתו לירושלים. חמור מכך, חז"ל הסבירו כי דוד המלך לא התחמם מבגדיו בסוף ימיו בגלל שפגע בבגדו של שאול המלך.
כל הדוגמאות האלו שעוסקות בגברים הובאו בכוונה. שהרי בדרך כלל הוויכוח בנושא צניעות ולבוש עובר במהירות להאשמות כי המבקר של צורת הלבוש, בעיקר לבוש נשי לא צנוע, הוא שונא נשים וחזיר שוביניסט. לכן דווקא בדיון חשוב כזה ראוי להראות שחז"ל ראו בלבוש הצנוע קוד משובח הן מבחינה גברית והן מבחינה נשית. הם בוודאי לא היו שמחים לראות את הישראלי המצוי שהולך במכנסיים קצרים, כפכפים או נעלי אצבע וגופיה דקיקה.
במילים אחרות על פי נכסי התרבות שירשנו מאבותינו ברור בצורה חד משמעית כי לבוש צנוע, כן גם בקיץ, הוא לא משהו מגדרי או שמטרתו לדכא נשים אלא משהו עמוק יותר שבא לרומם את צלם האנוש שבאדם. כאן עולה השאלה מה ידעו אבותינו שאנחנו לא יודעים. מדוע הם התעקשו כל כך על הלבוש ועגנו קודים בסיסים ללבוש גברי ונשי בתוך ההלכה עצמה כחלק ממסרות עם ישראל מהר סיני.
לדעת כותב שורות אלו התשובה לכך ברורה והיא מחזירה אותנו לאדם הראשון. באמת לפני החטא, ברגעים הקסומים הראשונים בגן העדן, גוף האדם היה חלק מההרמוניה הטבעית ששררה בעולם. הרמוניה שהתחילה באבנים, עברה לצמחים והסתיימה במלאכים.
אולם אחרי החטא, כשנכנס ממד של רוע לעולם היכולת שלנו לבטא את עצמנו בצורה מלאה ללא בגדים נעלמה. במילים אחרות נוצרה מציאות שבה דווקא ההתמקדות בגוף עצמו הייתה פוגענית ומעכבת. הגוף הפך, כמו האדם כולו לאופציה מקטינה שמשקיעה את האדם בהנאה רגעית וזמנית מנותקת מהקשר ארוך טווח. לכן בורא העולם בעצמו כחלק ממהלך התיקון התמקד בעשיית בגדים.
האמת הקדומה ההיא, שבפסיכולוגיה ניתן לקרוא לה: ארכיטיפ, שרירה וקיימת עד היום. עובדה, ככל שהאנושות התמקדה בגוף והחפיצה אותו גדלה תופעת הגירושין בעולם המערבי. האגואיזם ותרבותו לא יצרו עולם טוב אלא החריבו את היופי שבהסתרה בעדינות האנושית והפכו הכל למיידי סחיר ועכשווי.
ההחפצה של הגוף גם יצרה חוסר כבוד לזקנה, חוסר כבוד ליוצאי הדופן או לחסרי המזל הלא יפים. אני כבר לא מדבר על השעבוד לאידיאלים של יופי משעבדים שיוצרים תופעות כמו אנורקסיה או פגיעה בקטינות כיוון שאלו ממש סטיות.
העיסוק בגוף האנושי, רק הקטין אותנו ויצר חברה אנושית שבורה, חסרת משפחה מתפקדת שעסוקה רק בעצמה וביצריה המיידיים. אוי לנו שההרס הזה, פירוק המסגרות שאפיינו את העולם התרבותי, הוא המורשת שלנו לחכמת הדורות, לסדר המכון של הבריאה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם