כישלון מפלגת "יחד": האם הלייטים צדקו?
"מתח כמו שקיים כיום בציונות הדתית התקיים גם בשתי המדינות היהודיות הקודמות, בבית הראשון ובבית השני. תמיד היה פער די גדול בין האליטה הרוחנית של העם ולבין המנהיגים בפועל". אסף גולן חושב שדרוש חשבון נפש מגזרי לאור תוצאות הבחירות
נצחונו הסוחף של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות האחרונות, הסתיר מבחינה רבה את הכישלון של מפלגת יחד של אלי ישי ויוני שטבון מלעבור את אחוז החסימה. אלא שבפועל ברור לחלוטין כי מדובר באובדן של לפחות שני מנדטים לימין האידיאולוגי שהיה מחזק עוד יותר את המחנה הלאומי ומחשק יותר את הציבור.עוד כותרות ב-nrg:
- מהפכת בנט תחזור, אם ניפרד מהחרד"לים
- הרב אליהו: הפסדנו את "יחד" אבל היה שווה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
משום כך ראוי לדון כרגע בפרויקט שנקרא מפלגת "יחד", שגילוי נאות גם אני הצבעתי לו, ולשאול בצורה חריפה האם תלמידי החכמים שתמכו במפלגה הזו טעו? בנוגע לשאלה הזו די ברור שאת רוב התשובות ניתן לנחש מראש: החלק הלייטי בציונות הדתית מלכתחילה רוצה בגישה היוצאת מהר המור, משהוא חרדי לגמרי, ומצידו ישנו זלזול בוטה לקבוצת תלמידי החכמים הזו. הישארותה של "יחד" מחוץ לכנסת נתנה חיזוק לעמדתם השלילית מלכתחילה, שראתה ברבנים אנשים אנכרוניסטיים שרק פוגעים בהתחדשות הדתית הנדרשת לציונות הדתית.
מנגד ניתן להעריך שחלק מהגרעין הקשה של מצביעי "יחד", לעולם לא יודה בטעותו כיוון שהודאה כזו תפגע בביטחונם ובדימוי העצמי שלהם. שני הצדדים האלו מבחינה רבה לא יערכו חשבון נפש ביחס לעמדתם וישאלו האם אפשר היה אחרת.
אלא שמעבר לשאלה הפוליטית ולרווח וההפסד המעשיים מאובדנם של שני המנדטים הללו לימין, צפה ועולה השאלה האם היה אפשר אחרת? האם הקרע העמוק בתוך הציונות הדתית הוא בר תיקון? וכן גם לברר האם באמת תלמידי חכמים לא מבינים בפוליטיקה שהיא אומנות האפשר והפשרה, ולא אומנות החלום והאידיאל.
אגב, מתח מהסוג הזה התקיים גם בשתי המדינות היהודיות הקודמות, בבית הראשון ובבית השני. כלומר תמיד היה פער די גדול בין האליטה הרוחנית של העם ולבין המנהיגים בפועל. פער זה גרם כבר אז לכעסים רבים מצד שני הצדדים, ואנו כיום רואים שידור חוזר שלו. אלא שדווקא לאור זאת השאלות שנשאלו לעיל מחייבות עוד יותר בלחפש להן תשובה שתתיר את הקושי הזה.
לטעמי אחד המקומות בתנ"ך בהם קיים פתרון לשאלות האלו נמצא במערכת היחסים הסבוכה בין שאול המלך לשמואל הנביא, אחרי המשבר שהתחולל במלחמת עמלק בה נכשל שאול לבצע עד הסוף את הצו האלוקי.
שמואל מגיע לשאול המלך ומודיע לו כי אלוק-ים עזב אותו, וכי השלטון נקרע ממנו בעקבות מעשיו.
למרות ההודעה הזו והשיח הקשה בין השניים, בסופו של האירוע מתרצה שמואל להתפלל לה' ולהודות על הניצחון במלחמה יחד עם שאול המלך. המעשה הזה לא מפריע לשמואל למשוח בהמשך את דוד למלך אלא שמשיחה זו לא נעשית תוך הכרזה כי יש למרוד בשאול. מעבר לכך שמואל הנביא מתאבל על שאול המלך כל ימיו ומתפלל למענו.
במילים אחרות, יש כאן משבר בין נביא ה' התובע בשם הבורא את המקסימום, לבין מלך ישראל שמצוי במציאות קשה בה הוא בעצמו מודה כי ויתר למען העם על מילוי מוחלט של הצו האלו-קי. ובפרפרזה לימינו, יש כאן משבר בין התלמיד חכם לפוליטיקאי.
העניין הוא שממעשיו של שמואל הנביא אפשר ללמוד איך צריך להתמודד במצב כזה. כלומר להודיע על הכישלון, למחות עליו בפומבי בכל תוקף. במקביל, לכבד את המלך שנכשל, להמשיך לאהוב אבל לנתק מגע ולהכין את התשתית למלוכה הבאה מבלי לפגוע בנוכחית.
לכאורה לפי הדוגמה הזו לא נכון היה להקים את "יחד". אלא שכמובן יש הבדל גדול בין מצב בו יש מלך אבסולוטי בישראל, לבין מצב שיש דמוקרטיה שאז כן ניתן להציב מיד אלטרנטיבה. לכן גם לא ברור מה שמואל היה עושה היום והאם לא היה דוחף את דוד המלך להתמודדות פוליטית מיידית כבר אחרי משיחתו למלך.
בכל זאת מה שכן ניתן ללמוד מהמקרה הכואב ההוא הוא מספר דברים: הראשון, אסור לוותר על האמת האלוקית גם במחיר של קרע עם השלטון. השני, אפשר לאהוב באמת אדם ולכבד אותו גם כשבמקביל רוצים להחליפו. השלישי, אלוקים לא מפחד למנות מלך חדש בימיו של המלך הישן גם אם בכך עלול להיווצר מצב של מלחמת אחים או שנאת חינם קשה.
הרביעי, שמואל ודוד המלך וגם שאול המלך עצמו הצליחו ברוב הזמן לחיות יחד במצב פי עשרים קשה ממצבה כיום של מדינת ישראל וכשהפלישתים מהווים איום קיומי מבהיל מאד כשרק מחלתו של שאול המלך פרקה לעיתים ולזמן קצוב את החבילה. החמישי, שאול המלך לא כעס על הנביא, לא ביקר אותו בהמשך ואף ניסה בכל כוחו לדבוק בו גם אם משמעות הדבר היתה יציאה לקרב על הגלבוע מתוך ידיעה שהוא ובניו ימותו.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם